למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד ר
כתבו התוס' ז"ל בפר"א דמילה דף קל"ב ע"ב ד"ה האי עשה וז"ל דאע"ג ואמר' בס"פ הקומץ וכו' השמר דעשה עשה וכו' ע"ש. ועיין מה שהק' הרב שע"ה ז"ל בהלכות תפלין ומ"ש הרב שם ליישב דבריהם לע"ד אין נראה דאכתי הו"ל תרי עשה ואין עשה דוחה תרי עשה ואפי' תרי עשה אין דוחין לאו ועשה כמ"ש התוס' בפרק ב' דיבמות דף ך' ע"ב ע"ש ומעתה לר"א או אינו דברייתא הכי מיפרשא דאימור דאמרי' דאתי עשה אלים ודחי עשה גרידא האי תרי עשה הוו. ואין לומר דא"ה מעיק' היכי ס"ד דדחי דליתא דהשתא נמי ק' ללישנא אחרינא היכי ס"ד דדחי אלא ע"כ דס"ד דלעשות אינו בסוג עשה וא"נ ס"ד דכיון דעשה חמיר דחי אפי' עשה ול"ת וכ"כ הרשב"א ז"ל שם בחי' ע"ש ה"נ ל"ש. ועיקר קושיתו י"ל דק"ל לתוספות דמדלא פליגי ר"י ור"א אלא בתפלי' ולא בבהרת שמעי' דכ"ע מודו בי'. עוד הי' מקום לומר ללישנא קמא דאי לאו בשר הו"א אין עשה דמילה שאינו שוה בכל דליתיה בנשים דוחה עשה דצרעת השוה בכל וכה"ג כתבו התוס' פ"ק דיבמות דף ה' ע"ב ד"ה טעמא וע"ש מ"ש מהרש"א ז"ל בס"ד ע"ש. עוד הק' הרב הנז' שם לרש"י והרמב"ם ז"ל דס"ל דכל שמירה הוא ל"ת מההיא דפ' המוציא תפלין ע"ש. והוא מפרק לה דהתם הוא אליבא דרבינא דר"פ בתרא דמכות דפליג התם אדרבא ומשום דס"ל דקרבן בעי אזהרה אך לרבא התם דס"ל דקרבן לא בעי אזהרה הא לק"מ מה שהקשו בפרק המוציא דאע"ג דיש בו לאו מ"מ לאו בר קרבן הוא דהוי ק"ע ואינו דומיא דע"ז ומ"ע דקתני היינו ק"ע וכמו שהק' התוס' שם במכות ע"ש ור' יוחנן ס"ל כותיה אלו דבריו ז"ל. ואחרי המחילה לע"ד הא ליתא דהא רבא קאי התם לר"ע דחייבי כריתות ל"צ אזהרה מפסח ומילה דענש אעפ"י שלא הזהיר ואכתי ק' הלא ר"ע ס"ל דושמרת בפסח קאי ולר' יוחנן לאו גמור הוא ולמה נכתב אחרי שאין בו מלקות בשלמא לדעת התוס' ז"ל דפ' המוציא ניחא דכה"ג אפי' ר"י מודה דהשמר דעשה הוא אמנם לרש"י והרמב"ם ז"ל היכי מצי סבר ר"י כרבא ותו דהא רבא גופיה בר"פ השוחט והמעלה דייק מלישנא דק"ע ולית בהו לאו וכ"כ התוס' שם להדיא ע"ש. וא"כ אפילו לרבא תק' מתני' דלא כר"ע ולומר דאע"ג דרבא דייק ר"י לא דייק אינו מן הישוב. והנראה אצלי לומר דלרש"י והרמב"ם ל"ק להו מה שהק' התוס' בר"ה מסוגיא דכריתות דלעולם לר"י מתני' דכריתות לא אתיא כר"ע ואע"ג דאיהו גופיה קאמר בכריתות מאן תנא כריתות ר"ע ע"ש היינו ודאי מדקתני מגדף דשמעי' לי' לר"ע דמחייב כדאיתא התם ומעתה הא ר"י גופיה קאמר שם בכריתות דף ג' דמתני' ר' ישמעאל היא ובמגדף נסיב לה כר"ע ע"ש. וכיון דכן דוקא במגדף הוא דס"ל כר"ע ולא גבי פסח ומילה וזה לע"ד ברור ואני תמה על התוס' שלא כ"כ:
ולדברי התוס' דפ' המוציא ק"ל מדתניא בספרי ושמרו זו מ"ע את משמרת הקדש זו מל"ת ע"ש. וזו היא שמירת המקדש ומייתי לה הרמב"ם ז"ל פ"ח דבית הבחירה ע"ש ולפי מ"ש התוס' הך ברייתא דלא כמאן לא כר"י ולא כר"ל. שו"ר להרא"ם ז"ל פ' משפטים בפ' ובבל אשר אמרתי אליכם תשמרו שהביא פלוגת' דתנאי במכילתא בזה ע"ש. ולפ"ז ר"ל ור"י קיימי כר"מ שם וזהו שהוקשה לו להרמב"ן ז"ל על רש"י ז"ל מהשמר דעשה עשה דס"ל כשיטת תוס' דפ' המוציא דסתמא דגמ' קאמר השמר דעשה עשה דמשמע לכ"ע בין לר"ל בין לר"י ושמעי' מהא דסוגיין דעלמא כר"מ ול"ק מה שהק' עליו הרא"ם ז"ל מהמכילתא ע"ש. ועיין בתשובה להרדב"ז ז"ל בשניות בלשונות הרמב"ם ז"ל סימן צ"ה ועיין מ"ש הרב פר"ח ז"ל בליקוטי הרמב"ם ז"ל פ"ד דתפלין ולא ראה תשובה זו והיא נעלמה ג"כ מהרב שע"ה ז"ל שם ע"ש: