לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה א · פלג י
דהנה כבר אסביר לן הש"ש בש"ב פ' ט"ו דע"כ לא קאמר לה השטמ"ק דרוב אינו אלא ספק רק ברובא דאי"ק דאיכא המיעוט לפנינו אבל ברובא דליתא קמן דהיינו רוב הבא מן הסברא ודאי הוא עיי"ש והדברים נכונים ומוכרחים ויתיישב ג"כ עפי"ז משה"ק שם בש"א אות ג' ע"ד השטמ"ק הנ"ל ממ"ש בשבת קל"ה ערלתו ודאי דו"ש ולא ערלתו ספק א"כ תיקשי גם לרבנן דרשב"ג מימהל היכי מהלינן ולמה פריך הגמ' שם בשבת ד' קל"ו רק אליבא דרשב"ג דחייש למיעוט הא גם לרבנן תיקשי עיי"ש ולהנ"ל ניחא דברובא דליתא קמן גם השטמ"ק מודה דחשיב כמו ודאי גמור וז"ב ויתיישב ג"כ עפי"ז משה"ק בס' ב"צ החדש סי' קי"ז ע"ד השטמ"ק אלה דא"כ איך משכחת לה כלל לדין מעשר בהמה הא בכ"מ יש לחוש שמא היא טריפה ורוב ספק הוא והו"ל עשירי ספק ולהנ"ל ניחא ונדחין ג"כ בזה דברי הישוי"ע או"ח סי' ל"ב ס"ק כ"ג עיי"ש ודו"ק ובפלוגתת רב ושמואל אי אזלינן בתר רובא בממונא הרי עיקר פלוגתתם הוא רק ברובא דליתא קמן וכמו שמתבאר שם בב"ב מן הסוגי' ואדרבא בתה"ד סי' שי"ד שקיל וטרי שם די"ל דברובא דאי"ק אזלינן בתר רובא בממון גם לשמואל ובשטמ"ק שם בב"ב ד' צ"ב ע"ב ד"ה ושמואל כתב כן בהחלט עיי"ש [ועיין ברשב"ם שם צ"ב ב' ד"ה באיסורא שמוכח להיפוך ודו"ק ועיין בקונטרס הספיקות לבעל קצוה"ח כלל ו' אות ד'] עכ"פ מבואר דל"מ בממון רובא דליתא קמן אף דחשיב כמו ודאי וע"כ דהתם גבי ממון טעמא אחרינא איכא בהא מילתא וכמו שיתבאר להלן בדברינו בע"ה:
אמנם דברי הכרו"פ הנ"ל במש"כ דפלוגתת רב ושמואל אי אזלינן בפיקו"נ אחה"ר תליא בסברא זו זה ודאי ניתן להיאמר דהא שם בסוגיא הא פליגי ברובא דאיתא קמן ושפיר י"ל דרב ור"י שם דס"ל דאזלינן בפיקו"נ אחה"ר לדידהו ס"ל דגם רובא דאי"ק חשוב כמו ודאי ושמואל ס"ל דרובא דאי"ק אינו אלא ספק לכן א"ה בפיקו"נ אחר הרוב וכנ"ל:
ואי קשיא דלפי"ז הא יתחדש לן דין חדש גם בפיקו"נ דאם יזדמן לן רובא דליתא קמן לפטור מפיקו"נ ניזל בתר רובא ונימא דאין מחללין עליו את השבת בכה"ג ולכאורה הוא מילתא דתמיהא ולהדיא מבואר בתוס' נדה ד' מ"ד ע"ב סד"ה איהו דבגוסס נמי מחללין עליו את השבת אף דרוב גוססין למיתה משום דאין מהלכין בפיקו"נ אחה"ר עיי"ש אף דהוא רובא דליתא קמן:
אמנם נראה ליישב גם את זה בע"ה דהנה מצינו להאחרונים ז"ל שבאמת נתקשו ע"ד התוס' הנ"ל עפ"י המתבאר מן הסוגיא דיומא פ"ה הנ"ל דגם בפיקו"נ הולכין אחר הרוב ברוב גמור וכמש"ש דבפירשו לחצר אחרת אין מפקחין ובס' בית יעקב סי' נ"ט מסיק להלכה דאין מחללין שבת על הגוסס ושלא כדעת התוס' נדה הנ"ל ועיין ק"נ על הרא"ש שם ביומא פ' יוה"כ סי' ט"ו אות ק' מ"ש ליישב קושית הב"י הנ"ל ובשו"ת שבו"י ח"א סי' י"ג דחה ג"כ דברי הב"י הנ"ל מהלכה ועיי"ש באורך ובסוף דבריו כתב שם דאע"ג דבפירשו כולן הולכין אחה"ר מ"מ אין לדמות גזירות חכמים זו לזו ועוד וכו' הא מ"מ חיישינן לחיי שעה עיי"ש והנה לכאורה יש לתמוה לפי"ז ע"ד התוס' נדה מ"ד הנ"ל דל"ל לדון בגוסס ה"ט דא"ה בפיקו"נ אחה"ר ת"ל דהא קייל"ן שמחללין את השבת גם משום חיי שעה אף שודאי ימות אח"כ וכמבואר בסוגיא דיומא שם ובאו"ח סי' שכ"ט ס"ד ועיי"ש בשבו"י שמוכיח דע"כ גם בגוסס שייך חיי שעה ולפלא שלא העיר לפי"ז מה שלא הזכירו התוס' ה"ט דח"ש גבי גוסס ול"ל לדון בזה ה"ט וליישב זה נלענ"ד להסביר ד' התוס' עפ"י המבואר בגיטין כ"ח דאם הניחו גוסס לא יתן את הגט משום ה"ט דרוב גוססים למיתה הרי דבגוסס חיישינן שכבר מת דהא אי חי הוא שפיר מצי לגרש לפי"ד רוב פוסקים אף שא"י לדבר עיין ב"ש אהע"ז סי' קכ"א ס"ק יו"ד בשם הב"י וע' קצוה"ח סי' ר"נ ס"ק ח' וע"כ לומר דגוסס אין לו עוד חזקת חיים כשאינו לפנינו דבגוסס שהוא חי לפנינו ודאי דמחללין עליו את השבת אף שודאי ימות אח"כ הא מיהת השתא שעדיין לא מת שפיר מחללין שבת עליו משום חיי שעה אבל גוסס שאינו לפנינו הא יש להחזיק שכבר מת כיון שאין לו חזקת חיים וי"ל שאין כאן גם חיי שעה ושם בתוס' נדה מ"ד הנ"ל הא מיירי לענין עובר במעי אמו שאין אנו יודעין אם חי הוא או מת לכן שפיר הוצרכו התוס' לה"ט דא"ה בפיקו"נ אחה"ר אבל אם היינו מהלכין גם בפיקו"נ אחה"ר ודאי שאין לחלל את השבת על גוסס עובר מה"ט דיש לחוש שכבר מת ואין כאן חיי שעה כלל זהו הנראה ברור בביאור ד' התוס' הנ"ל וז"נ בע"ה:
ומעתה לפי"ז שפיר י"ל דאה"נ דאזלינן גם בפיקו"נ בתר רובא דליתא קמן וכמ"ש בבית יעקב מן הסוגיא דיומא פ"ה ומדברי התוס' נדה הנ"ל אין שום סתירה לזה דשאני התם דכיון דאיכא מיעוט גוססים שנשארים בחיים ואיכא נמי מיעוטא שחיים חיי שעה שגם זה דוחה את השבת איתרע הרוב וכמ"ש כה"ג ברשב"א ור"ן ס"פ אלו טריפות בהא דלוקחין ביצים מן הנכרים דאמרינן סמוך מיעוטא דנו"ט למיעוטא דטמאות ואיתרע הרוב [ומצינו כיו"ב בברכות נ"ג ובקידושין ע"ג וכן בתוס' ב"ב ד' צ"ג ע"א ד"ה איכא ועיין תבו"ש יו"ד סי' ס"ג ס"ק ז' שכתב דרוב טבחי ישראל לחוד לא סגי משום דמצרפין האי מיעוטא למיעוטא דנו"ט עיי"ש [ועיין ג"כ בכרו"פ סס"י ט"ו שנשתמש בסברא זו של הר"ן ע"ש] ובחוו"ד סי' ס"ג הקשה עליו ודחה דבריו וכללא כייל לן דרק ברובא דל"ק אמרינן דמצרפין תרי מיעוטי אבל לא ברובא דאי"ק דמיעוט שלו חשוב כמי שאינו ומסתייע שם מהא דברכות נ"ג הנ"ל דלא קחשיב מיעוטא דעכו"ם ע"ש ועפ"י דבריו ז"ל יש ליישב נמי משה"ק בכרו"פ סי' פ"ג סס"ק ד' בהא דחולין קט"ז ע"ב דפריך מהא דלוקחין ביצים על לוקח גדי מן העכו"ם ול"ח שמא ינק מן הטריפה וכו' והא שאני גדי דאיכא שני מיעוטי טריפה וטמאה עיי"ש מ"ש לתרץ דמעיקרא איירי ר"ה בדלא שכיח טמאה שלא כהמסקנא ולפי"ד החוו"ד הנ"ל לק"מ דאף אם שכיח מ"מ אם רוב טהורין אינו מצטרף מיעוט דטמאות דהוי רובא דאיתא קמן אמנם לפי"מ דקיימינן השתא הלא אדרבא רובא דל"ק אלים טפי מרובא דאי"ק וכמ"ש בש"ש ולפנינו יבואר שלא תיקשי ע"ז מסוגיא דש"ס וא"כ נהפוך הוא דברובא דאי"ק ודאי מצרפינן תרי מיעוטי נגד הרוב והוכחת החוו"ד מה דלא חשיב שם מיעוטא דעכו"ם יש לדחות בפשיטות לפימ"ש ברוקח וכן הסכים בס' מגן גבורים או"ח סי' רי"ז דבמחצה על מחצה מברך כמו באור כמ"ש באו"ח סי' רצ"ח וא"כ בב' מיעוטי עדיין לא סגי שלא לברך ובעינן ג"כ עוד מיעוט לעשותו רוב וכן עלינו לפרש ג"כ ד' התוס' פסחים ז' ע"א ד"ה לפני שתירצו דרוב הוי גבי לוקחים ע"ש דלכאורה אכתי תיקשי דנצרף מיעוט דחולין למיעוט המוכרים רק דא"כ אכתי יהי' פלגא ופלגא ומספק מחמרינן ובר"ן שם בחולין מסתפק גבי ב' מיעוטי אי חשבינן לרוב או למע"מ ובאמת שאין כל המיעוטין שוין וכמובן וכמ"ש ג"כ בריטב"א שלהי קידושין משה"ק בסוגיא דיבמות קי"ט דל"ל לצרף מיעוט דמפילות לחזקת היתר ת"ל דנצרף האי מיעוטא למיעוט שאינן מתעברות והו"ל פלגא ועיי"ש מ"ש לתרץ דמיעוט שאינן מתעברות אינם מיעוט גמור אלא מיעוטא דמיעוטא אחד מק' או יותר עיי"ש וי"ל עוד בזה ואכמ"ל] ונמצא לפי"ז דאה"נ שי"ל דברוב גמור ברובא דל"ק אזלינן בתרי' גם גבי פיקו"נ ואין מחללין עליו את השבת ובגוסס ה"ט שמחללין עליו את השבת כשהוא חי לפנינו דבזה אין אנו צריכין לכלל דא"ה אחה"ר דהא משום חיי שעה לחוד ג"כ מחללין עליו את השבת ורק בגוסס שאינו חי לפנינו שיש להסתפק שמא אין כאן גם חיי שעה התם ה"ט שמחללין גם עליו את השבת משום דהתם איתרע רובא כיון דאית כאן תרי מיעוטי וכנ"ל אבל ברוב גמור דליתא קמן אפשר דאה"נ דלכו"ע אין מחללין את השבת ודו"ק: