לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס
מערכה ה · פלג ה
ולפי"ז הי' נראה לומר לכאורה דרק בתרומה שייך שיברך השליח העושה דהוי כברכת הודאה אבל לא במצוה אחרת דל"ש לומר וצונו וכקושית המג"א אכן להדיא מבואר ברמב"ם פי"א מה' ברכות הי"ג עשה מעקה וקבע מזוזה לאחרים שיברך בעל הרי דגם מצוה חיובית מברך אחר העושה וכן יש לתמוה על המג"א שהוכיח מכאן דמשמע שהאחר יברך ולהדיא מבואר שם ברמב"ם הט"ו דאחר הבודק לאחרים מברך על ביעור חמץ וכ"כ שם בר"ן פ"ק דפסחים דלא פליגי אמוראי בברכת הבדיקה רק אם בודק לעצמו אבל בודק לאחרים לכו"ע מברך בעל. עמ"ש הטור או"ח סי' תרמ"א בשם הירושלמי ברכות דעושה סוכה לאחרים מברך ובמג"א סי' שס"ו ס"ק כ' הוציא מזה דלאחרים מברך דאף דלא קייל"ן כן זהו משום דלדידן גם בעושה סוכה לעצמו נמי אינו מברך. אכן בזה י"ל דשאני התם שהרי ס"ל להירושלמי דגם על הכשר מצוה מברך א"כ הא זה ודאי שייך על כל אחד מישראל שכ"א יכול לעשות סוכה לאחרים ואין זה מצוה דאחרים כלל וכן שם בירושלמי בעושה לולב לאחרים וכה"ג אבל בעושה עצם המצוה המוטלת על אחר לא על העושה אותה עדיין אין להוכיח מכאן על מי לברך וכמובן. ולפלא על הגאון בעל קהלת יעקב בשו"ת סי' א' ב' שנסתפק בדין זה מי המברך אם עושה המצוה או המצווה לעשות ולא הביא ד' המג"א הנ"ל וכל הני דאמרן: