אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ג › פלג א

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ג · פלג א

מערכה ג

תמן תנינן מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת ופוקקין את המאור וכו' ומדבריהם למדנו שפוקקין וכו' ובגמ' שם איבעי' להו הפרה בין לצורך ובין שלא לצורך וכו' או דילמא הפרה נמי לצורך אין וכו':

והנה ברי"ף שם ז"ל וש"מ דמפירין נדרים בשבת בין לצורך ובין וכו' והיכי דנדרה שלא בפני בעלה והפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפיר לה הפרתו הפרה וכו'. וצריך להבין מאי שיאטי' דהאי ענינא לדהכא:

ולכאורה הי' נראה לומר בכוונת ד' הרי"ף מה שסמך ענין לו עפי"מ שהקשו רבותינו האחרונים ז"ל להסוברים דגם אחרי הקמת הבעל יכול החכם להתיר ע' יו"ד סי' רל"ד סכ"ג א"כ למה מפירין גם שלא לצורך השבת מטעם שלא יעבור זמן ההפרה הא מכל מקום יש לה עצה גם אחר כך לשאול לחכם:

וראיתי בישוי"ע או"ח סי' שמ"א שתירץ משום שהחכם עוקר את הנדר אין נפשה חפץ להיתר החכם רק להפרת הבעל שמיגז גייז רק מכאן ולהבא עיי"ש וכונתו פשוטה לפימ"ש הר"ן בנדרים (דף כ"ב ע"ב) ד"ה נדרת דבדבר מצוה אם תתחרט מעיקרא תאבד שכר תעניותיו שהתענה אם הי' תוהא על הראשונות וא"כ י"ל גם הכא דנ"מ לענין נדרי מצוה דאין רצונה לבטל למפרע ע"י חרטה דמעיקרא רק ע"י הפרת הבעל או אפשר דבאמת אינה מתחרטת ונדרה גם ע"מ כן דבכה"ג הא אין התרתו התרה ע' יו"ד סי' רכ"ח ס"ד ודו"ק **(הג"ה ויתיישבו בזה ד' הש"ך חו"מ סי' רנ"ה ס"ק ו' במ"ש לתרץ קושית הרמב"ן בשכ"מ שהקדיש דנאמן לומר מנה לפלוני בידי ובריא א"נ והקשה הרמב"ן ז"ל למה א"נ משום מיגו דא"ב מיתשל אהקדשו ותי' הש"ך ז"ל דמיירי באומר מנה לפלוני בידי בפקדון והוי מיגו במקום חזקה שכל מה שתח"י אדם הוא שלו ובשע"מ שם סק"א השיג עליו דמ"מ יש להאמינו גם בפקדון ולא מטעם מיגו רק משום דלא שביק אינש היתרא ואכל איסורא כמ"ש כן גבי פרוזבול דנאמן אדם לומר הי' לי ואבד מה"ט וה"נ הא אפשר לו בהיתר ע"י שאלה. לכן אמרינן חזקה דלא משקר דלא שביק היתרא למיתשל עלה ועביד איסורא עיי"ש. ולהנ"ל ל"ד כלל לפרוזבול לפימ"ש במח"א ה' צדקה סי' ה' דבהקדש בעינן דוקא פתח שיהי' טעות ולא ע"י שאלה א"כ ודאי די"ל דבאמת אין לו פתח וחרטה על עיקר הקדשו ורק, מ"מ אפשר לו למיתשל אף אם ישקר לפנינו וע"כ דאתינן עלה רק מטעם מיגו דאם נחשדנו למשקר הלא אפשר לו למיתשל על כל ההקדש אבל מה זה דמיון לפרוזבול ודו"ק כי קצרתי:)** וע"כ צריכה היא להפרת הבעל עוד כתב שם לתרץ דנ"מ לענין נדר עד"ר שא"א בשאלה ומ"מ אפשר בהפרה עיין יו"ד סי' רל"ד סל"ד עיי"ש. אבל לפי זה עדיין יש להקשות במאי דפריך שם בסוגיא שלהי שבת מתניתין אברייתא דתני רב זוטי דבי רב פפי דס"ל דאין מפירין נדרים בשבת רק לצורך השבת ומוקי כתנאי ולפי"ז תיקשי נוקמי כאן בנדרים שאפשר בשאלה לחכם לכן אין מפירין רק לצורך השבת ומתני' מיירי בנדרים עד"ר וכה"ג שא"א בשאלה ולכן מפירין גם בשלא לצורך אע"כ דאין לחלק בהכי דמתניתין סתמא קתני דמפירין גם בשלא לצורך ומשמע דכל מיני נדרים מפירין וגם הני דאפשר בשאלה והדר קשיא כנ"ל ומצאתי להר"ן בחי' שלהי שבת שהרגיש בזה ותירץ דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד עיי"ש אבל עדיין אין תירוצו מספיק לפי ההלכה דקייל"ן ממש להיפוך ע' כתובות (דף ע"ה ע"ב) וברא"ש שם:

עוד קשיא לי להסוברים ביו"ד סי' רל"ד סמ"ט שהבעל יכול לשאול על הקמתו גם לאחר כמה ימים ומיפר לה אח"כ דמעתה ניחא מה דסתמא קתני שאין נשאלין דמשמע ודאי שגם הבעל א"י לשאול על הקמתו בשבת אכתי תיקשי למה מפירין נדרים גם בשלא לצורך הא אי נימא דמצי למיתשל על ההקמה גם לאחר כמה ימים ולהפר א"כ הא לעולם יש לו עצה להבעל לקיים כהיום את נדרה דזה ודאי מותר בשבת דהא גם קיים בלבו קיים ולאחר הש"ק יתשל על הקמתו ויפר לה דאין לחוש שמא לא יזדקק לו חכם כמש"ש בסוגיא דשבת (דף מ"ו) אי לא מזדקיק לי' חכם מזדקקי לי' ג' הדיוטות ופתחו בצידו שהרי עיקר הקמתו היתה כדי להפר לה אחר כך ולפלא לא העירו מזה האחרונים ז"ל:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה