אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ג מערכה ח › פלג ט

לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ח · פלג ט

פלג ח

נשוב לדברינו דלפי מה שהוכחנו דע"כ ס"ל לר"מ ג"כ כאביי דבכ"מ אמרינן אי עביד מהני ע"כ מוכרח לומר גם אליבא דר"מ דאיצטריך האי קרא דקודש הם דכתיב גבי בכור למילף מיני' דלא מהני פדיון בבכור ומעשר גם בדיעבד וכמש"ש בסוגיא דתמורה ד' ה' ע"ב אליבא דאביי וע"כ דהאי דינא דאין תמורת בכור ומעשר קריבין יליף ר"מ מקרא דאם שור אם שה לד' הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה דהא האי קרא דקודש הם ע"כ איצטריך לדידי' ללמדנו דל"מ הפדיון גם בדיעבד וכנ"ל:

והנה בתוס' סוטה ד' י"ב ע"א ד"ה אחרים אומרים מביאים בשם קונטרס שהני שמועות שקיבל ר"מ מאלישע בן אבוי' קבעום בשם אחרים מפני שהי' שמו אחר אבל שאר שמועות קבעו בשמו עיי"ש שדחו זאת וס"ל שכל שמועותיו קבעו כך עכ"פ י"ל לפי"ד התוס' הנ"ל שמשום הכי הו דאסקוהו לר"מ בשם אחרים כדי להזכיר בזה מה שלמד תורה מאחר והנה בחגיגה ד' ט"ו ע"ב פריך בגמ' ור"מ היכי גמר תורה מפומי' דאחר והאמר רבב"ח אר"י מאי דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד"צ הוא אם דומה הרב למלאך ד"צ יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו ומתרצי שם אמוראי דר"מ קרא אשכח ודרש או משום שתוכו אכל קליפתו זרק עוד אמרו שם אשכחי' רבה ב"ש לאלי' א"ל מאי קא עביד הקב"ה א"ל קאמר שמעתתא מפומייהו דכולהו רבנן ומפומי' דר"מ לא קאמר א"ל אמאי משום דקא גמר שמעתא מפומי' דאחר א"ל אמאי ר"מ רמון מצא וכו' איל השתא קאמר מאיר בני כך הוא אומר וכו' יעו"ש ובמפרשים ולפי"ז נוכל להבין דברי חכמים וחידותם מה שנתוכחו כאן רבי ור"ש ברי' ומה שרמזו בדבריהם די"ל עפי"ז דהיינו מה דתני לי' רבי לר"ש ברי' האי דינא בשם ר"מ שקראו אחרים דאילו הי' תמורה לא הי' קרב ולא תני לי' ברייתא אחריתא שמצינו בש"ס בכ"מ בשם אחרים משום דהא לפי מה שהוכחנו לעיל דס"ל לר"מ בכ"מ דאע"מ ע"כ איצטריך לי' האי קרא דקודש הם לאשמועינן דל"מ פדיון לבכור ומעשר גם בדיעבד וע"כ דממעט תמורת בכור ומעשר מהקרבה מקרא דאם שור אם שה לד' הוא [ומצינו ג"כ לר"מ דגם בעלמא דריש הוא למעוטי וכמ"ש במתניתין דתמורה י"ב ע"א דאין הולד עושה תמורה דאיהו בר פלוגתי' דר' יהודא דס"ל שם דולד עושה תמורה ושם ד' י"ג ע"א קאמר דיליף ממ"ש והי' הוא ותמורתו הוא ולא ולד יעו"ש ופשיטא נמי טובא דגם ר' יהודא דריש הוא וכדמצינו נמי בעלמא דמדייקינן הוא למעט וכמו גבי פסח בזבחים ל"ז ע"ב הוא ולא תמורתו אלא דמ"מ ס"ל לרבות את הולד משום קרא דיהי' לרבות את הולד כמ"ש בסוגיא שם וכמו שביארנו לעיל דע"כ דלר"י נמי ס"ל דדרשינן לי' מקרא דלד' הוא וכנ"ל] ומרמז לי' רבי בהאי מימרא דמשו"ה לא קאמר השמעתתא משמי' דר"מ ורק בשם אחרים משום דעבר ולמד תורה מפומי' דאחר דממעטינן לי' נמי מהאי קרא דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' כי מד"צ הוא ומשמע דהוא דוקא הדומה למלאך ד"צ יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו ומיפרך ר"מ בעצמו משמעתא דידי' דלשיטתו הא מוכח ע"כ דדייק למידרש הוא למעט את שאינו דומה לו כמו גבי תמורה דממעט נמי מהוא דתמורת בכור אינה. קריבה ויליף מעשר מיני' והיינו דקא מהדר לי' ר"ש ברי' הני מילי היכי דאהני מעשייהו רבנן לא אהנו מעשייהו ולר"מ לשיטתו דס"ל דבכ"מ אמרינן דאי עביד מהני ע"כ דהיינו טעמא דידי' כמ"ש אביי בתמורה שם דאי לא מהני אמאי לקי הרי דכל היכי דלא אהני מעשיו אמרינן דלא לקי ואין כאן עון אשר חטא א"כ כאן נמי כיון דלא אהנו מעשייהו דהני רבנן אין לנטור שנאה עליהם מעתה [וי"ל נמי דמרמז לי' בזה גם כונה שני' על הא דלמד תורה מאחר דגם בזה לא חטא כיון דלא אהנו מעשיו על ר"מ וכמ"ש בחגיגה שם דר"מ אשכח תמרי אכל תחלא ושדא שיחלא לברא ועוד אמרו שם רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק ופירש שם במהרש"א הכונה מ"ש המשל משני הדברים מרמון ומתמרא הוא משום דאחר לא הי' שלם לא במידות ולא במעשים ועל הדיעות המשילו לתמרי ואמרי שהפרי שמבחוץ אכל דהיינו התורה שלמד עמו והטינא בדיעות שהי' בלבו בפנים לא רצה לקבל ממנו וכלפי המעשים הרעים כמש"ש אשכח זונה וכו' המשילו לרמון שאכל תוכו וקליפתו זרק היינו המעשים החיצוניים עיי"ש והיינו דקאמר לי' ג"כ שלא אהנו מעשיו דאחר על ר"מ ולא חטא גם בזה וכמש"ש בחגיגה ודו"ק] ומה מאוד ינעם לן לפרש ג"כ עפי"ז מ"ש כאן רבא אפילו רבי דענוותנא הוא תנא אמרו משום ר"מ אמר ר"מ לא אמר שדקדקנו לעיל לפירש"י דרבא אתמוהי קא מתמה בזה על רבינו הקדוש דשבקי' לענוותנותא דידי' וזה פלא לכאורה על רבא שיפגע בכבוד רבינו הקדוש ולדברינו נוכל להטעים דברי רבא שלא בא להרהר אחר מידותיו של רבי ואין כונתו בזה אלא להצדיק את שיטתו דס"ל בכ"מ דאמר רחמנא לא תעביד דאעל"מ ולכאורה משמע להיפוך כאן מדברי רבי ור"ש ברי' דתרווייהו ס"ל דאי עביד מהני שהרי מה"ט הודה רבי לר"ש ברי' והדר קאמר שמעתא משמי' דר"מ משום שלא אהנו מעשייהו ולא יחשב לו לעון ותיקשי לדידי' דס"ל ל"מ ומ"מ לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא ומשו"ה הוא דקמדייק רבא לישנא דרבי דאה"נ דלא הדר בי' משיטתי' דידי' ועדיין ס"ל לרבי דאף דלא אהנו מעשייהו מ"מ רשאי הוא להקפיד ולזכור את אשר בקשו לעקור את כבודו ומשו"ה הוא דלא הודה לגמרי לדברי ר"ש ברי' ולא אמר להדיא אמר ר"מ אלא אמרו משום ר"מ וע"כ לא מן השם הוא זה משום שלמד תורה מאחר שהרי אסכים מרי' על ידו לומר שמעתא משמי' דר"מ וכמש"ש בחגיגה דרבה ב"ש א"ל לאלי' ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק וקאמר לי' אליהו השתא קאמר מאיר בני כך הוא אומר וכו' והו"ל נמי לרבי לדרוש בשמי' דר"מ להדיא מה"ט אלא משום שביקש לעקור את כבודו וכבוד בית אביו עדיין הקפידה קיימת אף דלא אהנו מעשיו ואדרבא מוכיח רבא מזה כשיטתו דאף דל"מ מ"מ לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא שהרי רבי דענוותנא הוא מ"מ החזיק בדעתו ולא אמר להדיא אמר ר"מ ורק אמרו משום ר"מ כדי להפיס דעתי' של ר"ש ברי' אבל באמת ס"ל בכ"מ דאי על"מ ומ"מ חשבינן לי' לעובר אמימרא דרחמנא וכנ"ל:

ולכאורה הי' איפשר לדקדק עוד ולכוין במ"ש רבי אמרו משום ר"מ ולא קאמר להדיא אמר ר"מ עפי"מ שהבאנו לעיל מ"ש הגרעק"א ז"ל בשיטת הרמב"ם דס"ל דהאי פלוגתא דאביי ורבא הוי ספיקא דדינא והיינו משום דמספקא לן בחולין ע"ח אי חוששין לזרע האב או לא גם הך פלוגתא דר' יאשי' ור' יונתן ג"כ ספיקא הוא לפי"ז דחדא באידך תליא אם צריך קרא לחלק עיי"ש ובחולין ע"ט מסיק שם דגם ר"י ורבנן ור"א ספוקי מספקא להו אי חוששין לז"ה או לא וא"כ שפיר י"ל דגם לרבי מספקא לי' אי צריך קרא לחלק או לא וממילא מספקא לי' נמי גם האי דינא דאיע"מ או לא לכן לא הודה לגמרי לר"ש ברי' ומספק לא קאמר אמר ר"מ להדיא אלא אמרו משום ר"מ אלא דרבא לשיטתו דפשיטא לי' הלכתא דאעל"מ לכן מדייק דברי רבי דעינוותנא הוא ואי לאו דפשיטא לי' דדינא הכי הוא דאעל"מ ומ"מ חשיב לי' עבר אמימרא דרחמנא לא הוי קאמר הכי והי' אומר אמר ר"מ בפירוש ומוכיח מזה דרבי נמי ס"ל כשיטתו דאי על"מ ולא קאמר אמרו משום ר"מ אלא כדי להפיס דעתו של ר"ש ברי' וכנ"ל ודו"ק ויש להוסיף עוד דרבי לשיטתי' אזיל בזה לפימ"ש הרשב"א בחי' לקידושין ד' ט' ע"ב בטעמא דיליף רבי קידושי ביאה מובעלה דהוא משום דס"ל כר' יונתן דצריך קרא לחלק לכן לא חייש למש"ש ר' יוחנן דאי מובעלה הו"א עד דמקדש והדר בעיל עיי"ש משום דס"ל לרבי דמשמע נמי כל אחד בפ"ע עיי"ש הרי דס"ל לרבי כר' יונתן וע"כ דס"ל נמי כרבא דאעל"מ לפי המתבאר בסוגיא דתמורה שם [ור' יוחנן דיליף מבעולת בעל ומשום דאי מובעלה הו"א עד דמקדש והדר בעיל ע"כ דס"ל כר' יאשי' דצריך קרא לחלק ואזיל ג"כ לשיטתו מה דס"ל בב"ק צ"ד ע"ב דשינוי קונה ומשום דהלכה כסתם משנה עיי"ש ודו"ק] ואיצטריך לו לרבי לפי"ז האי קרא דקודש הם להאי דינא דעולין אין מבטלין זא"ז ולית לן קרא יתירא לבכור ומעשר דל"מ לי' פדיון וע"כ דס"ל לרבי דגם בעלמא נמי אמרינן דאעל"מ וכמשנ"ת לעיל ומ"מ לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא אף דלא אהנו מעשיו וכנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה