לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל טו · ו
באבות (פרק ג') והכל לפי רוב המעשה ופי' הרמב"ם שם דנתינת מאה פעמים צדקה אף שנותן בכל פעם רק פרוטה אחת שכרם גדול יותר מאם נותן לעני אחד בפעם אחת מאה פרוטות ואע"פ שנתינת מאה פרוטות כאחת היא התפעלות גדולה יותר של נדיבות לב עכ"ז ריבוי ההתפעלות עדיף מגודל ההתפעלות וכן הוא בכל המצות. וזהו שאמרו והכל לפי רוב המעשה ולא אמרו לפי גודל המעשה דמעשים מרובים קלים עדיפי ממעשה אחת גדולה עש"ה. ומבואר דריבוי הכמות מכריע את האיכות (ונהי דלפי הטעם שנתן הרמב"ם ז"ל שם בפירושו בזה אין ראי' עש"ה עכ"ז לסברת הר"ן הנ"ל הרי אין הכרח לטעמו של הרמב"ם ז"ל רק יש לפרש המשנה כפירושו ולא מטעמי' רק מטעמא דהר"ן ז"ל דריבוי הכמות עדיף מגודל האיכות וע"כ אמרו והכל לפי רוב המעשה ולא אמרו לפי גודל המעשה וז"פ]: