למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד ג
כתב מהר"ר בצלאל ז"ל בש"מ לפ' אלו נערות דף מ' ע"א וז"ל והיה אפשר לי לפרש דכל שאין העשה מפורש אלא דאתא מריבויי' אתי עשה דמפורש להדיא ודחי ליה אע"ג דאיכ' בהדיה נמי לאו ולכך מצינן לפרושי דאמצא בה ערוה פריך אע"ג דאית ביה לאו ועשה וכמ"ש התו' ז"ל כיון דלא מפרשי בהדיא הלאו ועשה ולזה הוה ניחא נמי שפיר דנקט כגון מילה בצרעת אע"ג דלחד לישנא איכא לאו ועשה דמ"מ לא מפ' בהדיא העשה דהא פליגי בה לישני וכו' ע"ש ולפי דבריו ניחא מה שהק' הרב גופי הלכות כלל רל"ג דאמאי לא אתי עשה דואהבת לרעך כמוך ודחי לאו דובחקתיה' לא תלכו ע"ש שתי' תמוה כנראה למעיין ומסוגי' דהתם דפריך ליתי עשה דולו תהי' לאשה הויא תיובתי' דאי איתא הא איכ' לקיומי לעשה בשאנס אשה ראויה ולפי דברי הרב ז"ל א"ש דכיון דאין העשה דואהבת מפורש לא דחי ללאו מפורש כמבואר:
אלא דק"ל לדברי הרב ז"ל מדאמרינן בפרק תמיד נשחט דנ"ט ע"א בשלמא לת"ק אתי עשה דפסח שיש בו כרת ודחי עשה דהשלמה אלא לר"י בנו של ריב"ק מאי אולמי' דהאי עשה מהאי עשה ע"ש ואם אית' הלא עשה דהשלמה אין לך שאינו מפורש להדיא כמוהו דמפרשים חלבי השלמים מלשון השלמה וגם דקרא מיירי בתמיד של שחר ואביי ורבא פליגי התם בפירושא דהאי עשה וכיון דכן אתי עשה דאכילת קדשים דמפורש להדיא דכתיב ואכלו אותם ודחי ליה וצ"ע: