למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד קנט
כתב מרן הב"י א"ח סי' י"ג כ' המרדכי בשם ר"י וכו' ע"ש והק' עליו המג"א ז"ל ממ"ש בפר"א דמילה דף קל"א ריש ע"ב למ"ד ציצית חובת טלית אם קיימו בביתו בלא ציצית עובר בעשה אפי' בשבת וא"כ למ"ד חובת גברא הוא למה יהי' מותר ללובשו וכו' ע"ש. ותי' סתום וחתום לפי דעתי הקצרה. והנר' אצלי דלק"מ דהתם רצה להכריח הש"ס דמכיון דקאי בעשה א"כ מותר בשבת לתלותו אבל ר"י מיירי לפי המסקנא דקאמר התם דהואיל ובידו להפקירו ואסור לתלותו בשבת כיון דלא אפשר שרי אע"ג דקאי בעשה כמ"ש ר"י שם להדיא ע"ש. ואפשר שלזה כיון הרב ז"ל ולישנא קלילא נקט כמנהגו הטוב
וראיתי להט"ז ז"ל שהק' לדברי ההג"ה וז"ל וק"ל א"כ למה תלה רמ"א הטעם משוה כבוד הבריות דהא ר"י התירו אפי' בלא"ה מטעם שזכרנו ע"ש מה שנדחק בזה ולע"ד לק"מ דלא דמי הא דר"י להא דרמ"א שכ' בשם תשובה אשכנזית שהביא הב"י דהא דר"י מיירי כשהי' לבוש כבר דשוא"ת עדיף וא"צ לטעמ' דכבוד הבריות דליכא חיוב אפי' מדרבנן אבל דברי התשובות מיירי ללובשו לכתחי' דאי' מדרבנן מיהא איכא חיובא שלא ללובשו אע"ג דמדאורייתא כל שאין בידו פקע חיובא מניה ומש"ה אצט' לטעמא דכבוד הבריות וכן הוא בלשון התשובה ג"כ וזהו שכתב ובתשובה אשכנזית מצאתי וכו' ולא כתב וכן מצאתי וכו' וא"ת א"כ מאי מייתי ראיה מההי' דכרמלית התם שאני דהוי שוא"ת וי"ל דדוקא לגבי מצות ציצית דתלוי בקום עשה ציצית אבל באיסור הוצאה כל שעתא קאי בבל תוצי' ועיין תוס' דפ' האשה רבה דף צ' ע"ב ד"ה כולהו ע"ש וברור: