למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד קל
כתב הרמב"ם ז"ל פ"א דאישות קודם מתן תורה וכו', ובהשגות אין קדשה אלא מזומנת ע"ש. ונרא' כי מה שהבין הר"א ז"ל בדעת רבינו שמפרש הקדשה בפלגש ולא במזומנת כדס"ל איהו וכנר' ממ"ש רבינו ופוגע אשה בשוק ובועלה על אם הדרך והולך וכו' הוא משום דדייק לה ממ"ש רבינו אח"כ לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קדושין לוקה מן התור' מהכא משמע שיש בכלל קדשה גם הפלגש. ולע"ד יש מקום לפ' דברי רבינו דאריש' קאי בכה"ג שבועלה והולך לו. ואחר כך ראיתי למרן בכ"מ ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל בתשוב' כ"כ בדעת רבינו ע"ש:
והנראה אלי בדעת רבינו ז"ל וממה שנרא' מדבריו בספר המצות מל"ת שנ"ה שבכלל הלאו הזה היא הנבעלת לאיש בהכינה עצמה לבוא עלי' בנפשה ובנפש בועלה בביאת זנות אע"פ שלא הורגלה לכך אך אמנם הפלגש שמיחדת עצמ' לאיש א' למשכב כמעשה אישות איננה בכלל קדשה. ומ"ש ה"ה ז"ל שם שאם כדבריו מפותה היאך משלם עלי' וכו' ע"ש. כבר תיקן זה רבינו ז"ל שם בס' המצות בטוב טעם ודעת ע"ש. ולפ"ז אין מקום למה שהוכיח ה"ה ז"ל שגי' רבינו היא פילגשים קידושין בלא כתובה וכבר השיגוהו ממ"ש רבינו פ"ד דמלכים שאינ' לא בקידושין ולא בכתובה ומ"ש שם רבינו ז"ל שאסורה להדיוט אפשר שהוא מדרבנן מגזרת ב"ד של דוד וכמ"ש הריב"ש ז"ל בתשוב' סי' שצ"ה ע"ש וס"ל לרבינו דכי גזרו ה"מ להדיוט אבל למלך לא גזרו. ומ"ש בפ' כ"ג בסנהדרין בא וראה כמה קשין גירושין שהרי דוד התירו לו ליחד וכו' ה"פ שמכיון שאסור' לו משום לא ירבה לו נשים מעתה קיימא לדידי' באיסור יחוד כמו שגזרו בפנויה להדיוט:
וראיתי להרב לח"מ ז"ל פ"ד דסנהדרין שתמה על ה"ה ז"ל ממ"ש רבינו פ"ב מהל' נערה כמ"ש בספר המצות ושם הקש' דברי רבינו בהל' אישות עם מ"ש בפ"ב דנער' ע"ש. ולע"ד המעיין בדברי רבינו בס' המצות שם לבבו יבין כי מ"ש רבינו בהלכות נערה מוכנת לכל מי שיבוא עלי' אינו מדוקדק אלא הכונה הוא שהכינה לזה שיבוא עלי' ואם לזה הכינה תתפשט הזימה ותהי' מוכנת אח"כ לכל מי שיבוא עלי' ומלאה הארץ זמה כי ממנה יראו וכן יעשו. ומה שהקש' ממ"ש רבינו פי"ח דאיסורי ביאה ע"ש לק"מ. דרבינו רבות' אשמעינן שאפילו במופקרת לכל שלזו יצדק שם זונה אינה זונה אבל הלאו קושטא קאי שכולל הוא הב' סוגים שכתבנו. ומה שהק' עוד בשם הרא"ם לרבינו ז"ל לק"מ דרבינו לשיטתיה אזיל דבועל אשה בזנות הוא בלאו מן התור' ומעתה הוא ג"ע גמור מה שהתירו לאבשלום וכ"כ הלח"מ ז"ל עצמו שם בדין שאח"ז ע"ש:
וראיתי להרב דינ' דחיי ז"ל לאוין רכ"ב שכ' דגזירת ב"ד של דוד אינה אלא להדיוט כדכתיבנ' ומ"ש שם על מ"ש הריב"ש ז"ל בתשו' שדעת הרמב"ם שהפלגש היא בקידושין שהרי כל ביאה שלא לשם אישות אוסר אותה בנאו ע"ש וכ' עלה הרב הנז' ולכאור' אין משם ראי' שה כתב הרמב"ם פ"ד דמלכים שהפלגש אסורה להדיוט וכיון שכן אפשר דמ"ש הרמב"ם שביא' שלא לשם אישות בלאו ה"מ להדיוט אבל למלך מותר אלא שי"ל לזה שהריב"ש ז"ל לא הי' גורס בדברי הרמב"ם שיש הפרש בין מלך להדיוט לענין פלגש וכו' ועי"ל דאפי' גורס וכו' עש"ב. ולא סיימו קמיה דרב דברי הריב"ש שם בסימן שצ"ח ששם גילה סודו שמ"ש בסימן שצ"ה הוא קודם ראותו לשון הרמב"ם דפ"ד דמלכים ואז הי' דן מלשון הרמב"ם ז"ל בס' המצות שהפלגש היא בקידושין דאל"כ הי' ק לו מי התירה למלך וקשה עליו לחלק בין מלך להדיוט בלאו דאוריי' ולכך הי' אומר שהיא בקידושין ושהיא מותרת לכ"ע אכן אחרי ראותו דברי הרמב"ם בהל' מלכים נראה לו לדעתו שאסור' להדיוט מלאו דקדשה והא שהותרה למלך מתורת משה לא למדנו ומתורתו של שמואל למדנו דכתיב ואת בנותיכם יקח וכו' א"כ אינה חשובה לזונה בשביל זה וכו' עד כאן לשונו וכ"כ מרן והלח"מ ז"ל שם דדוק' להדיוט הוא דאיתיה בלאו והרב הנז' לא ישרו דבריהם בעיניו באומרו דא"כ הי"ל לרבינו לו' אבל ההדיוט וכו' עובר בלאו ועיין שם וכבר הריב"ש ז"ל בתשו' הנז' מיישבו ע"ש:
ומה שהק' הלח"ם ז"ל לרבינו מבריית' דמייתי הרא"ם ז"ל ע"ש. נעלם ממנו מה שפי' הריב"ש ז"ל בתשובה הנז' דמעשה יחידי הוא ביאה א' ושם דחה פי' הרא"ם ז"ל מבריי' דספרי גבי יפ"ת ע"ש ומזה ג"כ אין מקום למה שפי' הלח"מ ע"ש ועיין בתשובה להרדב"ז זלה"ה בראשונות סימן רכ"ה שהק' להראב"ד והרשב"א ז"ל דס"ל דפלגש בקידושין שאיך יעץ אחיתופל לאבשלום לבוא אל פלגשי אביו ע"ש ולא ראה הבר' שהביא הרא"ם ז"ל ע"ש:
וראיתי להרב עץ חיים ז"ל בלשונות הרמב"ם דף ב' שכ' על דברי ה"ה ז"ל וז"ל ותמוהים דבריו דא"ה איך התירו פילגשים למלך וכו' ע"ש ולא ידעתי מה הוק' לו לדברי ה"ה ז"ל דס"ל שגי' רבי' היא פלגש בקידושין ואי קשיא לזה שכ' ה"ה שרבי' גורס וכו' הוא ממ"ש רבי' פ"ד דמלכים ואי לזאת כבר הושג ממרן והלח"מ ז"ל ועיקר קושיתו כבר תרגמה הריב"ש ז"ל ונזכר בסמוך. ומה שהקש' עוד מפ"ב דסנהדרין ע"ש עיין בהריב"ש ז"ל שם ע"ש ובלח"מ בפ"א דאישות. ומה שהקש' אונס ומפתה למה ישלמו קנס. הוא תימא דה"ה מייתי קושיא זו בשם הראב"ד ואם כוונתו דמה יענה ה"ה בקו' זו לרבי' כבר הביא הלח"מ ז"ל פ"ד דמלכים דברי רבי' פ"ב דנערה לחלק בזה וכ"כ בס' המצות וכאמור: