אור ברסלב
למודי ד לימוד קכב

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד קכב

לימוד קכא

כתב הרב מחנה אפרים ז"ל הלכות שבועות סי' ט"ו ראובן שנשבע שלא ליתן צדקה לפ' עני שהי' מבקש ממנו חלה שבועתו דמצי א"ל מה שאני חייב ליתן אתנהו לעני אחר שארצה. ונסתייע הרב ז"ל ממ"ש בפ' פותחין דף ס"ה ע"ב ולימא ליה כל דמעני לאו עלי נפיל וע"ש בפי' הרא"ש מוכח מהכ' שאין אדם מחויב לתת צדקתו לכל העניים אלא כל שנותנו למי שרצה יצא י"ח. ומזה הק' הרב אהא דאמרינן בשבועות דף כ"ה ע"א מאי אתן אילימא צדקה לעני מושבע ועומד וכו' ע"ש מאי ק"ל הא מצי למפטר נפשיה בעני אחר עכת"ד. ולי הצעיר אין דבריו מובנים דהתם דוקא משום דמצי ליתנו ליד גבאי והגבאי יתן אותה לעני אחר ולזה יתן לו ממה שאחרים נותנים והיינו דקאמר מאי דמטי לי לפרנסו בהדי כ"ע וכו' ואם איתא לימא בפשיטות דמצי לפטור עצמו בעני אחר אלא ודאי דפשיטא לן דבהא לא מצי למפטר נפשיה דא"כ לכל עני יאמר כך אלא דכולהו בכלל חיובא דוחי אחיך עמך ומש"ה קאמר דמ"מ יתנו ליד גבאי ויתפרנס זה על ידו ע"י חילוף מעות לקיים נדרו ומשני כל הנופל וכו' כיון שכן אינו יכול לפטור עצמו מזה בשום ענין וז"ב. ול"ק אההיא דשבועות דאמאי לא קאמר דמצי לפטור עצמו ע"י גבאי דשפיר משני במתנה לעשיר דהוי שפיר טפי ממאי דלוקי דוקא בשיש גבאי בעיר. ומ"ש שם דהרמב"ם כתב דאם נשבע שלא ליתן לעניים ע"ש לשון הרמב"ם שלפנינו לעני ואפי' לפי גירסתו אפשר דלעולם איהו גרים במתני' לאיש פ' אלא משום דס"ל דכי איכא גבאי לא הוי מושבע ועומד דאלו לעני הא אפשר ע"י גבאי וכן צ"ל לדעת הרשב"א ז"ל שהביא שם שכתב דדוקא כשהיה העני שואל ממנו ונשבע וכו' דהמ"ל בגמ' מתני' בשלא שאל ממנו אלא דשפיר משני. א"נ דמסתמא בנשבע לאיש פ' שאתן לו או שלא אתן כששאל ממנו קאמר והיינו נמי דאצטריך הש"ס בנדרים לטעמא דגבאי דאי לא לא פריך מידי דדילמא יעני ויבוא וישאל ממנו קאמר מש"ה קאמר דע"י גבאי יפטר ממנו. ומ"ש מפ"ק דקידושין גבי התקדשי לי בככר וכו' ע"ש. אפשר לחלק דדוקא אם עדיין המעות בידו ולא נתן אז אמרינן דבשלא שחנו יכול ליתנו לעני אחר אבל אם כבר נתנו לעני הא ודאי מצוה מיהא קיים ומש"ה אמרא ליה דלא סמכה דעתה דהא כי היכי דמחייבא ביה אנא ה"נ את ולא מצי למימר מצינא ליתנו לעני אחר משא"כ את שסמוך עלך דהרי כבר לקחו זה העני ונפטרת מעני אחר בזה ומחי אולמיה דהאיך מהאי אחר שנקחו כבר. ועי"ל דדוקא לגבי שבועה או נדר שנשבע ע"ז ודחי אם לא שאלו שבועה חלה עליו דנהי דכך לי מצוה בזה כמו באחר מ"מ ע"י שנשבע ע"ז אז אומרים דכיון דנשבע ע"ז הרי המצוה יכול לקיימה באחר אבל בלא שבועה ודאי כל אפייא שוין וכך לי זה כמו אחר אלא דוקא בשנתיחד לו ששאל ממנו דאז חייל עליה חיובא כנ"ל. ועיין במ"ש הרב ז"ל הל' צדקה סי' א' ע"ש ועיין להרדב"ז ז"ל ח"א סי' קל"ד ע"ש ובתשב"ץ ח"ב סי' קס"ג ע"ש:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה