אור ברסלב
לקח טוב כלל א › יא

לקח טוב· רבי יוסף ענגיל

כלל א · יא

י

עי' ברמב"ם ה' עכו"ם פ"ג ה"ט שכ' וז"ל העושה עכו"ם לעצמו אע"פ שלא עשאה בידו כו' (פי' שעשאה ע"י אחר) לוקה שנאמר לא תעשה לך פסל כו' וכן העושה עכו"ם בידו לאחרים כו' לוקה שנאמר ואלהי מסכה לא תעשו לכם עכ"ל. וכ' שם הלח"מ וז"ל תימא היכא שעשאום אחרים לו אמאי לוקה הא לאו שאין בו מעשה הוא כו' וי"ל דכיון דהאחר עשאו בשליחותו הוי כאלו עשאו הוא וחייב עכ"ל כוונתו להקשות דנהי דהתורה אסרה לעשות עכו"ם לעצמו ע"י אחר עכ"ז ראוי שיוחשב הלאו הזה ככל לאוין שאין בם מעשה דאין לוקין עליהם וע"ז תי' דכיון דהשליח עושה מעשה חשוב כאלו הוא עושה והוי שפיר לאו שיש בו מעשה ומבואר בזה להדיא דגוף המעשה מתייחסת למשלח:

אולם יש לדחות דהא אפי' אי אין המעשה מתייחסת למשלח עכ"ז הרי מועלת עבור המשלח וכנ"ל וא"כ עכ"פ תולדות המעשה תמיד מתייחס למשלח דהיכא שקידש השליח אשה עבור המשלח אז תולדות המעשה שהיא קנין האשה מתייחס למשלח ונעשית אשתו של משלח ע"י מעשה השליח וכן כל כה"ג. וא"כ גם כאן בעבירה כיון שגם השליח אסור לעשות עכו"ם א"כ כיון שהשליח עשה מעשה א"כ יש במעשהו עבירת לאו שיש בו מעשה וחיוב מלקות וע"כ כיון שתולדות מעשהו שפיר מתייחס למשלח וכנ"ל ע"כ שפיר המשלח לוקה ודו"ק:

אמנם אחרי העיון ז"א דעבירת השליח הרי הוא רק אלאו דלא תעשו לכם כיון שהוא עושה העכו"ם עבור אחר וזה אסור רק מקרא דלא תעשו לכם וכדברי הרמב"ם הנ"ל וא"כ אם רק תולדת המעשה תתייחס למשלח א"כ גם המשלח הי' לו לעבור אלאו הנ"ל ולא אלאו דלא תעשה לך האוסר עשיית עכו"ם לעצמו ע"י אחר וא"כ כיון שהמשלח עובר רק אלאו דלא תעשה לך ולוקה רק על הלאו הזה א"כ על כרחך שגוף המעשה מתייחס להמשלח ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

לקח טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה