למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד סט
כתבו התוס' בפ' יה"כ דף ע"ז ע"א ד"ה דתנן וכו' וז"ל ק' דמעיקרא מייתי מדאורי' והדר מייתי ראיה מד"ק וכו' וי"ל דה"ק אפי' לא הי' לנו פסוק לאסור סיכה דאוריית' הו"ל למסרייה מדרבנן וכו' ע"ש וה"נ איתא בפ' זה בורר דף כ"ט ע"א במתני' שם ע"ש. ויש לדקדק לפי דבריהם אלו מאי פריך פ"ק דקדושין דף ו' ע"א יהודה ועוד לקרא אימא דה"נ קאמר ואפשר ע"פ מ"ש הרא"ש ז"ל וז"ל יהודה ועוד לקרא פי' אם היתה הראי' טובא לא היה תמיה וכו' אלא לפי שאינה ראיה טובה וכו' ע"ש והשתא א"ש. ואיברא מצאתי לתוס' דר"פ המוכר את הבית ד"ה אב"א וכו' שכתבו דלא קפיד התם בפ"ק דקדושין אלא אלשון ועוד ע"ש ובזה נתבארו דבריהם דהיכא דלא קאמר ועוד ע"כ דה"ק אפי' לא היה פסוק לאסור וכו' ועיין תוס' דריש חולין ע"ש. ומיהו אין להק' דאם כפי דבריהם מה הקשו א"כ בפ"ג דשבועות דף כ"ב ע"ב ד"ה אב"א וכו' וז"ל תימא כיון דאיכא סברא למ"ל קרא ע"ש ומאי קושיא אימא דה"נ קאמר אלו לא היה לנו הסברא דעדיפא הייתי מביא מקרא די"ל דאה"נ אלא משום ההיא דפ"ק דקדושין שהביאו שם דלא שייך לתרץ כן דאני מקש' אהקישא גופא למ"ל דת"ל דסברא הוא דהשתא ל"ש לשנויי כמ"ש ביומא דדבריהם התם הם אהש"ס גופי' דלמ"ל לאתויי מד"ק מיהו אקראי גופי' ל"ק דאין להק' כלל אד"ק למ"ל וברור ופשוט. ונ"ל דזהו כונת מרן מוהריק"א ז"ל בכלליו דף קי"ב מיבין שמוע' אלא דקצת ט"ס נפל וכצ"ל ועפ"ז לא יתפרש מ"ש בשבועות אב"א וכו' וכתבו התוס' ז"ל וכו' להשמיענו הסברא דלא דמי וכו' קרא למ"ל נהי דל"ק מ"ט וכו' ודו"ק עכ"ל. וע"ש ביבין שמועה מ"ש עליו ותמהני מה עלה בדעתו לפ' בלשונו ואפשר שנוסחא משובשת נזדמנה לו בדברי הרי"ק ז"ל והעיקר כמ"ש. ומיהו ק"ק אכתי כיון דאייתי הגמ' קרא דעדיפא כמ"ש התו' שם שאין הסברא פשוטה כ"כ למ"ל א"כ לאתויי מעיקר' הסברא וראיתי להרב יבין שמועה דף כ"ד ע"ב שכ' וז"ל שדרך להביא קודם ראיה החלושה והדר ראיה הטובה ע"ש ולענ"ד אינו נראה דא"כ מה הקשו התו' ר"פ יה"כ ד"ה כיון דחזי וכו' וז"ל תימא לי אמאי ל"ק מטעמא דבסמוך דכל חלב לרבות וכו' ע"ש ואימא דכיון דע"כ אותה סברא אינה פשוטה דאל"כ למ"ל כל חלב א"כ לק"מ ממאי דאייתי הסברא מעיקרא. ולזה י"ל דשאני התם דלא מייתי בתר הסברא מקרא אלא בסמוך באתקפתא דר"י והא הקשו התו' דנר' כאלו אין כאן אלא הסברא והו"ל לאתויי מקרא טפי ומ"מ אם כפי דברי הרב ז"ל א"כ בפ"ק דקדושין כי פריך יהודה ועוד לקרא הול"ל תני אפכא. וע"כ נר' דהא ל"ק דהגמ' נחית לאשמעי' דברי התו' אבל יהודה אינה סברא וברור. וראיתי להתוס' ז"ל בפסחים דף צ' ע"א ד"ה החייהו וכו' וז"ל תימא כיון דמקרא נפיק מה צריך לטעמא שע"מ כן וכו' וי"ל דקמ"ל. קרא דדעתו לכך עכ"ד. וממרוצת דבריהם לכאורה יראה שהוא כעין תירוצם דשבועות שזכרנו. איברא הס כי לא להזכיר דמעיקרא הקשו דלמ"ל הסברא ושוב תירצו דקמ"ל קרא וכו' ואי לא מסתפינא הייתי מגיה בדבריהם וכצ"ל דקמ"ל דקרא דעתו לכך ור"ל לאפוקי מדרבנן דאמרי החייהו לשה וצ"ע ועיין בס' קרית ס' הל' ק"פ ע"ש