לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ז · פלג ו
ומעתה בוא נבוא להמשיך הענינים בע"ה בדרך נחמד מאחר דמסיים בשלהי מו"ק דכל היוצא מביהמ"ד לביהכ"נ וכו' זוכה ומקבל פני שכינה והיינו דקמל"ן קרא דאף אלה ממדריגה הב' שאין תורתן אומנתן וחייבין ג"כ בתפלה מ"מ חשובים הם לפני ד' ונקראין בשם עבדי ד' וז"ש שגם אלה שילכו מחיל אל חיל היינו שעוסקים ג"כ בעבודה זו תפלה נקראים עבדי ד' יראה אל אלקים בציון היינו לראות את פני האדון ד' דמביט עליהם בב' עיניו וכנ"ל ושפיר מתחיל התנא ואומר הכל חייבין בראיי' וכו' חוץ וכו' החיגר והסומא והיינו ע"כ שגם הסומא בא' מעיניו פטור ומשום דדרשינן יראה יראה מה הוא בשתי עיניו וכו' דגם אלה שנקראים עבדי ד' בלשון נסמך מושגחים בב' עיניו וחייבים בראיי' אל פני האדון ד' ודוק היטב כי נכון הוא בע"ה:
ויש להוסיף עוד במאי דפליגי ב"ש וב"ה כאן במתני' להלן דב"ש ס"ל הראיי' שתי כסף וחגיגה מעה כסף ולב"ה איפכא החגיגה ב' כסף וכתב בקונטרס בני לוי דאזלי לשיטתם דס"ל ביצה (דף ט"ז) דשמאי הזקן הי' אוכל כל ימיו לכבוד שבת ל"כ הילל מדה אחרת הי' לו שכל מעשיו לש"ש וביארתי במק"א דמאי דפליגי בעדיות פ"ד מ"י כלכלת השבת ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין דאזלי לשיטתם כנ"ל דלב"ש אין הקביעות שלו בטוחה שאם מצא אחר נאה הימנה היה מחליפה א"כ אין זה קביעות לכן ס"ל דפטורה ולב"ה אם הי' קובע על השבת ודאי שלא הי' מחליפה לכן הוי קביעות וחייבת שלא יחזור מקביעותו וז"נ] והוא לפימ"ש ברכות (דף ס"ג) דרש ב"ק איזהו פ' קטנה שכל גופי תורה תלויים בה בכל דרכיך דעהו וכמ"ש הרמב"ם ובטוש"ע או"ח סי' רל"א שבחשבון זה כל מעשיו החיצוניים ג"כ יחשבו למצוה וכעובד ד' בזה והדברים ארוכים דהוי כמו הכשר מצוה. ושמאי שהיה רוצה לקיים מדה זו הי' נצרך לתחבולות לקנות לצורך שבת ועי"ז קיים בכל דרכיך דעהו אבל הילל לא הי' נצרך לזה שכל מעשיו היו לש"ש וכו' ומעתה לב"ש ראיי' עדיפא שהיא כולו לד' ל"כ חגיגה שיש בה גם הנאת הגוף פחותה מערכה ל"כ לב"ה איפכא חגיגה חשובה יותר שהנאת הגוף הנעשה לש"ש מעולה ומובחר בכל עבודת ד' וז"ש באבות תלמידיו של אברהם אבינו ע"ה אוכלין בעוה"ז ועי"ז ונוחלין עוה"ב. והבן. והיינו מכיון דאמרינן דגם הני שנוהגין במנהג ד"א מיקרי עבדי ד' אם עוסקין לש"ש ע"ד בכל דרכיך דעהו וחייבין בראיי' משו"ה ס"ל לב"ה דהחגיגה ב' כסף שהיא חשובה ביותר ודוק כי. נכון בע"ה: