אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ט › פלג א

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ט · פלג א

מערכה ט

אמרינן שם בגמ' במ"ש רב דתפילת נעילה פוטרת את של ערבית תנאי הוא דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביוה"כ וכו' בע"ק עד המנחה ר' יוסי אומר כל היום כולו ורמינהו הזב והזבה כו' רי"א מן המנחה ולמעלה א"י לטבול ל"ק הא דצלי תפילת נעילה וכו' אי דצלי מ"ט דרבנן קא סברי רבנן טבילה בזמנה מצוה מכלל דר"י סבר טבילה בזמנה לאו מצוה כו' ההוא ר"י בר"י הוא ע"כ בגמ':

והנה הקשה בס' כפ"ת במ"ש רש"י כאן ד"ה טובל דס"ל לת"ק דאם ראה קרי מן המנחה ולמעלה אין מותר לטבול והקשה דא"כ אמאי קתני ברישא דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן ומשמע דאפילו טמא מת ושרץ דא"צ טבילה לתפלה ואשר כן הוכיחו מזה התוס' בשבת (דף קי"א וקכ"א) דע"כ אפילו למ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה היא מ"מ אם ירצה מותר לטבול יעו"ש ועוד קשים דברי רש"י כאן דמה איסור יש בטבילה כיון שאינה של תענוג ע"כ קושיתו:

ואני מוסיף עוד להקשות ביותר לפימ"ש התוס' שם בשבת (דף קכ"א) להוכיח דע"כ גרסינן בדר' יוסי דאינו צריך לטבול אבל אי רוצה לטבול בודאי דשרי מדינא לטבול וכן הביאו גם כן מגירסת רש"י בשבת שם וא"כ קשיא מ"ש רש"י כאן ביומא להיפך וגרס בדר"י דא"י לטבול דסבירא לי' דאינו רשאי מן הדין לטבול מן המנחה ולמעלה הרי דס"ל דאי לאו מצוה אינו דוחה יוה"כ ומלבד דקשה לפי"ז קושית התוס' דא"כ האיך קתני דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביוה"כ דמשמע גם הני טמאין שא"צ טבילה לתפלה הנה רש"י גופי' סותר דברי עצמו לכאורה בהא דר"י דבשבת גרס דא"צ וכאן ביומא גרס דאינו יכול וצ"ע לכאורה:

עוד קשה לי במאי דאמרינן בשבת (דף קי"א) דהדר בי' רבא מהך וס"ל ע"כ דמותר לטבול ביוה"כ אף דל"ש בי' טעמא דנראה כמיקר משום הואיל דבשבת שרי ביוה"כ נמי שרי ואמרו שם ממאי דמהך הדר בי' דילמא מההיא כו' לא ס"ד דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביוה"כ והקשו שם בתוס' ד"ה לא ס"ד דנוקי הך ברייתא דטובלין כדרכן כמ"ד טבילה בזמנה מצוה ורבא כמ"ד לאו מצוה ותירצו דע"כ דמשום טבילה בזמנה מצוה לא הוי שרינן איסור תיקוני מנא ומביאים ראי' ממ"ש ר' יוסי דמן המנחה ולמעלה א"צ לטבול דמשמע דאי בעי טביל אע"ג דסבירא לי' לר"י טבילה בזמנה לאו מצוה עכ"ד וא"כ לפירש"י כאן דדוקא אי טבילה בזמנה מצוה מותר לטבול ביום הכפורים אבל אי לאו מצוה אסור עיין בלשון רש"י כאן שלהי יומא סד"ה קא סברי ורבנן דהתם ס"ל טבילה בזמנה לאו מצוה דתדחה יוה"כ א"כ תיקשי לפי"ז מאי דמוכיח בגמ' שם דע"כ מההיא הדר בי' רבא דשפיר י"ל דרבא ס"ל כמ"ד לאו מצוה ונוקי הך ברייתא דטובלין כדרכן כמ"ד טבילה בזמנה מצוה דהא ע"כ האי ברייתא ס"ל כן לפירש"י ולא ראיתי מי שהעיר בזה וצע"ג לכאורה וכן גם בטור או"ח סס"י תרי"ג כתב וז"ל ושאר חייבי טבילות כתוב בה"ג שטובלין כדרכן ביוה"כ ור"ת כתב דאין טובלין והא דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביוה"כ היינו דוקא למ"ד טבילה בזמנה מצוה ואנן קייל"ן דלאו מצוה הלכך ימתין עד למחר עכ"ל וכ"ה גם במרדכי פ"ג דברכות סי' ע"ג עיי"ש ולדבריהם ז"ל תיקשי מה יענו לקושית התוס' בהא דהדר בי' רבא דהא שפיר י"ל דרבא ס"ל כמ"ד לאו מצוה וכנ"ל:

עוד ראיתי בס' כפ"ת כאן שהקשה על פסקי הרמב"ם דס"ל בפ"י מה' יסוה"ת כת"ק דר' יוסי דטבילה בזמנה לאו מצוה לפמ"ש בכ"מ שם וע"כ דס"ל כדעת התוספות דאפילו למ"ד דלאו מצוה מ"מ מותר לטבול ביוה"כ כמ"ש בלח"מ שם והקשה שהרי הרמב"ם עצמו כתב בפ"ג מה' שביתת עשור מי שראה קרי בזה"ז דאסור לטבול מפני שבטלה תקנה זו ואי איתא דס"ל להרמב"ם ז"ל כדעת התוספות דטבילה אפילו שאינה של מצוה שריא משום דל"ה רחיצה של תענוג הו"ל להתיר לטבול לבע"ק גם בזה"ז ונדחק שם בזה עיי"ש:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה