לפלגות ראובן חלק ב· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ה · פלג א
תמן תנינן שלהי סוטה משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא ובגמ' שם א"ל רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא א"ל רנב"י לתנא לא תיתני י"ח דאיכא אנא:
והנה ראיתי בס' לב"י שהקשה לדעת הפוסקים דס"ל דסומא פטור מן המצות ומשמע דכן ס"ל לרב יוסף בב"ק פ"ז מדאמר מ"ד אין הלכה כר"י וכו' א"כ מאי מתפאר רב יוסף בענותנותו הלא אינו מצווה ועושה אינו גדול כ"כ כמצווה ושפיר י"ל דהברייתא דתני משמת רבי בטלה ענוה מיירי במצווים דומיא דרבי והוקל לרב יוסף להיות עניו באשר איננו מצווה עיי"ש:
ולדידי הא לא קשיא לפי המבואר בר"ן פ"ק דקדושין סוגיא דכיבוד בשם אגדה דרב יוסף פתוח ונסתמא הוי עיי"ש וא"כ שפיר י"ל דברי רב יוסף כאן קודם שנסתמא [ובמק"א העירותי במש"כ האחרונים לפלפל בהאי דינא דסומא למ"ד דפטור מן המצות אם פטור גם ממצות ל"ת או לא ע' נוב"י מ"ת יו"ד סי' קנ"ב ובטו"א מגילה כ"ד ובשו"ת הגרעק"א סי' קס"ט ולכאורה יש להוכיח דחייב ממ"ש רב יוסף בפסחים ק"ז אדור ברבים כו' וע"כ משמע דחל עליו איסור נדר דאי לזרוזי בעלמא כמ"ש בנדרים ח' א"כ למה דייק אדור ברבים דוקא ולדידי' שוין הן לכל נדר כיון דל"צ הפרה וע' תוס' שם. ורק לד' הר"ן י"ל דגם זה מיירי מקודם שנסתמא וע' פ"ת יו"ד סי' ר"מ ס"ז ובנ"צ שם שהקשה על מ"ש בקידושין דרב יוסף הוי קאים מקמי אימי' הא סומא פטור עיי"ש ולהנ"ל ניחא גם זה וקצרתי] אלא אי אי קשיא הא קשיא מה שנתקשו המפרשים ז"ל על ר"י איך התפאר בעצמו שהוא עניו ואין זה מגדר עניוות וכן על רנב"י ששיבח א"ע בי"ח ובמהרש"א כתב דהוא בכדי שלא יהא שונה הברייתא בטעות אמרו כן דלא בטלה וזה דוחק עוד הקשו המפרשים במ"ש משמת רבי בטלה ענוה וי"ח והא תניא בע"ז ד' כ' ע"ב דענוה מביאה לידי יראת חטא וכיון דענוה קטנה מי"ח הל"ל רק דמשמת רבי בטלה ענוה שהיא הקטנה ואנן ידעינן מכ"ש שבטלה י"ח שהיא הגדולה וכן תיקשי ג"כ להיפוך על רנב"י דקאמר לא תיתני י"ח דאיכא אנא מכ"ש דענוה לא בטלה דהא קטנה היא מי"ח וא"כ הו"ל לא תיתני ענוה וי"ח ע' עץ יוסף על ע"ז מ"ש בזה: