אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק ג מערכה א › פלג ג

לפלגות ראובן חלק ג· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה א · פלג ג

פלג ב

ובטרם ניישב כל זה עלינו לבאר תחלה עיקר דין דבר שאינו מקפיד וטעמא דהיתירא דידי' וראשון תחלה נאמר לדקדק בלישנא דהאי ברייתא דמסיימינן מכלתין במאי דברישא תנא מסתתי אבנים מדייק ותנא דאם אין בעה"ב מקפיד הרי אלו שלו ול"ק כמ"ש ברישא דא"ב משום גזל ולמה שני תנא בלישני' ולכאורה משמע דה"ט משום דגבי מסתתי אבנים דפסיקא להו שאין שום אדם מקפיד על הפסולת הנושרת מן האבנים תנא סתמא דא"ב משום גזל והיינו שאין בהן משום גזל לא לו ולא לאחרים וכשם שמותרין להפועל המסתת אבנים כן מותרין נמי לעלמא לפי שאין בזה שום חשיבות כלל ואין מי שיקפיד ע"ז ומסתמא גם המסתת אינו מקפיד ע"ז לא כן גבי מפסגי אילנות ומנקפי היגי וכו' דיש בהן חשיבות בהפסולת ונמצאים ג"כ אנשים שמקפידין עליהם י"ל דגם הני שאינן מקפידין אינם מפקירין אותם לכו"ע ורק לגבי הפועלים לחוד הוא שאינם מקפידים [דע"כ לא איירי כאן בבעה"ב המפסג והמנקף בעצמו אלא שעושה את מלאכתו ע"י פועל וכדקתני שבזמן שאין בעה"ב מקפיד הרי אלו שלו] משו"ה תני בהו האי לישנא דבזמן שאין בעה"ב מקפיד הרי אלו שלו והיינו ששייך להפועל אבל אין אחרים רשאים ליקח אותם לעצמם דלא אפקרינהו הבעלים אלא אדעתא דפועל לחוד וזה נראה נכון לכאורה:

אמנם יש לדון בזה טובא לפי שמצינו להנוב"י ז"ל במ"ק אה"ע סי' נ"ט דפשיטא לי' שם בהאי דינא דדבר שאינו מקפיד דטעמא דהיתירא דידי' הוא משום דהוי כמו הפקר ולכן כתב שם מצד הסברא דודאי בעינן שלא יקפיד הבעה"ב נגד שום אדם בעולם אבל אם מקפיד עליו נגד שום אדם כמו שונאו וכיו"ב. אין שום אדם יכול לזכות בו שלא בפניו דלא עדיף סתמא דאינו מקפיד מדבר שהפקירו בפירוש דבעינן שיהי' הפקר לכל אדם ואף אם הפקיר לכל אדם חוץ מאדם אחד מבואר בב"מ ל' ע"ב בעובדא דר"י בר"י דיש בו משום גזל לכל אדם ופשיטא דגם בדבר שאינו מקפיד כן הדין יעו"ש וכדבריו ז"ל מפורש ג"כ בטו"א מגילה ח' ד"ה דריסת הרגל ומשיג שם עפי"ז עמ"ש הרשב"ם בב"ב נ"ז לפרש מש"ש הכא בחצר השותפין עסקינן דבהעמדה כדי לא קפדי דהוא משום שהפקירו את החצר לכל בני החצר לעמוד בי והקשה בטו"א הא כיון שאין החצר הפקר אלא לבני החצר אין זה הפקר אפילו לבני החצר וכתב לפרש ד' הש"ס ב"ב הנ"ל דהכונה הוא דאין דעת הנודר מחבירו לאסור במאי דלא קפדי עיי"ש:

ולפי"ז נסתרים דברינו מה שכתבנו לעיל בפירושא דהאי ברייתא שלהי מכלתין מאי דדייק תנא בלישנא ותנא בזמן שאין בעה"ב מקפיד הרי אלו שלו משום דבאמת מקפיד הוא לגבי כו"ע ולא אפקרי' אלא אדעתא דפועל לחודא דלפי"ז הא א"א כלל לומר כן דא"כ גם הפועל לא יכול לזכות בו וע"כ דלדברי הנוב"י והטו"א ז"ל הנ"ל עלינו לומר דמ"ש בזמן שאין בעה"ב מקפיד הכונה הוא שבאמת אינו מקפיד לגבי כו"ע והוי כמו הפקר לכל ומה שנראה ליישב דיוקא דהאי ברייתא לפי שיטתם יבואר לפנינו בע"ה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה