לקח טוב· רבי יוסף ענגיל
כלל ה · ח
בש"ס מנחות דס"ח ע"ב בעי רמי בר חמי שתי הלחם מהו שיתירו שלא כסדרן (דהעומר דפסח מתיר חדש במדינה ואח"כ באים שתי הלחם דעצרת אחריהם ומתירין את החדש גם במקדש למנחות ובעי אי מתירין את החדש במקדש גם שלא כסדרן) היכא דמי כגון דזרעינהו (שזרע את התבואה) בין העומר לשתי הלחם (בין פסח לעצרת) וחליף עלייהו שתי הלחם ועומר (עברה על התבואה שתי הלחם דעצרת ועומר דפסח שאחריו) מאי כסדרן שריין (העומר ושתי הלחם בזמן שהם עוברים כסדרן על התבואה דהיינו שזרע את התבואה קודם הפסח ועברה עלי' עומר דפסח ושתי הלחם דעצרת הוא דמתירים את התבואה למקדש אחרי העצרת) שלא כסדרן לא שריין או דילמא שלא כסדרן נמי שריין עכ"ל הגמ'. ומבואר בזה דהגמ' מסופקת כשיש לשני דברים יחד פעולה מה אם הם פועלים זאת הפעולה רק בהיותם בסדרם אבל לא בשינוי סידרם או דילמא הם פועלים את פעולתם גם בשינוי סדרם וא"כ י"ל דספק שלנו אי שינוי הסדר מעכב הן בדיני התורה והן במצות תלוי באיבעי' דגמ' הנ"ל שאם הדברים פועלים את פעולתם גם בשינוי סדרם אזי ראוי שלא יעכב הסדר ואם בשינוי הסדר אין הפעולה המכוונת נפעלת אזי ראוי שהסדר יעכב דכל הדברים שבתורה הרי יש להם פעולה מכוונת וגם המצות הרי יש להם פעולות נעלמות מאתנו ואם לא יוכלו מעשי המצוה לפעול את פעולתם מפאת ששינה סדרם אזי שפיר י"ל דלא יצא ידי המצוה כלל כיון שאין נפעלת הפעולה המכוונת בה וכמובן. וביותר דמיא הך איבעי' דמנחות לנידון חליצה ורקיקה שהביאוהו התוס' דמנחות ל"ח א' לראי' דאין שינוי הסדר מעכב דחליצה ורקיקה הרי יש להם פעולת היתר שמתירים את היבמה לשוק וא"כ דמיין לעומר ושתי הלחם שיש להם ג"כ פעולת היתר שמתירים חדש למקדש וכי היכי דאיבעי לי' לגמ' דמנחות הנ"ל שבשינוי סדר דעומר ושתי הלחם אין בכחם להתיר את החדש א"כ ה"נ רקיקה וחליצה הנעשים שלא כסידרן ראוי לומר דאין בכחם להתיר את היבמה לשוק ויש ליישב ובאתי רק להעיר: