אור ברסלב
למודי ד לימוד קעח

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד קעח

לימוד קעז

כתב מרן הכ"מ סוף הל' בית הבחירה אע"ג דקי"ל אין שבות במקדש וכו' שאני הכא דאפשר בנרות הדולקים מע"ש ע"כ ותמה עליו המש"ל דבפ"ב דעבודת יה"כ כתב רבי' שאם היה זקן וכו' מלבנין עששיות וכו' או מערבין חמים וכו' ע"ש ואי כדברי מרן למה היו מלבנין וכו' דהוה איסור שבות כיון שאפשר במים חמים, ע"ש. ולעד"נ דבירוש' דיומא אהך מתני' דמחמין לו חמין פריך:

אדר"י דאמר עששיות וכו' ויחם לו חמין ומשני ר' יהושע בר אביון ר' סימון בשם ר' אנייני בן סוסי טעם דהדין תניא שלא יהיו אומרים ראינו כ"ג טובל במים שאובין ביה"כ ע"כ ואע"ג דמוכח מזה דמתני' פליגא אהדין תניא דר' יהודה מ"מ משמע ליה לרבי' דמדלא אמרו בגמרין מתני' דלא כר"י ש"מ דס"ל דלא פליגי אלא דמתני' אשמעי' במים חמים דלא חיישי' שמא יאמרו כיון דבמקדש הכל יודעים דזריזין הם ור' יהודה אשמעי' דשרי נמי ע"י עששיות מטעם דאין שבות במקדש אע"ג דשבות גמור הוא והשתא א"ש דברי מרן כמבואר. ומה שלא כ' רבי' הטעם גם למים חמים משום דאין הטעם שוה וכיון שנתן טעם לעששיות לא חש לטעמא דאידך דמבואר הוא. ושו"ר להרדב"ז ז"ל בתשו' ח"א סי' נ"ה שכתב וז"ל עוד הביא ראיה להתיר ממ"ש הרמב"ם פ"ב דעבודת יה"כ וז"ל היה כ"ג זקן וכו' ורצה להוכיח מדלא ערבינהו ותני לבסוף לפי שאין איסור דרבנן במקדש ומדלא נתן שום טעם בסיפא משמע דאפי' במדינה מותר לערב מים חמין במקוה וכו' ואיברא דאי משום הא אפכא איכא למימר דאי אפי' במדינה מותר לערב וכו' אמאי אצטריך להתיר ביה"כ אלא ודאי משמע דלאו משום גזירת מרחצאות הוצרכו להתיר אלא משום איסור שבת נגעו בה שמחמם את המים ואיכא אולודי חום במים הצוננין ואיכא נמי דאסור לרחוץ כל גופו במים חמין אפי' שהוחמו מע"ש ודבר זה במדינה אסור משום גזירת מרחצאות כדאיתא בשבת אע"פ שאין הכונה אלא להפיג צינתן ומ"מ לאו כ"ע ידעי לצמצם ולפיכך אסרן במדינה בכל גוונא אבל במקדש התירו דלא גזרו שבות במקדש והא דלא עריב ותני להו משום דלא דמי גזירות אהדדי דצירוף הוי משום עשיית כלי ומים חמין הוי אסור משום גזירת מרחצאות אבל אכתי ק"ל על לשון הרב ז"ל דהוי זו ואצ"ל זו ותו דההיא דעששיות הוי ברייתא בגמ' וההיא דחמין הוי מתני' ואמאי לא נקיט להו כסדר וכו' ויש לתרץ דלא זו אף זו קתני לא מיבעי' עששיות דלית ביה חששא דשאובה אלא אפי' מים חמים שאובין דאיכא למיחש שמא בא ראשו ורובו או א' מאיבריו בהם ומשום חומרת עבודת יה"כ ניחוש להא קמ"ל דלא חיישי' אפי' בהא עכ"ד. והשתא א"ש דברי מרן. ומהירוש' שזכרנו מוכח שלא כדברי החכם בעל המעש' שהביא הרב והך טעמא דירוש' היינו גזירת מרחצאות דמס' נדה שהביא הרב שם בראש דבריו עש"ב וי"ל הירוש' לפי מה שמתיר הרב שם בהסכמ' להטיל חמין במקוה והתימא עליו שלא הזכירו. ומ"ש במה שהביא הרב קודם זה מ"ש המרדכי בה' נדה בשם הר"ש שמ"ש פ"ק דתענית טבילה בחמין מי איכא הא שאובין נינהו פי' דכשאובין חשיבי אע"ג דתנן בפ' אמר להם הממונ' אם הי' כ"ג אסטניס מחמין לו חמין וכו' י"ל כמה דברים התירו במקדש ואסרו בגבולין מדרבנן כדאשכחן גבי עששיות בגמ' לפי הספרים וכו' עש"ב. אלמא טעמא דמחמין לו מים חמין נמי משום דאין שבות במקדש ולפי דברי הר"ש הללו יתיישב מה שנתעצמו התוס' פ"ק דתמורה דף י"ב ע"ב ד"ה ואין המים וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה