אור ברסלב
למודי ד לימוד טו

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד טו

לימוד יד

כתב הכריתות ז"ל דאין דנין כל י"ג מדות מהלכה ע"ש וכן נר' מדברי רש"י ז"ל בפר"א דמילה דף קל"ב ע"א ד"ה עקיבא וכו' דה"ה י"ג מדות וראיתי להרב ג"ה כלל י"ד שהקשה וז"ל וצ"ע הלכ' קדושין גבי הענק' דפריך נילף ריקם ריקם מעולת ראיה בג"ש וכתבו התוס' שם דעולת ראיה הלכה עכ"ד ולי נרא' דהך ג"ש גילוי מילתא היא ואינה ג"ש גמור' כיון דהעיקר מיכתב כתיבי אלא דלא ידעי' כמה הוא פי' ריקם מש"ה נלמד סתום ממפורש. ושו"ר להרב ע"י ז"ל שכ"כ ע"ש שהוכיח לזה אמנם ראיתי שם בשיטה למי מקדושי' לא ידעתי אכנה שכתב שם וז"ל וא"ת והא אין אדם דן ג"ש מעצמו וכו' י"ל דג"ש ריקם ניתנה ריקם ריקם וכו' ולפ"ז צ"ל דאיהו פליג אדרש"י והכריתות וס"ל דדוקא ק"ו הוא דאין דנין, או י"ל דס"ל דכיון דלא אתי ג"ש לעיקר מילתא אלא לגלויי לן דקרא מיירי בכה"ג דנין. ואיברא שראיתי למוהרימ"ט ז"ל בחי' שם שנתעורר בדברי התוס' אלו וכתב דההלכ' היא דלא יליף ראיה מבכור וממילא מוקמינן ליה אג"ש דלא קרינן ביה ריקם ע"ש אלא שהק' לפ"ז למה צריך לדב"ש וכמו שהק' הרב ע"י ע"ש ולפירש"י שכ' דליתיה אלא ב' כסף ע"ש א"ש דהשתא פריך אי ס"ל לר"מ כב"ש דאמרי' ב' כסף ובעי לאוקמ' אליבא דכ"ע. אמנם קשה אצלי מדאמרי' בפ' כיצד צולין דף פ"א ע"ב ומי דיינינן ק"ו מהלכה וכו' אלא אמר רבא יליף מועדו מועדו מפסח וכו' ע"ש הסוגיא הרי מבואר דבג"ש ילפי' מהלכה ומיהו הא ל"ק דהלא במחלוקת היא שנויה גבי הקישא בפ' הגולין דף י"א ע"א גבי ס"ת שתפרו בפשתן דפליגי התם ר"מ ור"י למ"ד פסול הוקש' כל התור' לתפלין וכו' ואידך כי אתקש למותר בפיך להלכותיו לא אתקש ע"ש ואיכא למימר דלמ"ד פסול ס"ל דלמותר בפיך לא אתי הקישא דבהדיא כתיב בפיך אתרוייהו ואדרבא פשטיה אתורת ה' קאי וכיון דלא אתי הקישא לשום דרשא ע"כ דאתא אפי' למידי דהלכתא וכי אמרי' אין דנין ג"ש והיקש מהלכה ה"מ היכא דאתא ג"ש והיקש למלתא אחריתי וא"ת והלא אכתי אתא הקישא לכדדרשינן בפ"ק דקדושין דף ל"ה ע"א הוקשה כל התורה לתפילין מה תפלין מ"ע שהז"ג וכו' ע"ש עיין במוהרימ"ט שם וינוח לך ע"ש אמנם מ"ד כשר ס"ל דלמותר בפיך נמי הוי הקישא דעיקר קרא בתפילין קאי זה היה נר' ליישב סוגיא זאת ומעתה סוגיא דכיצד צולין הנז' ק' להולמו. ושו"ר להרב ג"ה כלל י"ג שנתעורר בההיא דהגולין ותי' בהפך ממ"ש ע"ש ולפי דבריו א"ש ההיא דכיצד צולין אלא דצ"ל דהתם קאי למאן דפסל דוקא דקי"ל כוותי':

ודע שראיתי בס' חדש מקרוב בא אשר יכונה בשם גינת ורדים שנסתפק ביוכיח שבא לחזק הק"ו והוא נלמד מהלכה אי אמרינן בזה אין דנין יוכיח מהלכה וכתב שם ומודינא דעושין יוכיח מהלכ' לבטל הק"ו ושוב ראה דברי התוס' דב"ק דף כ"ו ע"א ד"ה ולא תהא שכתבו יוכיח מהלכה לחזק הק"ו וכתב בס"ד והדבר צריך אצלי תלמוד עש"ב ולא ראה דברי הכריתות ז"ל שכ' להדיא דה"ה דאין דנין יוכיח מהלכ' וכ"כ הרב יבין שמועה גם כן משם הרא"ש ז"ל ע"ש וכ"כ התוס' ג"כ בפ' כשם שהמים דכ"ח ע"א ד"ה א"ד וכו' ומ"ש ומהרש"א ז"ל ומ"מ הרוחתי בדבריו אלה ליישב הקושיא אשר הקשו האחרונים הרב ע"י והרב ג"ה כלל קפ"ז על דברי התו' דב"ק שזכרנו דהלא אין דנין יוכיח מהלכ' והרב ג"ה הק' זה לדברי תוס' גורני"ץ ז"ל ע"ש ולא זכר ש"ר דהן דברי התוס' ע"ש ועיין בע"י מה שדחק בזה ע"ש ולפי זה א"ש דלא כתבו התוס' בסוטה והכריתות ז"ל דאין דנין יוכיח מהלכ' אלא ביוכיח שבא לבטל הק"ו כיון דאומרים בו אף אני אביא וכו' וכמ"ש התוס' שם ע"ש אמנם ביוכיח שבא לקיים הק"ו כי ההיא דצרורות שלא בא אלא להעביר הפרכא ואין היוכיח עיקר אלא גילוי מלתא הוא ומק"ו הוא דילפי' שפיר אמרינן יוכיח מהלכה וזה ברור ועיין מ"ש הרב המחבר הנז' בסוף כלל ט"ו ע"ש וע' תוס' דפ"ק דשבועות ד"ט ע"א ד"ה שכן וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה