אור ברסלב
לקח טוב הקדמה › ב

לקח טוב· רבי יוסף ענגיל

הקדמה · ב

א

שמעתי ממנו בישוב קושית הה"מ רפ"ב מה' מ"א דאיך למידין שאר בהמה וחי' טמאה שאין בהם שום סימן טהרה מק"ו מגמל וחזיר כו' דיש בהם סימן אחד הא אין מזהירין מה"ד. ותרץ ידידי הנ"ל עפ"י מש"כ בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' נ"א דסימני בהמות וחיות ועופות טמאים אין הכוונה בהם שהסימן הוא הגורם הטומאה והאיסור בבהמה רק הכוונה שהמינים האלו אשר יש בהם אלו הסימנים הנה הם טמאים ויש בהם תיעוב הטומאה והאיסור בעצמותם אלא שכך ברא השי"ת באלו המינים פרסות קלוטות וכדומה דברים בטבע שהם סימנים על היות בם טומאה וע"כ נקראו הסימנים האלו בגמ' בשם זה סימנים יען הם באמת רק סימנים והוכחה על מציאות הטומאה הנמצאת בעצמותה בבהמה לא שהסימן גורם הטומאה, והאיסור עש"ה. ולפי"ז נראה דלא שייך כאן כלל הך דאין מזהירין ועונשין מה"ד דזה שייך רק היכא דעצם האיסור נתגדל בבא מן הדין על הנדון וכגון אחותו בת אביו ובת אמו דענין האחוה גורמת האיסור ואחותו בת אביו ובת אמו הרי יש בה יותר אחוה מאחותו בת אביו לחוד או בת אמו לחוד. משא"כ בהמות טמאות שאינם לא מעלי גרה ולא מפריסי פרסה הרי לא נתגדלה עצמיות הטומאה בבהמות האלה ממה שהוא בחזיר ושפן וגמל וארנבת שהם מעלי גרה או מפריסי פרסה והחילוק ביניהם הוא רק בסימן הטומאה שבם שחזיר ושפן וכו' יש על טומאה שבם רק סימן אחד ר"ל הוכחה אחת למהרי"ט הנ"ל ושאר בהמות הטמאות יש על הטומאה שבם ב' סימנים ר"ל ב' הוכחות וא"כ איסור שיש על מציאותו ב' הוכחות הלא איננו חמור בעצמותו מאיסור שיש על מציאותו רק הוכחה אחת ולא שייך בכה"ג כלל ענין אעמה"ד כיון דעצם מדריגת האיסורין שוה והחילוק שביניהם אך בבירור והוכחת מציאות האיסורין וכמובן:

תוכן העניינים

לקח טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה