אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ז › פלג ד

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ז · פלג ד

פלג ג

וביום טובה היינו בטוב לחבר את דברינו שלהי מו"ק עם מס' חגיגה בע"ה במש"ש הכל חייבין בראיי' חוץ מחרש שוטה וקטן וכו' החיגר והסומא וכו' כסדר המ' במשניות יעו"ש ונרחיב הדברים מעט דהנה בס' אבן ישראל דרוש ה' נדפס קושיא מהגאון רי"ס זצ"ל במ"ש ריש חגיגה דסומא באחת מעיניו פטור מן הראיי' משום שנאמר יראה יראה כדרך שבא לראות וכו' והקשה לפי מ"ש במדרש חזית כתיב הנה עין ד' אל יראיו וכתיב עיני ד' אל צדיקים כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וכאן בזמן שאין ערש"מ א"כ הא בזמן שא"ע משמע שמביט עליהם הקב"ה רק באחת מעיניו כביכול וכאן דכתיב יראה כל זכורך את פני האדון הרי דנקראים עבדים וכמ"ש בקידושין (ד' ל"ו) דזהו בשעה שאין אתם נוהגין מנהג בנים וא"כ איירי בזמן שא"ע רש"מ ומביט עליהם בעין אתת ואיך קאמר מה לראות בשתי עיניו עיי"ש מ"ש לתרץ:

ואנחנו נלך בדרך אחרת בע"ה וניישב ג"כ מה דקשיא לכאורה במ"ש המדרש דמ"ש הנה עין ד' קאי על מי שא"ע רש"מ ותיקשי דאטו הני יראיו קרי להו. הא חדא. ועוד תיקשי ביותר מה דמצינו במ"ר פ' לך פ' מ' וירד אברם מצרימה כתיב הנה עין ד' אל יראיו וגו' זה אברהם יעו"ש הרי דעל אאע"ה קדריש האי קרא ועיי"ש במפרשים על המיר לך מש"כ בישוב הסתירה מהמדרשות הנ"ל וכבר כתבנו גם אנחנו בע"ה בכמה אנפי. ולעניננו נאמר והוא עפ"י האמור לעיל דב' מיני צדיקים יש הא' מי שתורתו אומנתו והב' המתנהג במנהג ד"א והנה לאלה הצדיקים ממין הראשון שתורתן אומנתן ואינן עוסקין כלל בישוב העולם על המקום ב"ה להשגיח עליהם רק על צרכי מחייתן לבד אבל לא על ענינים הרוחניים שלהם כי להיותם פרושים ונבדלים מכל עניני התבל ומלואה אין מקום להיצה"ר לשלוט בם ח"ו ועליו יתברך רק לסבב שיעמדו זרים וירעו צאנם וכו' לכן נאמר המליצה עליהם כי רק עין ד' אל יראיו שמביט ומשגיח עליהם בעין אחת על צרכי מחייתם להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב כי הלא הם אינם דואגים לעצמם כלל מזה לא כן אלה הצדיקים ממין הב' העוסקים בעסקי ד"א המה צריכים לס"ד בשני הענינים גם יחד בעסקי מחייתם וגם לרבות בעבודתם במלאכת השמים ואלמלי הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו וז"ש עיני ד' אל צדיקים ושפיר מסיים בקרא ואזניו אל שועתם כי המה הלא חייבין ג"כ בתפלה דרחמי נינהו:

[ובמק"א כתבתי לתרץ סתירת המדרשים ולפרש מ"ש כאן בזמן שעושין רצונו של מקום וכו' דלא קאי על הצדיקים דהא הצדיקים לעולם ערש"מ רק דקאי על העולם המתפרנסים בזכותם וכמ"ש ביבמות (דף ס"ד ע"א) שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים והיינו שע"י תפלתם שנענים גם אחרים יושעו ע"י אמנם חלוקים הם הצדיקים במינם דלהצדיק היותר גדול שאינו נערך כלל עמהם ל"ש לומר לגבי' שהם נעזרים ע"י וכמ"ש המפרשים בביאור מה שאמרו בתענית (דף כ"א ע"ב) בשבבותי' דרב לא הוות דברתא סברו מיני' משום זכותא דרב דנפיש כו' רב דנפישא זכותי' טובא הא מילתא זוטרתא לי' לרב יעו"ש ופי' המפרשים עפ"י הנ"ל דמשום דזכותי' דרב נפיש טובא לכן אינו מתחשב עמם ולאו משום זכותי' ניצולו רק משום ההוא גברא כו' דהוי בכללם וכמ"כ אף אנו נאמר דמשום אלה הצדיקים היותר גדולים אין אחרים נענים בתפלתם ובזכותם אף כי לדברינו שהשי"ת ממציא להם טרם יקראו ורק בזכות אלה הצדיקים הפחותים מעט במדריגתם וע"י נעקת' נענו י"ל כי אז מועיל גם בעד המון העם. וז"ש גבי אאע"ה הנה עין ד' וגו' רק להציל ממות נפשם וכן לחיותם ברעב כי הרעב עדיין נשאר בעולם לאחרים ולא נושעו ע"י זכותו וכמ"ש גבי אברהם וירד אברם מצרימה והיינו בשעה שהעולם אינם עושים רצונו של מקום ואינם שוים שיושעו ע"י הצדיק הגדול וכאן בשעה שערש"מ והיינו שעושים מעט ויש להם זכות שיהיו נענים בגרמא של הצדיקים כי אז נאמר עיני ד' אל וגו' ואזניו אל שועתם משום כי פני ד' בעושי רע לא קראן בשם רשעים כי אינם רשעים רק עושי רע שזכותם מועט וע"י שצעקו אלה הצדיקים וד' שמע ומכל צרותם הצילם להמון העם ואכמ"ל במה שאינו נוגע לעניננו. ויתפרש לפי"ז מ"ש שתי עיניו היינו האחת על הצדיקים והב' על יתר העם הנענים והבן. ויתפרש עפי"ז ג"כ מ"ש (תהלים קל"ח) כי רם ד' ושפל יראה היינו שהשי"ת מביט ומשגיח על העניו והשפל. וגבוה היינו המתגאה ממרחק יידע יש לפרשו מלשון שבר כמו וידע בהם את אנשי סכות (שופטים ח'). והיינו שמעניש הרשעים המתגאים. ואומר עוד אם אלך בקרב צרה ידעתי שמ"מ תחייני ותצילני מן הצרה אף שעל אויבי תשלח ידיך בכ"ז ותושיעני ימינך רק בכ"ז תפלתי לד' כי ד' יגמור בעדי ד' חסדך לעולם שתרחם גם עליהם ומעשי ידיך אל תרף ודו"ק]:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה