למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד עח
אתמר בפרק כ"ג דנזיר דף נ"ו ע"ב כל שמעת' דמיתאמר' בבי תלת' קמאי ובתראי אמרי' מיצעי לא אמרי' ע"ש ומעולם הוק' לי שהרי בכמה דוכתי אספרם מחול ירבון דמייתי קמאי ומיצעי ובתראי ומנייהו בפ"ק דיומא דף ב' ע"א ובגיטין דף כ"ו ע"ב ובפ' היו בודקין דף מ"א סוף ע"ב וה"נ מייתי בלולב הגזול דף ל"ב ע"א ע"ש וכן מצאתי להרב אור יקרות בחי' לריש יומ' שעמד בזה ע"ש. וכעת נ"ל דלק"מ והדבר ברור דכונת הש"ס היא לומר דבקמאי ובתראי הי' נפטר ממה שצ"ל דבר בשם אומרן ולא הוה אצט' לומר מיצעי שאין בזה חשש אבל אם הזכיר כולם הנה מה טוב וזה מדוקדק מלשון התו' שם ד"ה ש"מ וכו' וז"ל ור"י בר ממל שהוא האמצעי לא חש להזכירו ע"ש וזה ברור וכ"כ הרב שער יוסף נר"ו אלא שלא ירד לדקדוק לשונם ז"ל ע"ש:
וחזה הוית למוהרח"א ז"ל בס"ס עץ חיים דף ק"מ ע"ב שהק' משם הרב מר זקנו אהא דאמרי' בפרק ע"פ דף ק"ד ע"ב רברבנות' דמר גרמא לי' דלא תיגמר שמעת' מפומיה ע"ש דהא קמאי ובתראי אמרי' מיצעי לא אמרי' ולעולם יזכירוהו שהוא האחרון ע"ש שהעלה בצ"ע. ולי הצעיר יראה לומר דכי אמר התם מפומיה דאביי הכי אבעי ליה למימר אמר אביי חזיתיה לדעול' דהוה מבדיל וכו' אם כן נמצ' דקמאי היינו אביי דהו' אפקיה להך דינא ואינו אומר דבר משם עול' דעול' לא נחית לדינ' ואינה שמועה לגביה אלא שאביי מעשה חזא והשתא כי אמרי' א"ר יהודה אמר ר' יצחק אמר אביי אני ראיתי וכו' דרב יהודה ודאי גדול הדור הוא שמוציא את השמועה בבית המדרש והו"ל רב יצחק מיצעי ולא אמרי'. עוד נ"ל עפ"י מ"ש שם רשב"ם דנ"מ להיות שפתותיו דובבות בקבר ע"מ והאי טעמ' ליתיה אלא בבעל השמועה עצמו ולא על מי שאמרה משם אחר והשתא אע"ג דמזכיר רב יצחק מ"מ לא יהי' בעל השמועה כי משמיה דאביי אמרה ואין שפתותיו דובבות בזה אלא אביי דאפקיה לדינ' מעול' כדאמרן ומש"ה כעס עליו שלא הי' במקום אביי כנ"ל נכון. שו"ר להרב בני חיי בליקוטיו פ' ע"פ שכתב כדרך הא' ולקושי' א' הניח בקושי' ע"ש: