אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ג מערכה ה › פלג ו

לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ה · פלג ו

פלג ה

דהנה בריש מכות תנינן כיצד העדים נעשין זוממין מעידין אנו באיש פלוני שהוא ב"ג וב"ח א"א יעשה זה ב"ג או ב"ח תחתיו אלא לוקה ארבעים ובגמ' שם ע"ב אמר עולא רמז לע"ז וכו' שלוקין מה"ת מנין דכתיב והצדיקו את הצדיק וכו' והי' אם בן הכות הרשע ופריך ותיפוק לי' מלא תענה [פי' ול"ל קרא דוהצדיקו ילקה משום הלאו דלא תענה] ומשני משום דהוי לאו שא"ב מעשה וכל לאו שאב"מ א"ב מלקות עיי"ש ובתוס' כתובות מ"ה ע"ב ד"ה ר"י הקשו דעדיין יש להקשות לר' יהודא דס"ל לאו שאב"מ לוקין עליו א"כ ל"ל קרא דוהצדיקו ת"ל מלא תענה ותירצו בתרתי או דאיכא לשנויי דמ"מ גם לר"י איצטריך קרא משום דהו"ל לאו שניתן לאמב"ד דאין לוקין עליו או דהא דלוקין על לאו שאב"מ לר"י מהכא הוא דקים לי' שם במכות ד ד' ע"ב ואי לאו האי קרא והי' אם בן הכות דכתיב גבי ע"ז הו"א דבכל לאו שאב"מ אין לוקין עליו עיי"ש ובב"ק ע"ד ע"ב תוד"ה הו"ל ובסנהדרין ד' י' ע"א ד"ה וכל וקצרתי:

והרי לר' ישמעאל ור"ע אי הוי ס"ל לדידהו נמי דכל לאו שאב"מ לוקין עליו ע"כ דלאו מעדים זוממין הוא דילפי לה דהרי מבואר שם במכות ד' ע"ב דר"ע ע"כ לא יליף מע"ז דהא ס"ל דעדים זוממין קנסא הוא ואין ללמוד מע"ז ע"כ יליף ממק"א וכמ"ש ג"כ בתוס' שבועות ד' ד' ע"א ד"ה ר"ע עיי"ש ולר' ישמעאל נמי אי ס"ד דס"ל לאו שאב"מ לוקין עליו הא מבואר בסוגיא דמכות י"ג ע"ב דיליף מקרא דאם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת וכו' יעו"ש [גם זו"ז עיין שטמ"ק ב"ק ע"ד שם שדחה תי' התוס' השני מש"כ לתרץ אליבא דר' יהודא דבלאו והי' אם בן הכות מצינו למילף דעדים זוממין שלוקין משום כאשר זמם כגון שמעידים על פלוני שהוא חייב מלקות והוזמו והוא ניהו דנחשב קנס אליבא דר"ע התם וגם לא בעי התראה וכו' אבל ב"ג וב"ח דלקי על עון עדות שקר לאו קנסא הוא וכן בעי התראה כשאר ח"מ עיי"ש והנה אף דסוף דברי השטמ"ק תמוהים דמפורש שם בכתובות ל"ג דגם עדות ב"ג וב"ח ל"ב התראה משום משפט אחד וכבר העיר בזה באבני מילואים אהע"ז סי' ו' ס"ק י"ב ע"ש מ"מ ראש דברי השטמ"ק ודאי נכונים דודאי איפשר ללמוד מעדים זוממים דלאו שאב"מ לוקה עליו מעדים שהעידו על פלוני שחייב מלקות והוזמו וי"ל עוד בזה ודו"ק] אמור מעתה דע"כ חדא מתרתי ס"ל לר"י ולר"ע או דלאו שאב"מ לוקין עליו או דלאו שניתן לאמב"ד לוקין עליו אבל בתרווייהו א"א לומר דלקי דא"כ תקשה לדידהו נמי ל"ל קרא ד הצדיקו לחייב מלקות בע"ז ת"ל משום לאו דלא תענה וע"כ לתרץ לדידהו חדא מהנך תרתי שינוי' או דבעי קרא משום דהו"ל לאו שאב"מ או משים דהוי לאו שניתן לאמב"ד וע"כ דאין לוקין על אחד מהם דלדידהו אין לתרץ כמ"ש התוס' אליבא דר' יהודא בתירוץ השני בכתובות מ"ה דר' יהודא מהכא הוא דיליף לה דלוקין על לאו שאב"מ ואי לאו קרא דע"ז הו"א בכל לאו שאב"מ דאין לוקין הא מיהת לר"ע ולר' ישמעאל כבר הוכחנו דאי ס"ל דלאו שאב"מ לוקין עליו ע"כ דלאו מע"ז הוא דילפי וע"כ דאי ס"ל לאו שאב"מ לוקין עליו ע"כ ס"ל דלאו שניתן לאמב"ד אין לוקין, עליו ושפיר איצטריך קרא דוהצדיקו לחייב, מלקות בעדים זוממין וזה ברור כמבואר בסוגיא שם ומעתה נראה לומר בע"ה דר' ישמעאל ור"ע אזלי בזה לשיטתם לפי המבואר בסוגיא דמכות שם י"ג ע"ב דר"י ס"ל לאו שניתן לאמב"ד דלוקין עליו ויליף מקרא דאם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה וכו' ופריך א"ה לאו שאב"מ נמי ומשני לעשות כתיב דלכאורה יש להקשות מאין פשיטא לי' להגמ' דס"ל לר' ישמעאל דלאו שאב"מ אין לוקין עליו הא י"ל דאה"נ דס"ל לר"י גם בלאו שאב"מ דלוקין עליו ומהאי קרא גופה יליף לה דכתיב בי' את כל דברי התורה הזאת ולפי דברינו א"ש דבאמת א"א לומר כן כלל דהא כיון דס"ל לר' ישמעאל דלאו שניתן לאמב"ד לוקין עליו ע"כ דס"ל דעל לאו שאב"מ אין לוקין עליו דאל"כ תיקשי ל"ל קרא דוהצדיקו להשמיענו בע"ז דלוקין ת"ל מקרא דלא תענה וע"כ דס"ל דלאו שאב"מ אין לוקין עליו ובע"ז גלי לן קרא דוהצדיקו דלוקין ומשו"ה משני לעשות כתיב ואין לוקין לר' ישמעאל בלאו שאב"מ ומינה נמי כיון דשמעינן לי' לדר"ע דע"כ ס"ל לאו שאב"מ לוקין עליו וכמ"ש בתוס' במכות שם ד' ע"ב ד"ה הא בשם הערוך דמפרש מ"ש ר"ע המקיים כלאים בכרם לוקה דמקיים גם בלי מעשה לוקה יעו"ש ובריטב"א שם במכות כתב להדיא דגם רש"י ס"ל כן דלר"ע לוקה על לאו שאב"מ עיי"ש וכן מטין ג"כ ד' רש"י במכות ד' י"ז ע"א במתני' במש"ש המותיר בטהור אינו לוקה ופירש"י כדאמר לעיל בא הכתוב ליתן עשה אחר ל"ת וכו' ולמה לא הביא רש"י הטעם משום דהוי לאו שאב"מ כדס"ל לר' יעקב שם לעיל ד' ד' ע"ב רק משום דקאמר שם אר"י זו דברי ר"ע סתימתאה ומוקי למתני' כר"ע ולדעת רש"י הא ס"ל לר"ע דלאו שאב"מ לוקין עליו לכן מפרש הטעם משום דהוי נל"ע ועיין ג"כ בירושלמי רפ"ח דכלאים מה כר"ע דרע"א המקיים עובר בל"ת אר"י ד"ה היא הכל מודים באיסור שהוא אסור כשלא קיים ע"י מעשה אבל אם קיים ע"י מעשה לוקה וכו' ופי' המפרשים דר"י משני דהמשנה אתיא גם כרבנן דס"ל לרבנן דבמקיים בלא מעשה אסור מדאוריתא ואינו לוקה ולר"ע לוקה גם בלא מעשה עיי"ש ועיין טו"א מגילה י"ג ע"ב מ"ש דע"כ לגמ' דידן ליתא אלא דלרבנן ליכא איסורא כלל במקיים ואפילו ע"י מעשה אינו לוקה לרבנן עיי"ש ועיין בתוס' בע"ז ס"ד ד"ה ר"ע כתבו להיפוך דגם לר"ע לא לקי בלאו שאב"מ והדברים ארוכים עכ"פ לשיטת רש"י דס"ל לר"ע דלוקה בלאו שאב"מ ע"כ מוכרחין אנו לומר דס"ל לר"ע דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אינו לוקה וכמ"ש רבא שם במכות י"ג ע"ב ונמצא דר"י ור"ע אזלי לשיטתם דר"י דס"ל לאו שניתן לאמב"ד לוקה עליו ע"כ דס"ל לאו שאב"מ אינו לוקה וכמו דפשיטא להו שם בסוגיין דמכות י"ג הנ"ל ולר"ע להיפוך דס"ל לשיטת רש"י ע"כ דלאו שאב"מ לוקה עליו לשיטתו ע"כ דס"ל דלאו שניתן לאזהרת מב"ד אינו לוקה דאל"ה תיקשי להו ל"ל קרא דוהצדיקו וכנ"ל והדברים מבוארים ומוכרחים בע"ה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה