לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה יא · פלג ב
ונפסיק הדיבור ע"י שנחזיר הדברים הנאמרים למעלה אחר שכתבנו כי כל הני אמוראים ס"ל לכל הטעמים וכמ"ש הרשב"ם בב"ב לאחר שמקדים בטעמי שמחתם על התאחדות השבטים הנצרך מאוד לקיום האומה ולהשראת השכינה על מרכבת ישראל ומוסיף עוד בטעמי יתר אמוראי שכלו מתי מדבר והיינו שקבלו עונשם ועי"ז יזכו לעוה"ב לעיקר התכלית הנרצה וכ"כ בה"ט שביטל הושע בן אלה את הפרדיסאות ועי"ז הלכו בגולה למען לא יכלו בגיהנם וכן בהא דהרוגי ביתר שזכו לקבורה ולתקן את הנפש הנה בזה מסיים להמתיק את הטעמים הנ"ל במ"ש שעתיד הקב"ה לעשות מחול וכו' ואמר ביום ההוא וגו' היינו שכולם יבינו איך שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד וישמחו בכל הבא עליהם בעוה"ז ונשמחה בישועתו ומש"ש עוד טעמא שפסקו בו מלכרות עצים למערכה לא נפניתי כעת להאריך בזה אחר שכבר אמרנו בשם המפרשים דה"ט דר"א הגדול לכו"ע ס"ל ומובן בפשיטא משום שזכו לקיים את המצוה:
ועפ"י דברינו נראה לפרש מ"ש במ"ר שמות פ' כ"ג זה אלי ואנוהו בא וראה כמה גדולים יורדי הים וכו' החיות הנושאות את הכסא אינן מכירות את הדמות וכו' ויורדי הים כאו"א מראה אליו באצבע ואמר זה אלי ואנוהו אבל לע"ל אתם אומרים אותו פעמים שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו וגו' זה ד' קוינו לו וגו' והיינו כנ"ל כי שם על הים עדיין לא זכו להכיר את רבונם רק בטובה גלוי' וניכרת אבל לע"ל יזכו להבין גם על מדה"ד שרחמים הוא למפרע וכנ"ל והבן:
עתה נבוא לתרץ גם את קושית הגבו"א שהבאנו לעיל דע"כ אין לומר דמשום דס"ל לרב מתנה דבטלה מג"ת לכן מוסיף ה"ט דהרוגי ביתר שיהי' יו"ט גם בזה"ז דא"כ תיקשי כיון דקמייתא בטיל אחרניתא איך מוסיפין בזה"ז וכמ"ש בס' ר"ב עפ"י הסוגיא דר"ה (דף י"ט) עיי"ש שהוכיח ע"כ מזה דס"ל לרשב"ג ולכולי אמוראי כאן בסוגין דל"ב מג"ת וכמ"ש ג"כ רשב"ג בשבת (דף י"ג) על חנניא ב"ת שכ' מג"ת שאף אנו מחבבין כו' אלא שאם באנו לכתוב כו' הרי דס"ל דל"ב והי' אפשר עוד לכתוב לולי ה"ט ומיישב שם בזה מה דס"ל לר' יוחנן בר"ה (דף י"ח ע"ב) דל"ב מג"ת משום דס"ל דהלכה כרשב"ג במשנתינו עיי"ש: