אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ג › פלג יא

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ג · פלג יא

פלג י

ואולי יש ליישב ג"כ עפי"ז מה שידוע שיטת רש"י בכ"מ דבמחיצה מן הצד לא שייך איסור אוהל ורק למעלה בגג שייך אוהל אבל לא בדפנות ובתוס' הקשו עליו מהא דעירובין (דף מ"ד) דמפורש שם דגם בדפנות שייך איסור אוהל עיין שם ובשבת (דף קכ"ה ע"ב) אשר ע"כ הוכיח מזה ר"ת ז"ל דבמחיצה המתרת אסורה ובאינו צריך לה מותרת עיי"ש בר"ן ורא"ש שבת (ד' קכ"ה) סי' ח' וראיתי בקרבן נתנאל שם מביא מ"ש בשם מגיני שלמה לתרץ שי' רש"י דבעירובין שם שפיר אמרו דבב' דפנות כי עביד דופן שלישי משוי לי' אוהל היינו הסכך שהוא בנג הסוכה אבל מחיצה בלא סכך אף שהדופן מתרת לא מקרי אוהל וקלסי' לדבריו עיי"ש:

ואנכי אתפלא עליהם איך אפשר לומר כן והרי בסוגיא שם בעירובין (דף מ"ד ע"ב) פריך מהא דרבי נחמי' ברי' דר"ח שיצא לתחום והתיר ר"נ לר"ה לעשות לו מחיצה של בנ"א ויכנס ופריך מכאן על מש"ש דלא יעשה אדם דופן לסוכה לדעת ומשני שלא מדעת הוי ולדבריהם ז"ל מאי פריך והא גבי הא דר' נחמי' לא הי' סכך כלל ורק דפנות לחוד ומשו"ה מותר וע"כ מוכח מהאי סוגיא דאין לחלק כלל:

ולכאורה הי' נראה ליישב שי' רש"י ז"ל ולחלק בין מחיצה המתרת לגבי איסורא או חיובא דאורייתא דבזה הוי מתקן גמור וגם מן הצד אסורה ורק שם בעירובין (דף צ"ג) גבי הא דנפל נורא ביני ביני שפיר כתב רש"י דמותר ולא הקפיד על עשיית המחיצה (ועיין שעה"מ פ"ב ה"ו מה' יו"ט ד"ה ובהתוכחי שכאמת נתקשה שם בזה למה לא יהי' אסור משום מתקן וכמ"ש במג"א סי' שי"ג סק"א בשם מהר"י הלוי עיי"ש ולדברינו א"ש משום דכיון דאינו אלא מדרבנן ל"ח מתקן ודו"ק) משום דכיון דאינו מתיר רק טלטול בחצר שאינו אלא מדרבנן ל"ח מתקן כלל ואשר מה"ט י"ל נמי דהיינו מה שמחק הגירסא בהא דסוכה (דף ט"ז) גבי ההוא עובדא דפרסו סדינין להביא ס"ת דפריך פרסו לכתחילה מי שרי והאמר מר וכו' וברש"י מחק זה דאפשר דהי' בכרמלית דמותר לכתחילה לפי"ז אבל בהא דדופן ג' בסוכה שמתקן לגבי חיובא דאורייתא ודאי דמתקן מיקרי ואסור כן הי' אפשר לומר לכאורה ורק דעדיין תיקשי גם לדברינו מהא דפריך מדאי עובדא דרבי נחמי' שיצא חוץ לתחום הא כיון דתחומין דרבנן א"כ שפיר מותר ונימא דמ"ש בגמ' לעיל לתרץ' גבי אדם כאן לדעת כאן שלא לדעת דהוא רק לגבי דופן ג' בסובה שהוא ענין דאורייתא אבל בדרבנן נימא דגם לדעת מותר אכן י'"ל דהאמת מתרץ לה דבשלא לדעת מותר גם בדאורייתא כמו אם הי' יוצא חוץ לי"ב מיל דלכו"ע מה"ת לשיטת הרי"ף ז"ל וכמ"ש בסוגיא שם גבי הנהו בני גננא דאעילו מיא מרה"ר לרה"י ע"י מחיצה של בנ"א עיי"ש.

עוד נראה ליישב זה ע"ד החידוד בע"ה משום דהתם הא רב חסדא עשה את המחיצה ומצינו לר"ח דס"ל דתחומין דאורייתא דבעירובין (דף נ"ה ע"ב) במ"ש רב הונא יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן מתיב רב חסדא ממ"ש במחנה ישראל כשהן נפנין וכו' וכתב בריטב"א שם דהקושיא הוא רק למ"ד דתחומין דאורייתא דאל"ה הא לק"מ דאפשר דעדיין לא נגזרה אז איסור תחומין עיי"ש חדי דס"ל לר"ח בסתמא בהני תנאי דס"ל דתחומין דאורייתא וכן משמע ג"כ ממ"ש רב חסדא בעירובין (דף נ"א ע'"א) הני אלפים אמה היכן כתיבן ואמר ר"ח למדנו מקום ממקום ומקום מניסה ובו' הרי דס"ל דתחומין דאורייתא ושפיר פריך לפי"ז בגמ' שם מהאי עובדא דר' נחמי' שהתירו לו מחיצה של בנ"א כיון דזהו גם כן איסור תורה וזה נבון בע"ה:

ועפ"י האמור נבוא לבאר גם משנתנו כאן שלהי שבת דהנה במ"ש במתני' כאן ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וכו' הקשו בתוס' לעיל (דף קכ"ו ע"ב) ד"ה ומדבריהן למה לא אמרינן גם גבי פקיקה דבעינן דוקא פקיקה דמצוה כמו דאמרינן גבי מדידה עיי"ש שכתבו דפקיקה כיון דדמי לבנין ליכא למישרי משום מצוה דל"ד למדידה דלית בזה רק משום עובדא דחול עיי"ש בביאור דבריהם ז"ל י"ל דלגבי מצוה אף דיש מעלה מצו' להתיר מ"מ הא גם חסרון יש מצד אחד דמשום המצוה אדרבא יש טעם לאסור יותר משום דהוי מתקן ונמצא תקנתו קלקלתו דשלא במקום מצוה הא אינו מתקן [אמנם עיי"ש מג"א ריש סי' שנ"ג דסבירא ליה בפשיטות דל"ה מתקן משום המצוה עיי"ש] ולכן כיון דיש בו משום בנין ומותר במקום מצוה לכן גם שלא במקום מצוה מותר דל"ד למדידה דאין בה רק משום עובדא דחול א"כ הא גם במצוה ל"ש איסור מתקן ושפיר י"ל דרק במקום מצוה התירו חכמים:

אמנם עדיין יקשה אי נימא דגם בהא דקושרין בעינן דוקא במקום מצוה כמ"ש להוכיח כן בתוי"ט כאן במשנתנו א"כ ודאי יקשה למה לא נימא גם גבי פוקקין דבעינן של מצוה דוקא דהא גם בקשירה כיון שהוא במקום מצוה יש בזה משום מתקן וביותר נתקשה בתוי"ט כאן ממה שלמדו כל הני ג' דברים פוקקין וקושרין ומודדין מהאי עובדא שפקקו את המאור בטפיח משום הטומאה א"כ הא לא מצינו כולם רק במקום מצוה ומאי שנא פוקקין שמותר גם בלא מצוה ובתוי"ט נדחק בזה ואליבא דהרמב"ם כתב ליישב שפיר דהאי פקקו את המאור בטפיח עובדא אחריתא הוי ושלא במקום מצוה עיי"ש והנה זה דוחק:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה