אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ג מערכה ד › פלג א

לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ד · פלג א

מערכה ד

בסיומא דמתניתין שם ד' קי"א ע"ב תנינן ולא ידבק בידך מאומה מן החרם כ"ז שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם ובגמ' שם שלהי מכלתין קאמר מאן רשעים אמר רב יוסף גנבי עוד שם ת"ר רשע בא לעולם חרון בא לעולם וכו' רשע אבד מן העולם טובה באה לעולם שנאמר ובאבוד רשעים רנה צדיק נפטר מן העולם וכו' צדיק בא לעולם טובה באה לעולם וכו':

והנה נתקשו המפרשים במ"ש מאן רשעים ואר"י גנבי אטו עד השתא לא ידעינן מאן נינהו רשעים והא כל העובר עבירה רשע מקרי ולמה קחשיב רב יוסף דוקא גנבי טפי משאר עוברי עבירה ופי' המפרשים דכונת רב יוסף הוא במ"ש גנבי דהיינו שמפרש מ"ש במתני' כ"ז שהרשעים בעולם וכו' היינו הרשעים שחומדים וגונבים מן שלל העיר וגורמין שישאר עוד בעולם שלל העיר עובדי ע"ז ומביאין חרון אף בעולם ומדייק לה רב יוסף ממתני' דקתני שכ"ז שהרשעים בעולם וכו' דהול"ל שכ"ז שע"א בעולם חרון אף בעולם וכמ"ש בספרי שם בהאי קרא דולא ידבק לכן מפרש ר"י דאה"נ דהיינו כונת התנא על הרשעים שגונבין משלל העיר ונשאר זכר הע"ז בעולם עיין בבאר שבע שלהי פ' חלק ובמפרשים על ע"י שכתבו כן ועפ"י דבריהם נראה להוסיף עוד וליישב מה שיש לדקדק ג"כ במ"ש בברייתא רשע בא לעולם חרון בא לעולם ולא נקט בלשון חרון אף כמו דתני במתניתין ולדבריהם ז"ל א"ש מאוד עפימ"ש הרמב"ם ז"ל במו"נ חיא פרק ל"ו דלא תמצא לשון חרון אף ולא לשון כעס וקנאה אלא בע"ז לבד יעו"ש ובאברבנאל מש"ש לתרץ משה"ק על האי כללא ממה שמצינו הרבה פעמים לשון חרון אף גם זולת ע"ז ומיישב שם במ"ש לדייק לשון הרמב"ם ז"ל שאינו מדבר אלא מן החרון אף הנאמר בו ית"ש כמו כעסוני בהבליהם. הכעיסוני בפסיליהם. וכן פן יחרה אף ד"א וכיו"ב וביתר המקומות לא נמצא לשון חרון אף אלא בהמקבלים כמו וחרה אפי בכם וכיו"ב עיי"ש ודבריו צודקים מאוד:

והנה כי כן יתיישב גם כאן דבמשנתינו דמיירי מרשעים בחטא ע"ז מדייק ונקט לשון חרון אף הנאמר בקרח כלפי מעלה כמ"ש למען ישוב ד' מחרון אפו ובברייתא דמיירי מסתם רשעים וגם מעבירות אחרות לא נקט אלא לשון חרון סתם הכונה החרון והכעס שנאמר בהמקבלים ודו"ק כי קצרתי באשר עיקר דבריהם אינו נראה לענ"ד דודאי דוחק הוא לומר דמ"ש רב יוסף גנבי ר"ל דוקא גנבי משלל עיה"נ וכל כי האי הו"ל לפרש לכן נראה לענ"ד ליישב משה"ק המפרשים ז"ל עפי"מ שנראה לבאר ד' הגמ' בדרך אחרת:

וראשון תחלה נאמר להסביר דברי חז"ל מה ששנינו כאן דע"י הצדיקים באה טובה לעולם ולהיפוך ברשעים שע"י באה רעה לעולם דלכאורה פשוטן של דברים הוא עפמ"ש בקידושין מ' ע"ב שהעולם נידון אחר רובו וכל אחד מכריע במעשיו את כל העולם כולו אם לטובה או לרעה ח"ו ועיין ש"ה מאמר ג' פ' ט"ו מ"ש לפרש עפי"ז מ"ש בקהלת כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם וגו' לפימ"ש הגאון מהר"ש אלקבץ ז"ל בפירושא דקרא שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם ר"ל שהחכם יודע אשר המשפט הוא כפי העת שהאדם עושה בו המצוה או העבירה שאם הוא בעת שהעולם שקול יגדל שכר המצוה שהכריע אז בזה את כה"ע כולו לכף זכות וכן להיפוך אם עשה אז עבירה ח"ו יגדל עונו מנשוא שהכריע בזה את כל העולם לכף חובה כמ"ש אח"כ כי לכל חפץ יש עת ומשפט אשר באותה העת רעת האדם רבה עליו יותר מבשאר העתים יעו"ש באורך וז"ש כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם על הענין הנעלם מעיני הבריות לדעת בינה לעתים באיזה עת עשה את המצוה ואת העבירה כי אולי עשה בעת שהי' העולם שקול יגדל השכר והעונש עיי"ש באורך ויש לפרש ג"כ עפי"ז מ"ש עוד בקהלת ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע וגו' היינו בדיני אדם אין לשפוט אלא לפי הפעולה ושוקלים רק את מעשה הרשע שעשה ולא תשתנה הפעולה במשפט ב"ד שלמטה לפי הזמן שעשה את מעשיו אבל אומר עוד אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט אלקים כי שם בב"ד שלמעלה חלוקין הן זמ"ז אף אם שני בנ"א עשו מעשים שקולין לפי ראות עינינו בכ"ז אין גמולם שוה כי שם ישפוט ד' את כאו"א גם לפי ערך וחשבון זמן שאז עבה האדם את מעשיו ועד כמה הי' נוגע זה לפי משפט העולם וזהו כי שם גם את הצדיק והרשע ישפוט אלקים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם וכפוע' אדם ישולם לו לפי חשבון אל דעות אשר אין לנו לדעת דרכיו ומשפטיו וז"ש ג"כ בירמי' ל"ב גדול העצה ורב העלילי' אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם היינו להביט על חשבון העולם בשעה שאתה בא לשפוט את האדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. והבן [וי"ל נמי דהיינו פירושא דדין וחשבון שאמרו חז"ל דדין הוא על עצם הפעולה והמעשה והחשבון הוא לפי מה שהועילו מעשיו למשפט והכרעת העולם ודו"ק] והארכתי עוד בזה בדרושים בע"ה וכאן קצרתי ולפי"ז הנה בפשוטו יתפרש מאי דאמרינן כאן דצדיק בא לעולם טובה באה לעולם משום שבהצטרף זכותו וצדקתו למשפט העולם ירבה הזכיות ע"י מעשיו וצדקותיו ויכריע את העולם לכ"ז ובהסתלקו נרגש החסרון ורעה באה לעולם עי"ז ולהיפוך רשע לעולם מוסיף ומרבה החובה למשפט כל העולם וכו' הכל כמובן:

**(הג"ה [אמנם יש להוסיף עוד דברים בביאור המאמר הנ"ל עפימ"ש בס' בית הלוי דרוש ט"ו לבאר מאי דאמרינן בחגיגה ט"ו א' זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע נתחייב רשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם דלכאורה אינו מובן למה נוטל גם חלק חבירו וכתב שם לפרש הענין עפימ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר וגו' היינו שנתן לו תשוקה ותאוה לפעולות רעות ובכ"ז נתן לו ג"כ כח ושכל להתגבר על יצרו ורק האדם בעצמו יוכל לפעמים לשנות את טבעו לצד אחד יותר מצד השני ע"י מעשיו והרגלו שנעשה בו טבע שני וכמו שפועל בעצמו ע"י מעשיו להגביר בו כח הנטי' להרע או להיטיב משום שע"י ההרגל נעשה בו טבע שני להשתוקק לזה שעשה מכבר כן פועל במעשיו גם על אקדים ומגביר התשוקה למעשיו גם בכל העולם כולו ואם עושה עבירה מגביר כח של אותה העבירה והתשוקה לזה בכל העולם ולא מיבעי אם עושה אותה בפרהסיא הא ודאי דפועל גם בשארי אנשים שלמדים ממעשיו אלא אפילו עושה בצינעא בינו לב"ע מ"מ ע"י המשכו אחרי התאוה מגביר כחה של התאוה הזאת עד שמשריש כן גם בטבע העולם להיות טבעם נמשך לזה יותר ממה שהי' מקודם ולא לבד בהאדם אלא גם בכל הברואים השפלים פועל כן כי כן יסד מלכו ש"ע שכל השפלים יהי' טבעם נמשך אחרי מעשה האדם וזשה"כ ותבואו ותטמאו את ארצי שטמאו במעשיהם גם לגוף הארץ כי טבע המדינות ג"כ חלוקים כמ"ש עשרה קבין זנות ירדו לעול' ט' נטלו וכו' דטבע של אותה מדינה ממשיך לזה והאדם ע"י מעשיו יכול לעשות טבע זו בכל מקום מושבו וזהו ענין דור המבול שהגבירו כ"כ תשוקת התאוות הרעות עד שהשחית כל בשר את דרכו ונעשה כן בטבע והתחדשה טבע זו גם לבע"ח עיי"ש וביאר שם עפי"ז מ"ש בהושע ד' אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן וגו' כלפי מה שרצו לחייב ולהוכיח את הכהנים העומדים בראש העם ללמדם דרך ד' כי החסרון תלוי בהם שאינם מתנהגים כשורה אמר הנביא כי נהפוך הוא שיוכל היות אשר לפעמים נכשל הכהן משום רוב פשעי העם שהגבירו את התאוה להרע וז"ש עוד וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה כלומר שעי"ז שאתה נכשלת במעשיך ביום נמשך מזה שכשל גם הנביא עמך בלילה שאתה עשית חטאים גדולים ומשום זה נכשל גם הנביא בחטאים קטנים עיי"ש וז"ש ג"כ הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ד' דהא ע"י מעשה הצדיק גורם שגם אחרים יכולים להתגבר על יצרם הרע ולהשתוקק אל הטוב אף כי אחרי מותי וכו' ואפשר לפרש ג"כ עפי"ז מ"ש חז"ל בברכות ל' אטו יראה מילתא זוטרתא היא ומשני אין לגבי משה מילתא זוטרתא היינו כנ"ל שהנקל הי' להם בדורו של משה להתגבר על יצרם ולבחור בטוב ודו"ק] והנמשך מזה שלהרשע יש חלק גדול גם בעבירה שעשה הצדיק וכן להיפוך יש להצדיק ג"כ חלק במעשיו הטובים שהרשע עושה שע"י מעשה הצדיקים מתרבה הנטי' אל הטוב גם אצל אחרים וכן להיפוך במעשה הרשעים ר"ל ומשו"ה הוא דאמרו חז"ל דדינא הוא אשר זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע היינו מה שיש לו חלק במעשה הטוב שעשה הרשע וכן להיפוך נוטל הרשע חלק חבירו בגיהנם היינו אם נכשל הצדיק חלילה באיזה חטא ועון הרי הרשע הי' בעוכריו ויש לו להרשע חלק גדול בזה וכן ביאר שם עפי"ז מ"ש ביומא פ"ו גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם וגו' כי שב אפי ממנו היינו ג"כ כנ"ל דמי שחטא מקודם וע"י מעשיו הגביר היצה"ר וגרם שגם אחרים יחטאו ע"י והרי מגיע לו עונש גם על מעשיהם הם ואח"כ כשעושה תשובה על חטאיו הרי מ"מ יש עליו עונש מהחלק שיש לו במעשה חבירו וע"ז אמרו מחסדי ד' שאם עשה תשובה מוחלין לכה"ע כולו)**

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה