קעד
כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם אין להמתפלל עבורו להזכיר שמו שלא יתגברוהדינין, חס ושלום, וכמו דאיתא (עיין זוהר נח ס"ט, ובלק"ת להאריז"ל פ' בראשית שנח לאקרא לו אביו שם בעת לדתו משום שהיה אז העולם בדינין, ועל-כן לא רצה אביו לתן לושם כי על-ידי השם יהיה נכר ומסים בין המקטרגים ויוכלו הדינים להתגבר עליו, וזהוכשהתפלל משה רבנו, עליו השלום, על מרים לא הזכיר שמה, רק אמר סתם "אל נא רפאנא לה" (במדבר י"ב) כי מחמת שהיו הדינין גוברים עליה, לא רצה להזכיר שמה בפרושכנ"ל, ואף-על-פי-כן העלים שמה ברמז נפלא בתוך תפלתונא רפא בגימטריא מרים יוכבדמכוון ממש, הינו שם החולה ושם אמה שצריך להזכיר על החולה כשמתפללין עליו, אך לארצה להזכיר בפרוש כנ"ל: