למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד קנח
גרסי' בפ' כ"ש דף כ"ח ע"ב כתי' בהאי וכתיב בהאי ע"ש. ויראה דר"ל ואיכא שום צריכותא בתרוייהו וכדקאמר הש"ס להדיא בפ' ע"פ דף ק"ך ע"א כתיב בהאי וכתיב בהאי וצריכי וע"ש בפירשב"ם הצריכו'. ויש לתמוה על הרא"ם ז"ל בפ' ראה גבי רק הדם לא תאכלו שכתב וז"ל ושמא י"ל כתיב בהאי וכתיב בהאי כדאמרי' בפ' כ"ש ע"ש. ותו יש לתמוה דהן לו יהי כדבריו מ"מ אין הנדון דומה לראיה דאם אמרו בעשה יאמרו בלאו דהאיכא למימר לעבור עליו בב' לאוין. ותו דאם אמרו בתרי גופי ושמות מוחלקין יאמרו בחד עניינא דבשלמא בטמא וערל איכא למימר מלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא אמנם ההיא דדם אם נאמר ג"כ כתיב בהאי וכתיב בהאי א"כ לא הנחת מקום לכל צריכות שבעולם. ולעיקר קו' הרא"ם ז"ל נ"ל דחד לעונש וחד לאזהרה ופשוט. ומדברי רש"י שם בפ' כ"ש יראה דכתיב בהאי וכו' הוא כמו שהבין הרא"ם ז"ל ע"ש וצ"ע ועיין בפ' כ"ש דכ"ג ע"א דקאמר וצריכי וע"ש בפירש"י ע"ש: