למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד קיז
כתבו התוס' ז"ל בר"ה דף ח' ע"ב בד"ה שהחדש מתכסה וכו' והר"ם מפ' שהחדש וכו' שאין חטאת ר"ח קרב בר"ה והק' לו ר"ת דבריש מסכת שבועות תניא וכו' וחשיב י"ב בר"ח וכו' ע"ש. והרב פני יהושע ז"ל בחי' שם רצה להשיב לקושית ר"ת באומרו דהך תוספתא משמא דר"ש איתמר ולטעמי' אזיל דס"ל בפ"ק דשבועות במתני' שם דשעירי רגלים ור"ח אין כפרתן שוה אמנם לשאר תנאי דס"ל דכפרתן שוה א"כ א"צ לשעיר דר"ח בר"ה דשעיר ר"ה מכפר. ודפריך בפ"ק דזבחים דף ו' ע"ב בב' כבשי עצרת שני למה בא אין לפ' למה בא כלל דאטו טעמא דקרבנות אתא לאשמעי'. ותו מאי משני לטומאה שאירעה אכתי נקרבי' לחד מנייהו סמוך לתמיד דבין הערבים ויכפר על הכל אלא שהקושיא היא על מה שנק' חטאת דהיינו שמכפר כפרה גמורה ולא חצי כפרה ולמה הוא בא בשם חטאת ומשני לטומאה שאירעה כיון שע"כ להקריב שניהם דהכתיבי קראי אמנם בר"ה דלא כתיב להדיא אין לנו לומר שקרב ולתרץ לטומאה שאירעה אלו הן תוכן דבריו. ואע"ג דאמרי' בפ"ק דשבועות דף ט' דשעיר ר"ח יש לו כשרה אחרת למיעוט הירח ע"ש מ"מ תק' לן אפכא דכיון שקרב דר"ח שעיר דר"ה למה הוא בא אלא ע"כ דלא כשאר תנאי דלדידהו אין שעיר ר"ח בר"ה ולכפרת הירח בלא"ה לא ק"ל לר"ת מינה:
ברם אנכי לא ידעתי מה יענה לר"ש ן' יהודה שאומר משמו של ר"ש בפ"ק דשבועות שם במשנה שעירי ר"ח מכפרין על טהור שאכל את הטמא ושעירי הרגלים מכפרין על טהור שאכל טמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ע"ש. ולדברי הרב ז"ל הו"ל לר"ש ן' יהודה לחלוק שם אהך תוס' דתניא משמא דר"ש ב' שעירים לי"ב ר"ח. גם בעיקר סברתו דלא מקשי' למה בא וכו' אין נרא' כן מדברי התוס' דפ"ק דשבועות דף ח' ע"ב ד"ה ונ"מ ע"ש:
עוד אני תמה דבירוש' דפ"ק דשבועות תניא ב' כבשי עצרת וב' שעירי ר"ח אם כיפר הא' על מה ב' מכפר על טומאה שאירעה בין זה לזה ע"ש אלמא בר"ה מיהא לטומא' שאירעה באו שניהם. וראיתי להרב ברכי יוסף נר"ו א"ח סי' תקצ"א שנתעורר בזה על הרב מהירוש' הנז'. ושם ראיתי לו שהק' להר"ן ז"ל בשלהי ר"ה שכתב דבעי למימר את מוספי שהרי שעיר ר"ח היה קרב בר"ה מדתניא בתו' י"ב שעירים וכו' והוא נר"ו הק' לו דמקרא הו"ל לאתויי כדמייתי בירושלמי כדכתיב מלבד עולת החדש ע"ש. ולע"ד לק"מ דהגע בעצמך בירוש' דנקט מעיקרא מקרא והדר מייתי מברייתא וע"כ משום דמקרא יש מקום לדחות כמ"ש רבי' משולם מש"ה מייתי לה הר"ן ז"ל מדתניא. ובר מן דין אין כאן קושיא ואני תמה עליו שהרי בירוש' בעי לאוכוחי דב' שעירים באין מחמת ר"ח מבריי' דכבשי עצרת וכו' שזכרנו בסמוך ועלה קאמר ולא ר"ש היא בתמיה דר"ש חילק כפרות אלא זה וזה מחמת ר"ח וע"ז אמרו א"ר אבמרי לית יכיל דכתיב מלבד עולת החדש ועוד מהדא דתני י"ב לי"ב חדשי השנ' ע"ש. עין רואה כי בא לדחות הדקאמ' שניהן מחמת ר"ח דהכתיב בשעיר ר"ה דכתיב קרא בהדיא מלבד עולת החדש מכלל דעד השתא לא איירי במידי דמחמת ר"ח אלא במחמת ר"ה והך ברייתא השתא ע"כ דלא כר"ש אלא כר"י. ונ"ל דמש"ה בפ"ק דזבחים לא מייתי הא דב' שעירי ר"ה בהדי ב' כבשי עצרת משום דמייתי לה התם משמא דר"ש ע"ש אמנם להוכיח מקרא ששעיר ר"ח קרב בר"ה הנה לא שמענו עד כה. וכבר כתב הרב נר"ו שעלה לבו לתרגמה ההיא דירו' במיני תרגומא ע"ש ולע"ד הירוש' הזה נקרא ולא מתרגם כמה דפשיט איניש פשיטי דספרא:
ומה שהק' עוד להר"ן ז"ל ממ"ש בגמ' ע"ש לק"מ שעיקר מוסף ר"ח הוא השעיר כדאמרי' בפ"ק דשבועות שזכרנו אמר הקב"ה שעיר זה יהי' כפרה על שמיעטתי את הירח וע"ש. ותו דס"ד לומר דכיון דחסר השעיר ממוספי ר"ח אין ראוי לומר את מוספי וכל זה פשוט: