אור ברסלב
לפלגות ראובן חלק א מערכה ב › פלג י

לפלגות ראובן חלק א· הרב זליג ראובן בנגיס

מערכה ב · פלג י

פלג ט

והנה שם באו"ח סי' תל"ז ס"ב פסק הב"י דאמרינן סברא זו דניחא לי' וג"כ אין המשכיר מחויב להחזיר לו מעותיו וברמ"א שם מביא הדיעה השני' דחייב להחזיר לו הוצאותיו ועיי"ש במג"א ובח"י בשם הב"ה מה שנדחקו בישוב הקושיא מה שלא פסק כן הרמ"א ביו"ד לענין מזוזה דצריך להחזיר לו הדמים ובארה"ח שם סי' י"ד האריך באלה ב' הדיעות לבארם יעו"ש וצריך אני להרחיב הדיבור קצת בע"ה דהוא ז"ל נדחק שם ליישב קושיתו מהא דתרומה דאמרינן דלא ניחא לי' אם כי היא מצוה המוטלת עליו עיי"ש מ"ש ליישב לשיטת הסוברים דגם במקום הפסד אמרי' ניחא לי' כו' משום דבלא"ה יתקיים עכ"פ מצות תרומה בתבואתו וביותר משום דמכליא קרנא ולכאורה להסוברים דהא דפסחים דאינו מחזיר לו הוצאותיו משום סברא זו דניחא לי' תשאר הקושיא דהא גם התם מכליא קרנא רק לענ"ד לחנם הרכיב הענינים והאי דתרומה אינו ענין כלל להא דהכא:

דהנה ידוע מ"ש רש"י בגיטין (דף מ"ז ע"ב) דהפרשת תרומה לאו מצוה דרמיא עלי' הוא אא"כ אוכלן או מוכרן דמשתרשי לי' ועיין מה שכתבנו בזה בע"ה שלהי פסחים ולפי"ז בפשיטות מיושב קושית הארה"ח הנ"ל מהא דתרומה כיון דעתה אין עליו שום חיוב עודנה ולאו מצוה דרמיא עלי' היא כלל רק באם בא לאוכלן או למוכרן וא"כ אם בא אחר ותרם עליהם והוציאם מי"ח דמי ממש לאם אין לו כלל תבואה המחויבת וכמו מצות ציצית באין לו בגד ולכן שפיר שייך לומר בזה דניחא לי' שחבירו יעשה המצוה הזאת כיון שאינה עליו חובה ואף כי ראיתי במח"א הי' זכי' ומתנה סס"י ז' שכתב לחלק בין מצות פדה"ב ומצות תרו"מ דבתורם שלא מדעת חבירו לא מפקיע לבעלים מן המצוה דגם זה התורם שליחותי' דבעה"ב קעביד וחשיב כאלו בעלים עצמם קיימו המצוה לכן שפיר אמרינן דניחא לי' ל"כ בפודה את בן חבירו בממון דידי' כיון דל"ב שליחות נהי דפדוי מ"מ ה"ז פקע מאבי הבן את המצוה עיי"ש [ובמק"א כתבתי ליישב עפ"י דבריו קו' הגרעק"א בדו"ח יבמות (דף צ"ג) במש"ש דר' ינאי הו"ל אריסא דמייתי לי' כנתא דפירי כו' ולא אתא שקל עשר מפירי דביתי' עלייהו כו' ש"מ אדם מקנה או מקדיש דבר שלא בא לעולם והקשה למ"ש בנדרים דאדם תורם משלו על של חבירו א"כ מאי דייק מזה דס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הא שפיר תרם עש"ת ומ"ש בעמו"א סי' ע"ה לתרץ דשאני הכא דגבי האריס כיון שלקטן ליתנם לר"י פטורים מה"ת מדין לקוח כמ"ש ברמב"ם פ"ב ממעשר ופירות ר"י חייבים מה"ת א"כ הו"ל מן החיוב על הפטור ע"ש ובמחכתה"ר ז"א דהא שם בתרומת פירות איירי דאינו אלא מדרבנן וכמש"ש בתוס' ע"ב ד"ה אלא דמה"ט תרם ר"י שלא מן המוקף והו"ל למימר דהוי תרתי דרבנן על חדא דרבנן ומ"מ הו"ל לר"י להפריש מן המחויב כיו"ב כמ"ש במנחות (דף ל"א) יעו"ש וקצרתי. ולפי"ד המח"א יש ליישב בפשיטות קושית הגרעק"א דודאי א"נ דר"י הפריש מדין תורם משלו עש"ח א"כ הא הוי המצוה של האריס ואיך נימא דיפקיע ר"י מצוה דידי' ויהיב לאחרינא ע"כ דס"ל אדם מקדיש דשלב"ל] אבל האמת יורה דרכו דאי נימא דמדינא תורם אדם משלו על של חבירו ודאי דהמצוה הוא של התורם ומ"ש המח"א לחלק תרומה מפדה"ב משום דבתרומה בעי שליחות אינו אלא תימא וכבר הסביר שם הרשב"א בחידושיו דאי הוי בעי שליחות בתרומה גם בתורם משלו מצד גזה"כ לא הוי מיבעי' לן אי מצי תרים מצד זכות רק כתב שם דל"ב שליחות בתרומה אלא בתורם משל בעה"ב אבל בתורם משלו ל"ב שליחות כלל מובאים דבריו גם בקצוה"ח סי' רמ"ג ס"ק ח' ע"ש וא"כ דמי ממש לפדה"ב לפי"ז דמפקיע אותו ממצותו וע' רי"ט אלגזי פ"ק דבכורות מ"ש דמ"מ אין ללמוד מהתוספתא הזאת שהביא הר"ן לפשוט האיבעיא דתורם משלו עש"ח עיי"ש ולפלא שבכל חזיונו שם האריך לבאר טעמא דתורם משלו עש"ח דהוי זכות גמור ודמי לשליחות ממש יעו"ש ולא הביא ד' הרשב"א הנ"ל דאדרבא אם הי' בעינן גם בתורם משלו שליחות ל"ה מהני דין זכי' כלל אלא דבתורם משלו ל"ב שליחות כלל וכנ"ל ויש להאריך לפי"ז בד' הר"ן פ"ק דפסחים הנ"ל וקצרתי במה שאינו נוגע לעניננו ועיין מה שכתבתי בזה שלהי פסחים בע"ה:

תוכן העניינים

לפלגות ראובן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה