לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מפתחות הענינים
מערכה א
להתחלת מס' ברכות ולסיומא דמס' נדה. ובו כ"ב פלגים.
פלג א
ידובר בו במה שמצינו סתירות וקושיות בשיטת ר' ישמעאל בענין אי מגדף היינו עע"ז או מברך את השם וכן בהאי דינא דהבערה אי ללאו או לחלק. ובמשה"ק עליו במאי דדריש מה חריש רשות וכו':
ובמה דמצריך תרי קראי לביעו"ח שהוא בי"ד:
פלג ב
במ"ש הה"מ בטעמא דהר"מ שפסק הבערה מותר ביו"ט דדרשינן ביום השבת אי אתה מבעיר וכו' ובמג"א סי' תקי"ח הקשה ע"ז מריש פסחים ושם בסוגיא דשבת (דף קי"ד). ובהג"ה בענין ד' הנימוק"י ב"ק לענין אשו משום חיציו:
פלג ג
בסוגיא דפסחים (דף ה') ש"מ תלת וכו' ובסתירת ד' רש"י שם מהא דביצה (דף כ"ז) לענין ביעור ע"י ד"א דמ"מ מלאכה הוא. ובענין גזלן אם עובר בב"י בחמץ הגזול ובסוגיא דשבת (דף ק"ו) לענין משאצל"ג. ובהג"ה שם לענין מ"ש רש"י בהא דהבערה לחלק שפירושו סותר במ"ש ביבמות (דף ו') למ"ש כאן:
פלג ד
בפירש"י שם בפסחים במ"ש מדלא נפיק כו' ולא פי' כפשוטו ושם בענין אי הוי איסור זורה במקום שכולו פסולת:
פלג ה
בענין משאצל"ג ובב"י אי הוי לאו הנל"ע ומיושב עפי"ז סתירת ד' רש"י למ"ש בביצה (דף כ"ז):
פלג ו
במ"ש הגרעק"א דלמ"ד השבתתו בכ"ד ל"ה לאו הנל"ע ומוכיח להיפוך:
פלג ז
בד' הרשב"א והר"ן שבת לענין נעילת דלת לצוד צבי משה"ק עלי' ובענין פס"ר ובפלוגתת אביי ורבא לענין אפשר ולא קמכוין בפסחים (דף כ"ו) ובענין מילה בצרעת וד' הנתה"מ סי' צ"ז לענין תפיסה בעיסקא:
פלג ח
מחלק בין ביעו"ח לש"ק עפי"ד הרשב"א הנ"ל ומיישב סתירת ד' רש"י הנ"ל:
פלג ט
בביאור ד' המכילתא התמוה דר"י לא מצריך קרא על יו"ט ודריש על שבת ובענין עשה דשבתון אי איכא בשבת ומביא מ"ש בב"ה לבאר ד' המכילתא. ומפלפל בענין מ"ש במקנה דקודם מ"ת הי' הלילה הולכת אחר היום ובמ"ש גבי פסח היתר מלאכת או"נ:
פלג י
משיג על פי' הב"ה במכילתא הנ"ל ומוכיח דא"א לפרש כן ומפרש פירוש אחר בדרך נכון:
פלג יא
בענין דלר"י ע"כ הבערה מותר ביו"ט מקרא דביום השבת:
פלג יב
בענין פלוגתת ר"י ור"ל בפסחים (דף ס"ג) לענין אי בעינן שיהא החמץ עמו בעזרה. ובענין על בסמוך ושם בהג"ה בשלהי נדה דע"כ טעמא דר"ע שם משום דס"ל על בסמוך:
פלג יג
בישוב ד' התוס' ברכות (דף ט') לענין בוקר ראשון ואי ס"ל לר"ע מתוך בכ"מ או דוקא בביעו"ח דיליף מנותר כמ"ש הראב"ד:
פלג יד
בישוב קושית התוס' פסחים (דף ע"א) וקושית הצל"ח בענין הא דבוקר ראשון ואם אחר חצות דינו ממש כנותר:
פלג טו
מוכיח דע"כ ראב"ע דריש לקראי כר"י ובישוב סוגיא דפסחים (דף נ"ט וס"ג) ובד' מהרש"א שם:
פלג טז
מוכיח איך ראב"ע ור"ע דפליגי ריש ברכות אי אכילת פסחים עד חצות אזלי לשיטתם במאי דפליגי שלהי נדה בי"א יום אי הילכתא נינהו או מקראי:
פלג יז
מביא דרך הרמב"ם בענין זה ומיישבו אל נכון:
פלג יח
מיישב עפ"י הנ"ל מה דלא תני תנא ריש ברכות קציה"ע שהקשה הש"א מזה על פירש"י שמפרש דמיירי גם מהני שלא עשו בהן סייג:
פלג יט
מוכיח ממשנתינו ריש ברכות דס"ל לתנא דנקצר ביום כשר:
פלג כ
בפלוגתת ר"י ורבנן גבי לחה"פ ומצות ת"ת דתלוי אי ק"ש דאורייתא:
פלג כא
בגזירה שמא יעבירנו דרבה ור' יוסף אזלי לשיטתם:
פלג כב
מפרש עפי"ז הא דתנא דב"א כל השונה הלכות וכו':
מערכה ב
לסיומא דמס' ברכות והתחלת מס' שבת ובו כ"ח פלגים.
פלג א
מפרש מ"ש ר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם וכו' ועובדא דגר שבת (ד' ל"א). ובהג"ה שם עוד מפרש מ"ש א"ת בניך וכו' וקראי מלאכי ואותי אתם קובעים הגוי כולו:
פלג ב
מפרש מ"ש בר"ה (דף ט"ז) מאי כבני מרון וכו':
פלג ג
מדבר מדין ערבות אי שייך בנשים ומביא ד' הגרעק"א ומיישב קושיתו על הרא"ש. בדרך נכון:
פלג ד
מדבר מד' התוס' ברכות (דף כ') דלא מיבעי' לי' בכהנים ולוים:
פלג ה
בענין כהנים ולוים אי איתנייהו בערבות ובענין הרהור כד"ד:
פלג ו
בענין נ"מ בין תרתי דרבנן לחדא דרבנן ובענין ספק בברהמ"ז:
פלג ז
ג"כ בענין כהנים ולוים אי איתנייהו בערבות וכן גרים:
פלג ח
בענין הא דניחא לי' לאינש דליעבד מצוה בממוני' שם בד' הקצוה"ח סי' ע"ב. בשם בני החו"ב נ"י:
פלג ט
במשה"ק הש"ך חו"מ סי' ע"ב בהא דניחא לי' וכו' מפסחים (דף ד'):
פלג י
בהאי ענינא ממ"ש באו"ח סי' תל"ז ובד' רש"י גיטין (דף מ"ז) אם חיוב תרו"מ הוי מצוה דרמיא עלי' ובמ"ש ביבמות (דף צ"ג) גבי ר' ינאי:
פלג יא
במ"ש בבכורות (דף י"ח) שמקנה בעה"ב לרועה מקום בחצירו ואזלי רבותינו הראשונים ז"ל לטעמייהו:
פלג יב
בהא דאוונכרי סוכה (דף ל') ובדין יאוש בעכו"ם אי קונה בלא ש"ר. ושם בהג"ה בקדוה"ג א"ח על דשלב"ל:
פלג יג
בהא דניחא לי' וכו' אם אמרינן גם במקום פסידא ואם מחויב להוציא ממונו שיקיים חבירו מצוה ובהג"ה שם ביאר בדרך חידוד האי עובדא דסבתא סוכה (דף ל"א):
פלג יד
בריש שבת ובענין איסור דלפ"ע אם עובר עליו בדבר שאינו אסור רק מדרבנן. ובדין מקום פטור ושם בענין ספק לפ"ע. ומבאר דעובר באיד"ר על לאו דלפ"ע מה"ת ושם בענין שליחות גבי איסור שבת:
פלג טו
בדין לפ"ע אם עובר תיכף או אח"כ כשנכשל חבירו ע"י ובמ"ש בע"ז (דף כ"ב) כותי לא ציית:
פלג טז
מצדיק משה"ק ביג"ת על המנה"ח בהאי ענינא ושם בהג"ה בענין מ"ש בנתה"מ דשוגג באיד"ר א"צ כפרה. ומבאר דאין זה רק איסור גברא ולא איסור חפצא ובענין מעוברת חבירו:
פלג יז
עוד בהאי ענינא מסיק לדינא דעוברים בלפ"ע באיד"ר:
פלג יח
בד' התוס' שבת (דף ג') ובדין מסייע יע"ע אי שייך בעכו"ם וישראל מומר ובד' הש"ך יו"ד סי' קנ"א והדג"מ שם ובד' הטו"א בחגיגה בזה:
פלג יט
בענין לפ"ע במקום שאפשר ע"י אחרים. ובד' המל"מ בזה ה' מלוה:
פלג כ
בענין חלב פסוהמ"ק ושם בהג"ה לענין דבר היוצא מן החי ובאיסור עשה דאא"ו דנוהג גם בכ"ש:
פלג כא
במ"ש התוס' ריש שבת דמיירי בחפץ עכו"ם דקשיא עלייהו ובישוב שי' רש"י שם (דף י"ח):
פלג כב
מבאר דרש"י ותוס' שם אזלי לשיטתם בענין אי יש שליחות לעכו"ם לחומרא ובמ"ש בב"מ (דף צ') לענין חסום פרתי ודוש בה:
פלג כג
עוד שם בענין זה ובהג"ה שם לענין איסורי שבת ע"י שליחות:
פלג כד
בדין אם גזרו חז"ל גם לאיסור שבת לגבי ישראל דבלא"ה אסור מדין לפ"ע ובמ"ש לחלק בין איסור שבת לאיסור אחר:
פלג כה
בדין ערבות דל"ש במקום שלא ישמע לו בודאי ובסוגיא דמס' סנהדרין (דף מ"ד) גבי עכן ובהג"ה שם בהא דכתובות (דף ט"ו) בתינוק מושלך מע"מ ישראל:
פלג כו
בסוגיא דצנועין ב"ק (דף ס"ט) ואי אמרינן חזקה דלא עביד איסור במקום שבלא"ה אסור עליו ובהג"ה שם בענין א"א עושה בב"ז באשה שאסורה עליו:
פלג כז
עוד בסוגיא דצנועין ובקושית הגרעק"א בזה במס' מע"ש פ"ה ובד' הרמב"ם שם:
פלג כח
בדין איסור מסייע יע"ע בנשים ובמ"ש א"ת בניך וכו':
מערכה ג
לסיומא דמס' שבת והתחלה למס' עירובין. ובו ט"ו פלגים.
פלג א
בדין אם אחר הקמת הבעל יכול החכם להתיר ובד' השע"מ סי' רנ"ה לענין שכ"מ שהקדיש ואם יכול הבעל לשאול על הקמתו גם לאחר כמה ימים ולהפר:
פלג ב
בדברי הרי"ף שלהי שבת ובדין אכלה כולה נשאלין עלי' שבועות (דף כ"ח):
פלג ג ד
בטעמים שכתב הר"ן באיסור שאלה לנדרים בשבת ובקושית הגרעק"א בזה ובדין מתקן ומתיר איסור בשבת. ומחלק בין הניתר ע"י פתח או חרטה דהשתא. ובהג"ה שם בדיחוי שנתבטל למפרע אי חשיב דיחוי בקרבנות וכו':
פלג ה
בסוגיא דשבת (דף מ"ו) ובקושית הגרעק"א שם ובהג"ה בענין מוקצה דמותר בהנאה ואסור להשתמש בו. ובדין בעל מיגז גייז או מיעקר עקר וכו':
פלג ו
בדין דיכול החכם להתיר אחר הקמת הבעל. ובניתר ע"י הפרת הבעל בע"כ דידה אפשר שעדנה מוקצה הוא ובהג"ה שם בענין דברים שבלב:
פלג ז
בענין מתקן באיד"ר אי מותר בשבת או אסור. ובסוגיא דמס' שבת (ד' קמ"ב) ובירושלמי פ"ב ה"א דערלה:
פלג ח
באיסור הפרשת תרו"מ בשבת ע"י שיתן עיניו בצד זה וכו' ובד' התוס' גיטין (דף ל"א):
פלג ט
בסוגיא דעירובין (דף ל' ע"ב) ובדין ב' שבותים ביה"ש וכן ב' שבותים במקדש:
פלג י
בסוגיא דסוכה (דף ל"ג) בדין אין ממעטין ביו"ט:
פלג יא
במחיצה מן הצד אם שייך אישור אוהל בשבת במס' עירובין (דף מ"ד) ושם (דף צ"ג) ובד' התוס' שבת (דף קכ"ו) בהא דפוקקין:
פלג יב
בדין חוצץ לגבי טומאה אי בעינן שיבטל או לא:
פלג יג
בהאי עובדא דשלהי שבת בהא דגיגית:
פלג יד
בריש עירובין במבוי שהוא גבוה למעלה מכ' ובשי' הרמב"ם לענין ג' מחיצות:
פלג טו
בדין מיעוט מבוי למטה מכ' אם מותר בשבת ובדין שבות ע"י עכו"ם במקום מצוה וכו':
עוד שלהי שבת ע"ד הדרוש.
פלג א
במ"ש חז"ל אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד נגאלין ומדרש תמוה זכור את יום השבת וזכור את אשר עשה לך עמלק כיצד יתקיימו ב' כתובים הללו:
פלג ב
בדין טעה בדבר מצוה:
פלג ג
בעובדא דרבב"ח ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי:
פלג ד
בסוגיא דעירובין (דף מ"ג) במי שאמר הריני נזיר ביום שב"ד בא ובמ"ש חז"ל בגאולה העתידה אי בניסן או בתשרי:
פלג ה
בפלוגתת ר"א ור"י הנ"ל בגאולה העתידה ובנוסח מוסף דר"ח. ואי בר"ה קרב שעיר חטאת דר"ח או של ר"ה לחוד כמ"ש בתוס' ר"ה (דף ח' ע"ב):
מערכה ד
לסיומא דמס' עירובין והתחלה למס' פסחים. ובו ח' פלגים.
פלג א
בדין שרץ הנמצא במקדש ואיסור הוצאתו אי משום מוקצה או משום הוצאה ובמ"ש ירושלים דינה כרה"ר ומקור לד' הרמ"א או"ח קל"ה. ובדין טלטול שעטנז בשבת ובד' האגודה במוקצה שכבר הוא בידו:
פלג ב
בישוב קושית הגרעק"א דמאי פ"ז מ"ב ופירוש ד' הירושלמי שם. תרתי דסתרי בדרבנן אי אמרינן. ובדין אי מכסין באפר חם:
פלג ג
בדין כלאים בבג"כ אי הותרה או דחוי' ובהג"ה שם אי במצוה רשות אמרינן ג"כ מללה"נ. ובדין שבועה שחלה בכולל אי בעינן דוקא שיחול תחלה על ההיתר ובשחיטה אי שייך נמי הא דמללה"נ:
פלג ד
בד' הרמב"ם בדין סד"א מדרבנן לחומרא. ובדין חטאת העוף הבאה עה"ס. ופס"ר באיד"ר. ודין חוב"ע. ובספק מצוה גם להרמב"ם מה"ת לחומרא וכו':
פלג ה
בד' הפרמ"ג בדין כיסוי הדם בספק טריפה. ובדבר שאיסורו רק מדרבנן. ובדין חוב"ע שהשחיטה והאכילה אסור מה"ת וההנאה אינה אלא מדרבנן. ובס' איסור תורה דחמיר מודאי דרבנן. ובאיד"ר דל"ה רק איסור גברא ולא איסור חפצא. ובהג"ה שם מפלפל בדין עשה דשא"ז דאסור גם בכ"ש וא"נ בעוף. ובסוגיא דשבועות (דף כ"ב) אי שבועה חלה על איסור עשה: