אור ברסלב
למודי ד לימוד כד

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד כד

לימוד כג

כתבו התוס' ז"ל בפ' החובל דף פ"ח ע"א ד"ה ויהא עבד וכו' דאיש כי כתיב בקרא אפילו גוי במשמע ע"ש וכ"כ הרא"ם ז"ל פרשת משפטים בפ' וכי יכה איש את עבדו ע"ש וק"ל דבפ"ד מיתות דף נ"ו ע"א ת"ר איש מת"ל איש איש לרבות עכו"ם שמוזהרין על ברכת ה' כישראל וכו' וה"נ איתא התם גבי עריות ובפ"ק דתמורה גבי נדרים ע"ש ובריש פ' אין דורשין גבי ע"א ע"ש והלא בלא ריבוייא דאיש איש מחד איש סגי דלישתמע אפילו גוי ולא עוד אלא אדרבה איכא למימר ואיש איש למועטינהו אתא מדין אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט וכה"ג כתבו התוס' בפ"ד מיתו' דף ס"ו ע"א ד"ה לרבות וכו' ע"ש ומהא דתני בפ"ק דערכין דף ה' ע"ב בני ישראל מעריכין ואין הגוים מעריכין יכול לא יהיו נערכין ת"ל איש איש. ל"ק דהתם מיחודא דריש דאי למעט אתא ת"ל מבני ישראל א"נ התם נמי כתיב תרתי איש. אמנם מדברי התוס' שם ד"ה יכול וכו' ע"ש אין נראה כן ומ"ש שם וז"ל וא"ת הא ממעטינן מאיש דהכא נכרי גבי תמור' וכו' ע"ש מה שתירצו. איברא בפ"ק דתמורה התם לא ממעט אלא מבני ישראל ע"ש ושמא נחלק בין היכא דמסתבר לרבונייהו להיכא דלא מסתבר כגון גבי עריות וברכת ה' ונדרים שהם מצות אמורות לישראל משא"כ גבי עדות דלא משום הימנותא דאסר רחמנא קרובים שהרי אסי' לחובה פסולין להעיד כדאיתא בפ' זה בורר ואפי' משה ואהרן וא"כ שפיר משתמע דאף גוי מעיד וזה דוחק עצום וצ"ע. ועיין תוספות דפ' טבול יום דף ק"ג ע"א ע"ש ומהא דתניא התם עולת איש אין לי אלא עולת איש עולת גרים נשים ועבדים מנין וכו' משמע להדיא דגוי לאו בכלל איש הוא דאי לא השתא גוים אתרבי גרים לא ועיין ברפ"ט דנזיר דבעי לרבויי מאיש דגבי נזירות נכרים ע"ש וצ"ע:

שוב אחרי מופלג מצאתי למהרש"א ז"ל בספר הליכות אלי כלל י"ו שנרגש מזה ודבריו שם תמוהים הם כמו שירא' המעיין שם:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה