למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד קסג
בריש כריתות אמרי' מניינא למ"ל שאם עשאן כולן בהעלם א' חייב על כל או"א ומייתי לה מקרא דואל אשה לחייב על כל אשה וכרת דאחותו נ"ל לרבנן לחייב על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו ולר"י מאחותו יתירא ע"ש הסוגי'. ויש לתמוה אמ"ש התוס' בפ"ד מיתות דנ"ד ע"ב ד"ה הנרבע וז"ל אע"ג דגופין מוחלקי' לא מחייב ר"י אלא א' וגבי ה' נשים נדות וכו' משום דדרשי' ואל אשה לחייב על כל אשה ואשה והיא שפחה לחייב על כל שפחה ושפחה ע"ש והא ודאי שכונתם דהו"ל ב' כתובים ויש לתמוה דהלא מהך קרא ילפי' לכל כריתות לחייב על כל או"א דהיינו כשיש חילוק לאוין אבל כשאין חילוק לאוין לא ילפי' מהך קרא ואפשר דמאיזה מקום ילפי' לה והיינו נמי דאצטריכו למילף לגוף א' ושמות מוחלקים באחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו ואי לאו ואל אשה הו"א דהך ריבויא דוקא בשמות מוחלקין וגופין מוחלקי' וזהו שכתבו התו' בס"י יוחסין דף ע"ז ע"ב דבכדי נקט שמות מוחלקין והביאו ראיה מה' נשים נדות ע"ש ויש לתמוה על מוהרימ"ט ז"ל שם דפשיטא לי' דה' נשים נדות נ"ל מואל אשה ע"ש ויראה דס"ל להתוס' ז"ל ולפי המסקנא שם דמסיק דחילוק לאוין מחלקי לחטאות תו לא אצט' לן ואל אשה לחלק בעריות דאיכא לאוין מוחלקי' וגופין כמו מפטם וסך וכפירש"י שם ר"פ אלו הן הלוקין וכ"כ שם התו' ע"ש וכן מצאתי להריטב"א בחי' שם שכתב וז"ל מואל אשה וכו' פי' דמיותר להאי דרשא לחלק אפי' בה' נשים נדות שהן מלאו א' שיהא חייב על כל אשה ואשה כדאיתא בכריתות ע"ש ומ"ש כדאיתא בכריתות לא ידענא היכא:
וראיתי לתוס' דפ' אמרו לו דף ט"ו ע"א שכתבו וז"ל ואע"ג דלעיל גבי עריות צריך קרא אשה לחייב על כל אשה ואשה אע"ג דגופי' מוחלקי' וכו' ע"ש מה שתירצו. ואני תמה על קושייתם מה הוק' להם דהרי מהך קרא גופיה הוא דפשיטא לי' לש"ס התם ואף לפי ס' התוס' דפ"ד מיתות דס"ל דקרא דאשה לגופין מוחלקי' אתא מ"מ אין שם שמות מוחלקי' אבל כי איכא תרתי גופין ושמות בהא ל"צ קרא וצ"ע. וז"ל הריטב"א בר"פ אלו הן הלוקי' פשיטא הרי גופין מוחלקי' וכו' דהא אפי' בה' נדות שהן לאו א' חייב על כל או"א בפ"ע מפני שהן גופין מוחלקי' וכ"ש על גופין מוחלקי' ושמות מוחלקי' ע"ש:
וראיתי להרב באר שבע ריש כריתות אמה שאמרו שם ואל אשה לחייב על כל אשה ואשה שהק' וז"ל ק' בעיני מנלן דהך אשה מיותרת לחלק על הכלל כולו בא דילמא לחלק על עצמו בא וכדתנן לקמן בפ' אמרו לו הבא על ה' נשים נדות וכו' וכ"ת נילף מנדה איכא למפ' מה לנדה וכו' וצ"ע ע"ש ולפי האמור לק"מ דה' נדות מקרא אחרינא נ"ל דהא כל כריתות דילפי' מינה היינו בגופין ושמות מוחלקין וחילוק לאוין ובה' נדות אין שם לא חילוק לאוין ולא שמות מוחלקין ועוד אפשר לומר דהשתא ילפי' מהקישא דר' יונה דמייתי לה הש"ס התם מעיקרא ולא הדר אלא מכרת דאחותו וז"ב:
ושו"ר להרב ברכת הזבח ז"ל שתפס עליו מזה וכתב עליו בחנם קלקל הנייר ע"ש. ואני אומר דהדין עם הרב ב"ש ושארי לי' מאריה להרב ברה"ז ז"ל דמלבד שנסבול דוחק זה בסוגיא דכריתות דסמיך מיהא אהקישא דמייתי לעי' אדאחותו מ"מ מה יענה לסוגיא דר"פ הלוקי' דמייתי התם הא דאל אשה לחלק בעריות ולא מייתי להקישא דר' יונה לא מינה ולא מקצתה מי שמע כזאת לומר התם סמיך אהקישא ותלי תניא בדלא תניא כל האי הס כי לא להזכיר והרי הריטב"א ז"ל שם פי' הך דואל אשה משום דכ"ש הוא מנדה כמו שזכרנו לשונו בסמוך ולדידיה מה יענה הרב ברה"ז מפרכא דהרב ב"ש מה לנדה וכו' והא ודאי צ"ע ומה שנ"ל לישב דמדלא כתיב ולאשה נדה לא תקרב דהוה משמע דסמיך אשה לנדה דדוקא בנדה גופה וכתב ואל אשה בנדת וכו' דבנדת אדבתריה סמיך ולא אלקמיה ש"מ למדרש אשה על כל אשה ואשה דעלמא ודברי הריטב"א צ"ע:
וראיתי לתוס' שם בפ"ד מיתות ד"ה הבא וכו' שכתבו וז"ל אע"ג דבריש כריתות בעי קרא לחלק על אחותו שהיא אחות אביו וכו' ע"ש. ואני תמה מה הוק' להם דהא שפיר ילפי' מנייהו לכל שמות מוחלקין והתנן בפ' אמרו לו יש אוכל אכילה א' וחייב עליה ד' חטאות יש בא ביאה א' וכו' ע"ש. וז"ל התו' שם דף כ' ע"ב על הגיליון ד"ה אחותו שהיא אחות אביו וכו' תימא דנקט הני וכו' לינקוט אשת אחיו וכו' או בת בתו וכלתו וכו' וי"ל דנקט הא לרבותא וכו' ע"ש. וה"נ התם במתני' דאלו הן הנסקלין קתני הבא על האם חייב משום אם ומשום אשת אב ואפי' ר"י לא פליג אלא משום דאית ליה מיעוטא כדאיתא התם בגמ' ע"ש. והיינו ודאי מדיצתה כרת ללמד על אחותו שהיא אחות אביו וכו' וכן פירש"י שם במתני' אלא שמ"ש וה"נ כתיב בהו חילוק לרבנן כדמפ' בגמ' ע"ש. הוא תמוה דהיכא אתפר' וצ"ע. וראיתי למהרש"א ז"ל שם שכתב וז"ל ולעיל בבא על אביו ועל אחי אביו דמחייב תרתי לק"ל דהתם ב' שמות הויין לאו דזכר ולאו דערות אביך וכו' אבל אחותו שהיא אחות אביו וכו' לא מקרי שמות מוחלקין וכו' עש"ב. ולכאור' לא ראה סוגית הגמ' דפ' אמרו לו דקאמר אחותו שהי' אחות אביו מי אמרי' הרי שמות מוחלקין א"ד הרי אין גופין מוחלקין לכו' אחותו שהיא אחות אביו וכו' שהן ג' שמות וכו' ע"ש וה"נ קאמר בר"פ הלוקין ע"ש וכבר עמד ע"ז מורינו הרב מוהרי"ל ז"ל בס' זרע יצחק ע"ש. ולי נרא' שכונתו מבוארת דאע"ג דשמות מוחלקין הם מ"מ אינן מוחלקין לגמרי דומיא דבא על אביו וכו' כיון דכולן מין אחוה הן ודקרי לה התם שמות מוחלקין היינו בערך ה' נדות וז"ל התוס' ז"ל בפ' אמרו לו עה"ג ד"ה לחייב וכו' אין להק' מנ"ל לאוקמה בכה"ג דשלשתן שם אחוה אחת אימא דאיירי במחולקין לגמרי כגון בת בתו וכלתו וכו' ע"ש וז"ב בכונת מהרש"א ז"ל. ולעיקר קושיתו י"ל דלמיל פשיטא להו ודאי דבא על אביו וכו' כולהו ילפי' מדיצתה כרת באחותו ללמד על אחותו שהיא אחות אביו וכו' וה"ה לכל העריות דכתיבי התם מהקיש' דר' יונה אמנם ההיא דלא יהי' קדש דכתיב בפ' כי תצא לא אתקש בהדייהו ואף שכתבו התו' דיבמות דף נ"ד ע"ב דזכר ובהמה לאו בכלל הקיש' דר' יונה הוא ע"ש ה"מ לענין מערה דדינא אחרינא הוא אבל לענין חטאות דתלי בכרת וזכר גופיה לא נ"ל בי' כרת אלא מכל אשר יעשה הא מיהא אתקוש תדע דהא במתני' דכריתות תנן נמי זכר ועלה אמרי' בגמ' שאם עשאן כולן בהעלם א' חייב על כל אחת מהקישא ע"ש וכ"כ מורינו הרב הנז' והשתא א"ש דבריהם ממה שהקשיתי ומיהו ההיא דאוכל אכילה א' וכו' מיה' קשיא וצ"ע. וראיתי לרש"י שם גבי בא על אביו וכו' שכתב דנ"ל מאחותו יתירא למפטם וסך וכו' ע"ש ודבריו תמוהים דהול"ל דנ"ל מדיצתה כרת באחותו לחייב אחותו שהיא אחות אביו וכו' ולא אצטריך קרא למפטם וסך אלא משום דאינו מעריות וצ"ע ולפי מ"ש רש"י גופיה ר"פ הלוקין ע"ש א"ש וכמ"ש לעי' ועיין בתוס' שם ע"ש: