אור ברסלב
למודי ד לימוד קסח

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד קסח

לימוד קסז

נסתפקתי ברוצח שהכה חבירו ונעשה טריפה כגון שניקב קרום של מוח אם חייב עליו מיתה למ"ד טריפה אינה חיה דכיון דהוי גברא קטיל' הרי הוא כמת א"ד וימות כתיב עד שימיתנו ואפי' למ"ד טריפ' חיה מבעיא לי כיון דההורג את הטרפה פטור כמ"ש התוס' בפ' הנשרפין דף ע"ח ע"א ד"ה ההורג וכו' ואת"ל דנהרג עליו מי אמרינן דאינו נהרג עד שימות א"ד משעה שעשאו טריפה הו"ל כבר מת דגברא קטילא הוי. וראיתי בפ' השולח דף מ"ג ע"א שאמרו שם אמר רבא ב' תשובות בדבר חדא דיורשיו קתני ועוד האמר ר"ל כופר אין משתלם אלא לאחר מיתה ופירש"י דכתיב והמית לאפוקי קנס דלא כתיב מיתה ע"ש. וגם בזה יש מקום לספק אי הוי דוקא עד שימיתנו ולא שיעשנו טריפ' א"ד דאין משתלם אלא לאחר מיתה דהיינו שאינו משתלם משעה שעשאו טריפה אלא לאחר שימות מאותה הכאה וכדדייק קצת לשון לאחר מיתה דנקט ולזה הדעת נוטה דלדידן דקי"ל טריפה אינה חיה מה טעם יש בזה דאין משתלם אלא לאחר מיתה דכיון דחיובו תלי בשעה שטרפו א"כ למה אין משתלם אלא לאחר מיתה אלא ודאי גזירת הכתוב והמית דוקא א"כ עשאו טריפה לאו בר כופר הוא וה"ה לרוצח ובהכי אין ראי' משום מה שרצה להוכיח הרב שע"ה פי"א מה' שחיטה בשם הפר"ח דטריפ' אינו מוליד ע"ש. ואע"פ שי"ל דר"ל קאי למ"ד טריפה חיה וזה נ"ל דעת הרמב"ם ז"ל שהשמיט הך מימרא דר"ל דכופר אין משתלם וכו' בה' נזקי ממון והיינו דס"ל דר"ל דוקא למ"ד טריפה חיה קאמר דאע"פ שטרפו אין משתלם אלא אחר שימות בהכא' זאת אבל למ"ד אינה חיה דקי"ל כוותי' אה"נ דמשתלם ואע"ג דבר"פ אלו טריפות אמר ר"ל רמז לטריפה שאינה חיה מנ"ל ע"ש לפרושי מתני' קאמר וע"ש ועיין תוס' דפ' הנשרפין ד"ה הנז' ע"ש. מ"מ אפשר לפ' דברי ר"ל דדוקא כשהמיתו ולא כשטרפו ורבינו לא חש להזכיר הא דר"ל דבכול' פרקא התם נקיט ואזיל לשון נהרג והמית ע"ש. ועוד יש לדחות דלא ניחא ליה לאוקמה ביורשיו ממש משום דלא פסיקא מלתא כולי האי שישתחרר אחר שנטרף וישא אשה ויוליד שאע"פ שיוליד מ"מ אינו מוכרח שיוליד ועוד דניחא לאוקמה במלתא דשייכא גם לאשה חציה שפחה וחצי' בת חורין שנותן ג"כ חצי כופר. ול"נ להביא ראיה מתוס' דפ"ק דחולין דף י"א ע"ב ד"ה וכ"ת וכו' דס"ל דטריפה מוליד דאי לא מאי ק"ל דלמא בשהוליד אח"כ הרוצח דמסתמא רב כהנא נייד מראיית רב מרי ולית ליה הא דאין אפוטרפוס לעריות ומיהו הא ק' בלא"ה מאי קושיא דחובשי' אותו י"ב חדש וכמו שהק' שם ד"ה ודילמא וכו' ע"ש וא"כ מנ"ל להק' וצ"ע:

וראיתי להרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' רוצח דין ג' שכתב המכה את חבירו באבן וכו' אומדין אותו וכו' ואם אמדוהו למיתה אוסרין את המכה וכו' אם מת נהרג המכה וכו' ע"ש הנה מפו' יוכיח שאם אמדוהו למיתה אע"פ שלא מת אלא אחר זמן אפ"ה נהרג עליו וכ"ש כשעשאו טריפה דאין לך אומד גדול מזה ואדרבא י"ל דלא כ"כ רבינו אלא בשאר הכאות שלא עשאו טריפה כיון ששייך שאפי' אמדוהו למיתה אפשר שמתרפא לגמרי אח"כ כמ"ש הרמב"ם שם אבל בטריפה דאינה חיה בודאי שא"צ שימות אלא כיון שעשאו טריפ' נהרג עליו אלא שאני תמה דבפ' הנשרפין דע"ח ע"א אמר רבא הכל מודים בהורג את הטריפה שהוא פטור בגוסס בידי שמים שהוא חייב לא נחלקו אלא בגוסס בידי אדם מר מדמי לטרפה וכו' ומר דמדמי לי' לטרפה היינו ת"ק דר"י דאמר התם בין בבת אחת בין בזאח"ז כולן פטורין ע"ש. והשתא כיון דלגבי אחרון מדמי ליה לטרפה ומש"ה פטור א"כ הראשונים שעשאוהו טריפה אמאי פטורין הא טריפ' אינה חיה והמכה חבירו ואמדוהו למיתה ומת מי לא מיחייב והא נמי אמוד למיתה הוא וכבר הקשו התוס' כן גבי גוסס בידי אדם ע"ש מה שתירצו דאינו עולה למאן דמדמי ליה לטרפה. ואפשר דת"ק ס' כמ"ד טרפה חיה אבל להרמב"ם ז"ל שפסק כת"ק קשה. ואפשר דמדמה לטרפה לענין אחרון דוקא אבל לעולם בטריפה ממש מחייב לאלתר ומיהו איכא לספוקי אם עשאו טריפה אם הורגין אותו א"ד כיון דהורג טריפה חייב בד"ש א"כ אין לנו לעשותו [אלא[ ג"כ טריפה כאשר עשה או אם יש בזה בכלל ברור לו מיתה יפה וצ"ע:

ונ"ל להביא ראי' דטריפה מוליד מדאמר בפ' הערל דף ע"ה ע"ב א"ל וכו' ממאי דהאי פצוע דכא באותו מקום דלמא מראשו א"ל מדלא מנה ביה דורות וכו' ע"ש בפירש"י והשתא אימא שניקב קרום של מוח דהוה טריפה ואינו מוליד מש"ה לא מנה ביה דורות ואסר לבוא בקהל כל זמן שהוא חי אלא ודאי טריפה נמי אולודי מוליד ושפיר קאמר מדלא מנה ביה דורות וכו' וכנראה שזו ראיה נכונה ודוק. [עתה ראיתי כי למוד ערוך הוא פ' הנשרפין דף ע"ח ע"ב דאמרינן מלמד שחובשין אותו ע"ש. ולמה שנסתפקתי אם עד שימות הוא שנהרג ממ"ש התוס' יבמות דף ק"ך ד"ה אלא משמע דל"ש ע"ש. ומ"ש לפנים שם דמסתמא רב כהנא נייד מראיית רב מרי ע"ש פי' משים דאדחיא ומשום דאין אפוטרופוס וכו' לא קטלינן ועיין בלמוד צ"ז ע"ש]:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה