אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ז › פלג א

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ז · פלג א

מערכה ז

שלהי מו"ק אמרינן ואמר ר' לוי כל היוצא מביהכ"נ לביהמ"ד ומביהמ"ד לביהכ"נ זוכה ומקבל פני שכינה וכו' ילכו מחיל אל חיל וכו':

וצריך להבין מ"ש ר' לוי כל היוצא מביהמ"ד לביהכ"נ דלכאורה מ"ש היוצא מביהכ"נ לביהמ"ד דינא קמל"ן דחייב אדם לקבוע עתים לתורה ואל יסתפק בתפלה לחוד וכמש"כ להלכה בשו"ע או"ח סי' קנ"ה ממימרא זו דר' לוי אבל אינו מובן לפי"ז מאי קמל"ן במ"ש היוצא מביהמ"ד לביהכ"נ וביותר יקשה למאי דקייל"ן דמי שתורתו אומנתו אינו מפסיק לתפלה וכמ"ש בשבת (דף י"א ע"א) ובשו"ע או"ח סי' ק"י ס"ג ובמג"א שם ס"ק ד' כתב דאיסורא נמי אית בה ומי שתורתו אומנתו אסור לו להתפלל ולבטל את לימודו ומקרא דר' לוי משמע דתרתי בעינן מחיל אל חיל תורה ותפלה ולא סגי באחד מהן:

ונקדים לפרש כל המזמור בע"ה ולהמתיק ד' ר' לוי בפירוש דהאי קרא והנה קפתח ואמר מה ידידות משכנותיך ד"צ כמ"ש המפרשים במ"ש בעירובין (דף י"ג) נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא היינו יותר נוח ונקל היה לה להנשמה לעסוק במושכלות ולהרבות בלימודי התורה בחלק העיון טרם שנברא בשעה שהנפש מופשט מן החומר רק עיקר תכלית הבריאה הוא משום חלק מצות המעשיות כנודע אשר לזה צריך דוקא הרכבת החומר וכמ"ש בשבת (דפ"ט) כלום יצה"ר יש בכם וז"ש עכשיו שנברא יפשפש במעשיו [עיין אפיק"י ח"א ד' ט"ו מ"ש בענין זה] ונודע ג"כ מ"ש המפרשים בביאור הקרא צדיק כתמר יפרח וכו' בחצרות אלהינו יפריחו דחצרות אלהינו נקרא העוה"ז כמ"ש באבות העוה"ז דומה לפרוזדור וכו' ע' אפיק"י ח"ב ד' כ"ח:

וז"ש המשורר מה ידידות משכנותיך מה טוב ומה נעים היה להנשמה להיות שכינה בחברתך ד"צ ובכ"ז נכספה נפשי וגם כלתה לחצרות ד' ללכת מטה לעולם השפל בכדי שיהא לבי ובשרי ירננו לאל חי כמ"ש המוסקאטי בס' נפוצ"י ד"י. ובאפיק"י ח"א ד' י"ג שהאדם הוא שליחותו בעוה"ז לעשות מלאכת האלקמיאה שגם הנפש המרגשת והרוח החיוני יקנו השארות ונצחיות וז"ש לבי ובשרי ירננו לאל חי ואשר עי"ז בשביל חלק המעשה השייך רק באדם הזה שמורכב עם החומר עולה הוא על הגרמיים השמימיים ומלאכי אלקים עולים ויורדים על ידו. ע' עק"י שער ה' ועוד מפרשים ובארצות השלום סוף ד' ג':

וז"ש עוד ואומר גם צפור מצאה בית ודרור קן לה היינו עפ"י מ"ש חז"ל כי עיקר תכלית בריאת העולם הוא בשביל האדם וכמ"ש ריש ברכות כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה והנה כי כן גם כל המין בע"ח הוא בשביל האדם [ע' תענית (דף ט"ו ע"ב) בקללה מתחילין מן הצד דבתחלה נתקלל נחש וכו' ובהגהת מהרצ"ח שם הקשה ע"ז מקרא מפורש אמחה את האדם אשר בראתי וגו' מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים והרי בקללה מיירי והתחיל אדם בתחלה עיי"ש ולק"מ עפימ"ש בעירובין (דף י"ח) אחור וקדם צרתני אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות וכו' מאי היא אילימא משום קללה הא בתחלה נתקלל נחש וכו' אלא למבול דכתיב וימח וגו' מאדם עד בהמה חזינן דלגבי קללה והיינו שהדבר נשאר בעולם אלא שנתקלל אז מתחילין מן הצד ורק לענין כלי' כמו במבול אז מתחילין מן האדם והדבר מובן לפי דברינו כיון דעיקר תכלית בריאת תבל ומלואה הכל לצורך האדם הנה כ"ז שהאדם חי וקיים צריך הוא לכל דבר ורק אחר שנמח האדם אז וימחו כל היקום אשר אין צורך בהם עוד ל"כ בקללה שהדבר נשאר בצביונו אלא שירד ממדריגתו בזה מתחילין מן הצד וזה נכון ודו"ק]:

והנה המין הטהור שראוי למזבח הלא תכליתו והנאתו נראה בעליל וע"י מצות הקרבתן המה מתעלים ודין קיומם ועיין רמב"ן עה"ת ר"פ מצורע מ"ש מן הספרי אמר ר"י כ"מ שנאמר צפור בטהורה הכתוב מדבר כו' וטמא לא נקרא אלא עוף עיי"ש והצפור דרור שהוא טהור הלא ידוע עט"ז יו"ד סי' פ"ב ועיי"ש בנקוה"כ שהשיג עליו מהא דביצה פ' א"צ שהביא הט"ז שאינה ראי' ובאמת משם (ד' כ"ד ע"א) שמביא הט"ז אינה ראי' אבל מ"מ הדבר מפורש הוא שם (דף כ"ה ע"א) עיי"ש. וז"ש גם צפור מצאה בית ודרור מצא קן לה כאן בעולם השפל ע"י אשר שתה אפרוחי' את מזבחותיך ד"צ ובשביל זה נבראו:

ואמר עוד אשרי יושבי ביתך וגו' כמ"ש המפרשים אשר לכאורה הגרמיים השמימיים מאושרים המה יותר מפני נצחיותם וכמ"ש הבדרשי בבחינת עולם חלילה ליוצרם להכניע היקר לזולל והעומד לעובר וכו' אבל עיין עקידה שער ה' מה שהרבה להשיב עליו בדברים אמיתיים וצודקים ואם האדם אינו נצחיי בבחינת הגוף אבל מצד הצורה ויקרא נשמתו גם הוא יקרא נצחיי ועולה הוא עליהם מפני יחוסו שהנהו בעל בחירה ורצון ואינו מוכרח במעשיו לא כן הגרמיים השמימיים שהמה מוכרחים בעבודתם ועל משמרתם יעמודו. וז"ש אם אמנם אשרי יושבי ביתך המה המלאכים אשר עוד יהללוך סלה היינו כי נצחיים המה לעולם ועד אבל מ"מ יותר נעלה מהמה הוא האדם ואשרי אדם עוז לו בך כמ"ש חז"ל שבזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בפמליא של מעלה שנאמר תנו עוז לאלקים ובאלקים נעשה חיל ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מתישין כח שנאמר צור ילדך תשי וגו' וז"ש עוז לו בך כביכול והוא במעשיו יש לו כח בכל העולמות ומפני כי מסילות בלבבם היינו כי שני דרכים יש לו בלבו הדרך הטוב והרע והוא בבחירתו מואס ברע ובוחר בטוב הנה זאת תפארתו ואשרי לו:

**(הג"ה ובמק"א פירשתי עפי"ז מ"ש בשה"ש הביאני אל בית היין וגו' עפי"מ שביארתי לעצמי בע"ה קראי שה"ש המדבר בשבחה של התורה שזכינו לקבלה והכרענו את המלאכים שרצו בה ואמרו תנה הודך על השמים ומדבר אל התורה בלשון נוכח ואומר ישקני מנשיקות פיהו כי אנכי זכיתי לזה ומשמעו כמו הוה כמ"ש כי ד' יתן חכמה וכמו שמברכין בלשון נותן התורה כי טובים לי דודיך מיין לריח שמניך טובים היינו רוחניות התורה ומכנה אותם בשם ריח על כן עלמות אהבוך היינו המלאכים הנעלמים שבודאי א"א להם לקיים מצותי' כמו שהם ולא בקשו רק סודות התורה כמ"ש במפרשים אבל משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו וגו' כי המה הלא רק מישרים אהבוך בדרך ישרה אשר אין להם בחירה וחפץ לנטות מן דרך הטוב וכמש"ש בשבת כלום יצה"ר יש בכם אבל אנכי פעם שחורה אני ופעם ונאוה במעשי פעם כאהלי קדר ופעם כיריעות שלמה וגו' ואשר כ"כ מתפארת הכנסיה לאמר כי אנכי זכיתי אשר הביאני אל בית היין ובמדרש חזית שם אמרה כנ"י הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני ונתן לי שם תו"מ ודגלו עלי אהבה היינו שע"כ נצחתי אותם מפני שאני נושא דגל האהבה הבאה ע"י בחירה ורצון כי אצל המוכרח במעשיו ל"ש אהבה רק יראה וכמ"ש בנוסח התפלה וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם ואשר ע"כ אומרים קדוש קדוש קדוש ד"צ ומזכירים שם ד' אחר ג' תיבות כמ"ש בחולין (דף צ"א ע"ב) מפני שעונים ואומרים ביראה ל"כ אצלינו בעלי חפץ ורצון אומרים להודות לך וליחדך באהבה לכן אומרים שמע ישראל ד"א וגו' היינו שמזכירים אנחנו שם ד' אחר ב' תיבות מפני העילוי והיתרון שיש לנו עליהם שאנחנו נושאים הדגל של האהבה ומתאוננת הכנס"י ואומרת סמכוני באשישות אלו הלכות רפדוני בתפוחים אלו אגדות כי חולת אהבה אני היינו שחולה אני מחלת הנפש ומחוסרת אהבה. והארכתי עוד בזה כסדר הפסוקים בע"ה וכאן לקצר אני צריך:)**

ומפרש עוד ואומר ע"י אלה המסילות שיבאר להלן טיבן וסגולתן גם עוברי בעמק הבכא היינו בזה"ז שירדו ממדרגתן ונחרב הבהמ"ק ואין לנו קרבנות וכו' ושרוין בצער ובגלות ובכ"ז ע"י אלה המסילות מעין ישיתוהו להשפיע רב טוב וחסד עליון גם ברכות יעטה מורה הוא הקב"ה כמ"ש בסוטה (דף מ"ט) משביעין אותו מזיו שכינה שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך ומפרש מה הם אלה המסילות ילכו מחיל אל חיל כדרשת ר' לוי מביהכ"נ לביהמ"ד והיינו תורה ועבודה זו תפלה ועי"ז יראה אל אלקים בציון ואמר בלשון יחיד דקאי על מ"ש אשרי אדם עוז לו בך ומתפלל לד' ואומר דא"צ שמעה תפלתי האזינה אלקי יעקב סלה היינו כמ"ש לקמן בע"ה דמי שתורתו אומנתו הלא פטור מן התפלה ועיקר התפלה הוא אצל בני יעקב הפחותים במדרגתן מישראל כנודע מגיננו ראה אלקים כמ"ש בספ"ב דברכות רצוני לעשות רצונך ומי מעכב כו' שיעבוד מלכיות אשר ע"כ מתפלל מגיננו ראה אלקים והבט פני משיחך היינו לעומת שתי אלה שאור שבעיסה אשר אלמלא הקב"ה עוזרו ל"ה יכול לו וזהו מגיננו ראה כו' והבט פני משיחך כמ"ש בשבת (דף ס') אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד כו' כי טוב יום בחציריך היינו בעוה"ז מאלף כמ"ש בשבת (דף ל') מאלף עולות והלא יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז וכו' ורק בחרתי הסתופף בבית אלקי מדור באהלי רשע עפימ"ש בחגיגה (דף ה') הן בקדושיו לא יאמין שאם רואה הקב"ה שעתיד לחטוא מסלקין אותו מן העולם לפני זמנו כדי שלא יתקלקל עיי"ש ועי' במ"ר בראשית פ' ס"ב והיינו דקאמר כי באמת טוב מאוד יום בחצירך היינו בעוה"ז כנ"ל ורק בחרתי הסתופף בבית אלקי בעולם העליון היינו להסתלק מן העולם מדור ח"ו באהלי רשע אם גלוי וידוע לפניך ח"ו שעתיד אני לחטוא וכמ"ש במק"א כה"ג שומר פתאים ד' וגו' שובי נפשי למנוחיכי כי וגו' כי עי"ז חלצת נפשי וגו' את רגלי מדחי אתהלך לפני ד' בארצות החיים אם לא אקלקל את מעשי וקצרתי כי שמש ומגן ד"א וגו' לא ימנע טוב להולכים בתמים היינו לכל אלה הנכונים להתהלך בתומם אשרי חלקם הכל כמובן ודו"ק כי נפלאים הם הדברים בע"ה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה