לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה יא · פלג ה
והנה בס' ר"ב הנ"ל סי' ד' הוסיף עוד להקשות עפי"ד המעה"ח הנ"ל בהאי מתני' דשלהי תענית במש"ש וכה"א צאינה וראינה כו' ביום חתונתו זה מ"ת וביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק ומוקי לה התם איוה"כ משום דשני דברים הללו לא משכחת להו כהדדי רק ביוה"כ לבד שהי' בו מ"ת היינו הלוחות האחרונות וחינוך ביהמ"ק כמ"ש במו"ק (דף ט') עיי"ש ולפי"ז הקשה לוקמי תנא האי קרא על בנין ביהמ"ק לעתיד לבוא דעל כרחך יהי' בחג השבועות והוי בו שני הדברים מ"ת וחינוך הבית עיי"ש מ"ש לתרץ דרשב"ג לשיטתו בתוספתא דדמאי פ"ג הי"ז ארשב"ג מעשה ששלח לי ר"י אתרוג וכו' וא"ל זה בא מקסרין כו' ובירושלמי פ"ג דדמאי ה"ג פריך ולא מפירות שהן מותרין בקסרין הוא ומשני דרבי הוא דהתיר קסרין ורשב"ג קודם רבי הוי ובר"ש דמאי פ"א מ"ג כתב דרב התיר משום דס"ל דק"ר לא קדשה לעתיד לבוא וע"כ דסבירא ליה לרשב"ג דקדשה לע"ל ומשו"ה סבירא ליה דקסרין חייב במעשר ושם בשבועות קאמר דאי סבירא ליה דקדשה לעתיד לבוא ל"צ לקדש עוד לע"ל א"כ אין הכרח לפי"ז לומר שיבנה הבית בשבועות דוקא וכנ"ל עיין שם [ושם כתב לתרץ עוד עפי"ד שו"ת קול אלי' דאם אירע שלא מנו ספירת העומר בירושלים אין להביא שתי הלחם בעצרת ואפשר דאז אין באותו יום שום קדושת שבועות ולפי"ז לא יהי' אפשר כלל לקדש הבית ע"י שתי הלחם אם יבנה בשבועות אחר שלא הקריבו העומר בפסח עיי"ש שכתב לדבר פשוט לפי"ז לומר דכל קטן שנתגדל בין פסח לעצרת וכ"ש בעצרת עצמו א"ח אז מה"ת בעיקר קדושת החג ומותר לעשות מלאכה מה"ת בעצם היום ההוא עיי"ש. וזה פלא דל"ד כלל דאף אי נימא באם לא הקריבו ב"ד את העומר ולא ספרו פטירי ממצות שבועות דתלי' בספירת העומר מ"מ היחיד שלא ספר האיך נימא דיצא מן הכלל אף של"ה חייב עדיין בספירה וכי כאו"א דינו בידו ודאי דאחר שנתקדש היום ע"י ב"ד גם כל יחיד ויחיד חייב אף שעדיין קטן הי' באותה שעה ומ"ש האי דינא שקידשו ב"ד חג השבועות כדינו מאם קדשו יוה"כ וכי נימא שאם הי' אז קטן בשעה שקדשו ב"ד יוה"כ ול"ה חייב לשמוע לדבריהם יהי' פטור מלהתענות ואין זה אלא תימא]:
והנה מד' רש"י מגילה (דף י' ע"ב) ד"ה כל המצות שהזכיר שם שילוח מצורע וקריאת המגילה בט"ו נוהגין בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתא וקידשה לעתיד לבוא משמע דסבירא ליה לרש"י דגם קריאת המגילה תליא בהא דקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא אבל למאן דאמר דל"ק אין קריאת המגילה נוהגת במוק"ח בט"ו וכבר הקשו על שי' רש"י ע' טו"א שם ובד' ב' ד"ה אלא דז"א שהרי ל"ג מחו"ל שלא נתקדשו מעולם ואפי"ה קורין בט"ו. אכן ע' תוס' מגילה (דף ג' ע"ב) ד"ה והתניא במ"ש דאי סבר כוותייהו מאי מהני אם לבסוף ישב אם לא קדשה קדושה שניה דמשמע מדבריהם לכאורה דעיקר דין דמוק"ח הוי רק בא"י לחלק מפרזין ובחי' על המגילה הארכתי בזה בע"ה:
ולפימ"ש הטו"א לפרש הא דתנא תנא לא פחות ולא יותר דאתא לאשמועינן על זמן הזה א"כ הי' אפשר לומר דהיינו דקמל"ן תנא אחר שסיימנו מס' תענית דמוכח ממתני' דהתם דלא מוקי לקרא דצאינה וראינה על בנין דלעתיד ע"ח השבועות משום דס"ל דקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא להכי קאמר הכא במגילה דבמוק"ח נקראת בט"ו דלשי' רש"י הנ"ל הוא ג"כ מה"ט משום דקידשה לע"ל וכנ"ל אלא דזולת מה ששי' רש"י הנ"ל אינה לדינא ורש"י בעצמו כתב לעיל (ד' ב') להיפוך כמ"ש בטו"א הנה גם זו"ז הא כבר כתב בר"ב שם דמוכח מסוגיא דשבועות דלמ"ד דל"ק לע"ל ע"כ צ"ל דבאחת מכל אלו סגי שהרי בימי עזרא לא הי' או"ת יעו"ש וא"כ גם לע"ל אין הכרח שיבנה דוקא בחג השבועות שהרי אפשר לקדשו ע"י או"ת בלא שירי מנחה יעו"ש ומחוורתא כדכתיבנא בקמייתא: