אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ט › פלג ה

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ט · פלג ה

פלג ד

והנה מצינו להפוסקים ז"ל דפליגי בדין טבילת אדם בשבת אי לעולם מותר וגם שלא בזמנה משום דאדם נראה כמיקר כמ"ש בביצה (דף י"ח) או רק דמה"ט מותר לטבול טבילה בזמנה אבל שלא בזמנה אסור ועיין יו"ד סי' קצ"ז ברמ"א סעיף ב' דדוקא בזמנה שלא הי' אפשר לה לטבול מקודם אז מותרת לטבול בשבת ודוקא אם בעלה בעיר אבל בלא"ה אסור ובביאור הגר"א שם ס"ק ה' כתב דה"ט משום דקייל"ן טבילה בזמנה לאו מצוה רק שמביא שם דמהא דשלהי יומא משמע דאפילו להך מ"ד אפי"ה מותר ואפילו ביוה"כ עיי"ש וכבר כתבנו לעיל דדעת רש"י כאן וכן הטור בשם הר"ת לאסור ג"כ הטבילה למ"ד דטבילה בזמנה לאו מצוה וכנ"ל ופלוגתתם צריך ביאור:

ולדברינו הי' אפשר לומר דהיינו טעמא דידהו דלשי' רש"י הא מצינו דמתקן גברא אסור מה"ת אליבא דר"י ולפי"ז ודאי די"ל דטעמא דנראה כמיקר להתיר טבילת אדם בשבת לא סגי רק במקום מצוה למ"ד טבילה בזמנה מצוה אבל שלא במקום מצוה אה"נ דאסור משום דמיחזי כמתקן ומתקן גמור הא אסור מה"ת [ואדרבא לפי"ד המהרי"מ הנ"ל צ"ע לחלק מ"ש דבטבילת גר אמרינן דמתקן גמור הוא ואסור מה"ת ולמה לא יחשב גם טבילת הטמא למתקן גמור שנטהר עי"ז מטומאתו ומותר בתרומה וקדשים ואף דאין תיקונו בא מיד דעדיין צריך הע"ש מ"מ הא נטהר תומ"י ג"כ לכל הני מילי דמותר גם בטבול יום וע"כ דה"ט משום דכיון דלא מצינו להאי איסורא דמתקן רק בכה"ג דמילה שנעשה מערל ישראל גמור ואישתני גופי' לגמרי וכמ"כ י"ל ה"ט גם גבי גר אבל לא בכה"ג דמישראל טמא נעשה ישראל טהור אפשר דלא מיקרי אשתני גופא רק אשתני דינא ודו"ק] אבל לר"ש דגם מתקן גמור. כמו שמערל נעשה ישראל גמור ג"כ אינו אלא איסורא מדרבנן ודאי די"ל לדידי' דמהני ה"ט דנראה כמיקר להתיר הטבילה בשבת גם שלא במקום מצוה מאחר דעיקר מתקן ל"ה אלא מדרבנן וכמובן:

ויתיישב בזה קושית התוס' שהבאנו לעיל בסוגיא דשבת (דקי"א) שהקשו למה לא משני דרבא כמ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה ולכן אסור והברייתא ס"ל דטבילה בזמנה מצוה וכבר כתבנו דקושיתם היא תמיהא קיימת לשיטת רש"י שלהי יומא והטור בשם ר"ת דס"ל באמת כן דרק אי טבילה בזמנה מצוה מותרת ביוה"כ וצריך לתרץ לדידהו קושית התוספות [וראה זה פלא מה שראיתי בס' שמחת יו"ט ע"מ ביצה (דף י"ח) שם שמתרץ קושית התוס' בהא דרבא דאין לומר דהברייתא אתיא כמ"ד דטבילה בזמנה מצוה משום דיוה"כ דומיא דשבת קתני ובשבת פשיטא לי' דע"כ גם שלא בזמנה מותר יעו"ש ולבד מה שבאמת הלא מבואר ברמ"א יו"ד סי' קצ"ז שיש מחמירין גם בשבת שלא לטבול אלא בזמנה דוקא הנה גם זו"ז במחכ"ת הא לא נזכר שבת כלל והוא העתיק שם הברייתא דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בשבת בין ביוה"כ וז"א כלל רק בין בט"ב בין ביוה"כ קתני כן משה"ק שם לעיל מזה האיך אדם רשאי לטבול לכתחילה בשבת מטעמא דנראה כמיקר הא לא יהי' רשאי לברך מהאי טעמא כמ"ש במג"א או"ח סי' שכ"ג ס"ק י"ג בשם התשב"ץ בטובל כלי ע"י הערמה ע"ש והברכה הא מעכבת לכתחילה יעו"ש שנשאר בצ"ע הנה כבר העיר בזה בשו"ת אבני מלואים על אהע"ז סי' י' וי"א ותי' שם בטו"ט משום דשאני אדם דלעולם הערמתו עמו ול"ה בכלל איסור טבילה מעולם עיי"ש וזה נכון]:

ולהנ"ל ניחא שפיר דלרבא לשיטתו דס"ל להלכה כר"ש בהא דמשאצל"ג וכמ"ש להדיא בשבת ר"פ נוטל (דף קמ"א ע"ב) אשר מה"ט כתבו התוס' בשבת (דף ג' ע"א) סד"ה הצד דקייל"ן כוותי' דר"ש משום דרבא דהוא בתרא ס"ל כוותי' יעו"ש ולפלא על הגרעק"א בס' דו"ח כתובות (דף ז') שרצה לומר דרבא ס"ל כר"י בזה ותמוהים דבריו וכנ"ל] וא"כ כיון דס"ל כר"ש ואין במתקן שום איסור דאורייתא ודאי דלדידי' אין לחלק בין אי טבילה בזמנה מצוה או לאו מצוה דלדידי' גם טבילה דלאו מצוה מותרת ביוה"כ וכנ"ל וטעם האוסרין לפי"ז הוא רק דחיישי לדין מתקן אליבא דר' יהודא אבל לרבא לשיטתו ודאי דאין לחלק ומותר לעולם גם שלא במקום מצוה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה