לפלגות ראובן חלק ב· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ה · פלג ט
ומעתה נבוא לדקמן מאי דפליגי רב יוסף ורנב"י שלהי סוטה הנ"ל וכאו"א אזיל לשיטתו דהנה מצינו בע"ז שם בברייתא דר' פנחס בן יאיר דענוה מביאה לידי יראת חטא ושם בתוס' וכן ברי"ף ובר"ן וברא"ש הגירסא היפוך די"ח מביאה לידי ענוה עיי"ש [אלא שמש"ש התוס' שהירושלמי ושלמי אתיא כריב"ל דענוה גדולה מכולן צ"ע דבירושלמי שלפנינו מבואר להיפוך] ולדברינו י"ל דזה תלי בפלוגתת הני אמוראי דלהאי מ"ד דס"ל דמעלה יתירה היא הענוה נאמנה מאוד גירסת הראשונים ז"ל הנ"ל דאדרבא ענוה גדולה מי"ח ומי שיש לו י"ח זוכה למידת הענוה הא מיהת למ"ד דענוה אינה מעלה יתירה רק העדר חסרון הגאוה שפיר אמרינן דענוה היא המביאה לידי י"ח דעדיפא מינה [ויש לשלב עפי"ז סוף התורה לתחלתה אי נימא דענוה מביאה לידי י"ח וא"כ ענוה גדולה שמצינו גבי מרע"ה היא המביאה לידי מורא גדול וכבר הבאנו מ"ש במדרש שוח"ט גדולה מידת הענוה שאפילו בהקב"ה נאמרה וקאמר שם דמה"ט הוא דכתיב בראשית ברא אלקים ומזכיר מעשיו תחלה ואח"כ את שמו וי"ל דזהו פירושא דקרא מ"ש בישעי' ס"ו ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאום ד' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח עיין פר"ד ד' י"ד מ"ש בזה ועפ"י המדרש הנ"ל י"ל כפשוטו דהיינו דקאמר עיניכם הרואות כי אחר אשר כל אלה ידי עשתה ויהי' כל אלה אח"כ הזכרתי את שמי נאום ד' ולמדתי אתכם בזה יקרת מידת הענוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וגו' הרי לפנינו שהתורה תלמדנו בראשיתה לחבב מידת הענוה וללכת בדרכי ד' ושפיר י"ל דהיינו דקאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כ"י וכמ"ש המפרשים דהיינו שלמד דעת את העם והכניס בלבותם מידת היראה וזכה לזה משום שהי' עניו מאד ולמד לחבבה כ"כ משום בראשית ברא אלקים וגו' דמזה מוכח שגדולה היא מידת הענוה בעיני ד' וכנ"ל ודו"ק: