לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ח · פלג טז
אמנם כ"ז לא א"ש רק אליבא דרבא דס"ל במנחות (דף צ"ט) דמצוה לאומרה בפני ע"ה ולדידי' מוכח ממתני' דשלהי חגיגה דלא כר' יוסי אבל לר' יוחנן שם דס"ל אסור לגלותה לע"ה כבר כתבנו בריש דברינו דא"ש מתני' גם אליבא דר' יוסי ורק שהזהירו לע"ה שלא יגעו וכו' למען לא ילמדו מזה דהלכה כר' יוסי וכנ"ל ולדידי' אדרבא י"ל דמכאן הוכיח את דבריו דאסור לגלות לע"ה משום דס"ל לדינא כר' יוסי ותיקשי מתניתין דשלהי חגיגה למה הזהירו שלא יגעו בשולחן וכו' ע"כ דאין לגלות זה לע"ה. ולשיטתי' נראה להמשיך מכלתין בע"ה לריש מו"ק בטו"ט וכמו שנאמר דהנה התם תנן משקין בית השלחין במועד ובשביעית א ובגמ' שם ע"ב פריך בין למ"ד משום זורע ובין למ"ד א משום חורש זריעה וחרישה בשביעית מי שרי וכו' לל' ומשני מתניתין בשביעית בזה"ז וכו' ולכאורה קשיא בשלמא למ"ד משום זורע שפיר פריך אבל לרבה דאמר משום חורש מאי פריך ומנין פשיטא לי' דאסור וברש"י פירש משום דסמיך אקרא דבחריש ובקציר תשבות ועדיין י"ל דס"ל להאי תנא כמ"ד דהאי קרא דבחו"ק תשבות מידרש לשבת ולקציה"ע דדחי שבת ולא על שביעית וכן הקשה בס' תועפות ראם אכן עיין בס' טל חיים מ"ש לתרץ דלרבה בע"כ ס"ל דלוקין על חרישה דאל"כ תיקשי הא דתנן במכות דחייב משום חורש בשביעית האיך משכחת לה הא איהו ס"ל דגם במחפה ליכא איסור לרבנן משום זורע רק אליבא דר"ע חייב משום מקיים וע"כ דלדידי' צ"ל דחורש בשביעית לוקה ורבי סתים לן במכות שם כר"ע דס"ל דחורש בשביעית לוקה ומסתמא גם מתני' דריש מו"ק ג"כ כר"ע מתוקמא דדריש קרא דבחו"ק על שביעית דאל"כ תיקשי סתמא אסתמא אע"כ דאתיא כר"ע ומשו"ה פריך שפיר ומשני בשביעית בזה"ז וכו' ע"ש:
חזינן מזה דס"ל לרבי כר"ע דדריש קרא דבחו"ק על שביעית ולא על שבת והוא משום דר"ע לשיטתי' דס"ל בפסחים (דף ה') דהבערה לחלק יצאת וא"כ לא מבע"ל האי קרא דבחו"ק על חילוק מלאכות ע' בסוגיא דשבת (דף ע' ע"א) ובמה שכתבנו ריש ברכות מזה באורך וי"ל דס"ל לר"ע דנקצר ביום כשר ומשום הכי ל"ד שבת וכמש"ש במנחות (ד' ע"ב) כלל אר"ע כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת ומשו"ה דריש לי' לקרא דבחו"ק על שביעית ולשיטתי' ג"כ דבפסחים (דף ס"ט) אית לי' לר"ע האי סברא דשכבר דחתה שחיטה את השבת וס"ל ג"כ כר' יוסי דהוי גמר מעשה ואין ללמוד לדידי' מהקטר חלבים ואימורים דחביבה מצוה בשעתה ידחה את השבת דשא"ה שכבר דחתה וכו' והיינו כנ"ל דמשום דמוכחינן אליבא דר' יוחנן האי סתמא דשלהי חגיגה כר' יוסי אלא שהזהירו לע"ה אל תגעו בשולחן משום שאין לגלות להן והלכה כר' יוסי וממילא לפי"ז אין ללמוד דחביבה מצוה בשעתה ידחה את השבת מעתה אין לדרוש קרא דבחו"ק על קציה"ע שידחה שבת כיון דנקצר ביום כשר וע"כ דהאי קרא קאי על שביעית וחרישה בשביעית אסורה ומתני' דקתני משקין בית השלחין בשביעית ע"כ קאי על שביעית בזה"ז וכדמוקמינן לה בגמ' ודו"ק: