לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס
מפתחות הענינים · מערכה ב
לסיומא דמ' ב"מ ולהתחלתה ולהתחלת מ' ב"ב ובו י"ח פלגים
פלג א
מקשה כמה קושיות בסוגיא דב' גינות. משיג על המפרשים ומוכיח לפרש מ"ש מאוירא גדל דהיינו מן הקרקע שכנגדו דרך האויר אבל לא דמאוירא רבי. ובהג"ה שם מתרץ משה"ק בס' גאון צבי מסוגיא דמכות י"ב:
פלג ב
מביא ראי' לפי' זה מחולין קכ"ח. מפלפל בסוגיא דחולין הנ"ל ובפסקי הרמב"ם בענין זה ובד' התוס' גיטין כ"ב. ובתוס' גיטין ז' ע"ב בדין עציץ נקוב המונח ע"ג יתדות אי דינו כמחובר או כתלוש:
פלג ג
מפלפל במ"ש בס' ב"ד סי' א' בהאי ענינא ובד' המל"מ פ"ב מה' ביכורים. מבאר דזה תלי בפלוגתת אביי ורבא גיטין כ"ב. מפלפל בסוגיא דגיטין כ"א ע"ב כתבו על עלה של ע"נ ובקושית הר"ן שם. מתרץ קושית הש"ק בירושלמי שם. ושם בדין מקדש במחובר ומתרץ קושית הב"ח בזה:
פלג ד
מפלפל בד' היע"ד ובסוגיא דב"מ ק"ז ובד' הנתה"מ סי' קס"ז. ושם בדין דשיל"מ באיד"ר ובסתירת ד' המרדכי בדין לא הוכר האיסור אם שייך בו ביטול שנתקשו בו האחרונים ומתרץ ד' המרדכי בדרך נכון:
פלג ה
בביאור ד' הרמב"ם פ"א מה' תרומות ה"ה לענין עציץ נקוב מתרץ קושית האחרונים באילן העומד בחו"ל ונופו נוטה לא"י דפטור. מפרש דברי ר"מ ור"י במתניתין דסוף ב"מ בדרך נכון:
פלג ו
מיישב סתירת הסוגיות שהקשו מהא דשלהי ב"מ להא דגיטין כ"ב. ומבאר הסוגיות דשלהי ב"מ ולעיל בדף ק"ז:
פלג ז
מחבר בדרך החידוד מ' ב"מ למ' ב"ב עפ"י פלוגתת הרא"ש והנימוק"י שם בריש ב"ב:
פלג ח
מפלפל בדין יאוש ברשותו. מביא ד' המח"א לחלק ביאוש ברשותו בין ש"ש לש"ח. שו"ט בסוגיא דכריתות כ"ד. ובביאור סוגיא דשלהי ב"מ ובדין יאוש לקרקע ויאוש בטעות. ומבאר דיאוש מהני גם בדשלב"ל. ושם בהג"ה קושיא על שי' ר"ת בשוה"נ דאינו נאסר מחיים:
פלג ט
בדין יאוש עד דאתא לרשות זוכה ובד' השע"מ סי' ער"ה בשותף עם גר ומת הגר אם פשיט קנין הישראל בכולו מאיליו. ומפלפל שם בענין זה בסוגיא דיבמות מ"ה וזבחים ק"ג:
פלג י
בדין דבר שאיני מקפיד לגבי אדם פרטי ושי"ל דדין דשא"מ מותר מדין יאוש. ומחבר גם עפי"ז שני המסכתות ב"מ וב"ב בדרך נכון:
פלג יא
שו"ט בדין אם קרקע נקנה ע"י קנין חצר. בפירוש ד' הגמ' ב"ב דף פ"ז לך ויפה לי קרקע כ"ש ובגיטין כ"ב. מביא ד' הירושלמי שלהי ב"מ בכותל שבין שתי מחיצות שנפל. יחקור בדין קנין חצר אם מונח חפץ הפקר בב' חצירות אם קונים בעלי החצרות זה הנמצא ברשות כאו"א או לא. מביא ד' הקצוה"ח סי' ר"ס מ"ש בביאור הירושלמי הנ"ל ומשיג על פירושו עפימ"ש הפוסקים דבקנין חצר בעינן שיהי' כל החפץ בתוך החצר:
פלג יב
מפלפל בחקירה זו בסוגיא דשבת צ"א ובב"ק ע' ובמ"ש בב"מ ח' מאי דתפיס האי דידיה הוא. מביא ד' הקצוה"ח סי' רס"ח בשם השטמ"ק כתובות ל"א דידו אינו קונה מדין רשותו וחצירו אלא מתורת הגבהה ומשיג ע"ז. מיישב עפי"ז מש"כ בשטמ"ק פ' הזהב בשם הרמב"ן דא"י קונה מציאה ומתנה ע"י חצירו אשר בקצוה"ח סי' קצ"ח תמה ע"ז ולהנ"ל א"ש:
פלג יג
מחלק בין מונח בידו ובין תופס בידו לענין מ"ש בב"מ דכמאן דפסיק דמי. מפלפל בד' התוס' כתובות ל' בשם הריצב"א ובישוב קושית הגרעק"א שם בגהש"ס ושם בהג"ה עוד ישוב על קושית הגרעק"א ז"ל הנ"ל. מקשה על שיטת הריצב"א מהא דמגרר ויוצא. ומביא מש"כ בישוי"ע על חקירה זו ומקשה על דבריו. מביא מ"ש בקצוה"ח סי' שנ"א בהאי סוגיא דשבת צ"א ודוחה דבריו. ומיישב ד' הטור בדרך נכון. מביא ג"כ מ"ש בספר ברכת רצה בביאור ספק זה ומשיג על דבריו. מביא מש"כ הנתה"מ בביאור הירושלמי שלהי ב"מ הנ"ל ומקשה על פירושו ומפרש ד' הירושלמי הנ"ל בטו"ט. ומובן ג"כ עפי"ז מה שייך פלוגתא זו שבירושלמי שם להא דשלהי ב"מ. ובהג"ה שם השגה על הגהת מהרצ"ח ב"ק מ"ט בדין חצר המשתמרת אם בעינן ג"כ עומד בצד שדהו:
פלג יד
מיישב קושית היע"ד שלהי ב"מ במאי קני התחתון. מוסיף לבאר ד' הירושלמי שלהי ב"מ הנ"ל. מביא ד' התה"ד סי' של"ז המובאים בחו"מ סי' קנ"ז בכותל שותפין שנפל ונמצא בצד אחד אבנים יקרות. מפלפל בד' הקצוה"ח שם ובישוב פירש"י בע"ז מ"ז מקושית התוי"ט. מקשה ע"ד ס' כתונת פסים בענין זה. ומביא מה שתמה ג"כ בשעה"מ ה' גירושין ע"ד הגהת אשר"י ר"פ ר"י. ושם הערה ע"ד השעה"מ:
פלג טו
מיישב קושית השעה"מ הנ"ל בטו"ט. ומפלפל בסוגיא דע"ז נ"ג בישראל שזקף לבנה וכו'. השגה על מ"ש בישוי"ע בנידון זה. מפלפל בד' השעה"מ בה' לולב בענין הנ"ל. שו"ט בד' הסמ"ג דמה שא"מ ביטול לע"ז שזכה בה ישראל אחר שנעבדה אינו אלא מדרבנן ומחזק ד' הסמ"ג מכמה מקומות. ושם בדין ע"ז שי"ל בעלים אם מהני בה זכיית הישראל דל"מ לי' שוב ביטול ובישוב קושית התוס' פסחים כ"ז למה אסור אפר אשירה וכו':
פלג טז
עוד בענין ע"ז שי"ל בעלים. פי' דברי הגמ' בע"ז גזירה דילמא מגבה לה והדר מבטל לה. בדברי התוס' והטו"א ר"ה י"ג. אם רב ס"ל י"ב או א"ב. ובהג"ה שם בדין רוצה בקיומו שלא להפסיד. עוד שם בהג"ה ישוב לקושית הגרעק"א בגהש"ס ר"ה י"ג:
פלג יז
עוד בדברי הטו"א הנ"ל ובדין אא"א דשא"ש. בדין קנין חצר במחובר. ובישוב קושית התוי"ט בפ' כה"צ הנ"ל. במ"ש הרדב"ז שצריך להחמיר גם בדרבנן אם נזדמן יחד עם איסור תורה. בד' רש"י ע"ז והתה"ד הנ"ל עוד בד' הירושלמי שלהי ב"מ הנ"ל. ובד' הר"ן שם פ' כה"צ ובמ"ש בירושלמי שם. ובהג"ה שם השגה עמ"ש ח"א לתרץ קושית התוס' ר"ה י"ג הנ"ל:
פלג יח
בישוב קושית התוס' ריש ב"ב במש"ש דגם המקום של שניהם עפי"מ דפליגי הני אמוראי בירושלמי שלהי ב"מ. ובדין תפיסה מספק. ומחבר עפי"ז מ' ב"ב למס' ב"מ בטוב טעם: