לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל ה · ח
בחולין ד"ל ע"ב ודל"ב ע"א איבעי' לי' בהחליד או שהה במיעוט סימנים מאי ונשאר בתיקו ורש"י פי' שם דקאי אמיעוט בתרא וא"כ לכאורה מצינו דבר דאלו לא נעשה כלל אינו מעכב ועשייתו שלא כתקנה גרע ופוסל, אולם י"ל דשם כשגומר השחיטה בשהי' או בחלדה א"כ כיון דכששוחט המיעוט בתרא יש גם עליו שם שחיטה וגם הוא מכלל השחיטה הוא א"כ הרי הי' חלדה או שהי' בשחיטה זאת וע"כ כל השחיטה היא שלא כתקנה וגם הרוב הראשון ולא הי' השלא כתקנו בהדבר שאינו מעכב בלבד רק גם בהדבר המעכב דאין כונת הפסול דרק מה ששוחט בחלדה או מה ששוחט אחרי השהי' הוא פסול ורק דאם יש חלדה בשחיטה אזי כל השחיטה פסולה דהתורה הצריכה לענין כל השחיטה שלא יהי' חלדה בתוכה וכן לענין שהי' לא לבד מה ששוחט אחרי השהי' היא שלא כתקנו כ"א גם מה ששוחט לפני השהי' הכל הוא שלא כתקנו דהתורה הצריכה לענין כל השחיטה שלא תהי' שהי' מפסקת באמצעיתה ואם יש שהי' באמצעיתה אזי כולה הוא שלא כתקנה ח"פ. ומיהו גם על זה קצת קשה עדיין מהך דזבחים כ"ט א' וכי מאחר שהוכשר יחזור ויפסול דהא כאן נמי כבר הי' מותר לאכול מן הבהמה אחרי שחיטת הרוב ויש ליישב ואין להאריך: