קעג
על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש ופנימיות הנפש של הכותב, והאמונה ושרשהאמונה שלו, כי יש בחינת שרש האמונה, כי האמונה בעצמה יש לה חיות ושורש, דהינושיש עולם אמונה שמשם נלקח האמונה, ועולם האמונה יש לו גם-כן אמונה בהשםיתברך, וזה בחינת שרש האמונה שהיא בחינת פנימיות האמונה, והיא בחינת פנימיותהנפש, כי הנפש והאמונה הם בחינה אחת כמו שכתוב (ישעיה כ"ו): "נפשי אויתיך בלילה",וכתיב (תהלים צ"ב): "ואמונתך בלילות", ועל-ידי הכתב אפשר להכיר הנפש ופנימיות הנפששהיא בחינת פנימיות האמונה כנ"ל, בבחינת "אנכי" שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (שבתקה): 'אנא נפשי כתבית יהבית' הינו שהכותב נותן נפשו בתוך הכתב וגם פנימיות נפשו, כיאיתא בזהר הקדוש 'אנ"י נוטריקון א'נא נ'פשי י'הבית-דא שכינתא חיצוניות אנכי-דאשכינתא פנימיות' נמצא שהכ"ף מרמז על בחינת שכינתא פנימיות (עיין לק"ת להאריז"ל פר'יתרו, ובשג"ע אות כ) וכן איתא ב"עץ-חיים" לענין התלבשות העולמות שהכתר היאפנימיות הנפש, והכ"ף היא בחינת כתר כמובא לעיל (בסי' ו' אות ב) כי השכינה היא בחינתנפש כידוע, נמצא שעל-ידי הכתב שהוא בחינת כ' נתגלה ונראה בחינת פנימיות הנפשפנימיות האמונה כנ"ל: והדבור שמדבר עם הצדיק האמתי הוא במעלה גדולה מהכתב, כיהכתב אינו רק פעלת הנפש, ומתוך הפעלה יכול הצדיק להבין מהות הנפש, והדבור הואהנפש בעצמו, כמו שכתוב (שיר השירים ה): "נפשי יצאה בדברו", ואף-על-פי שהדבור הואדבר שאין בו ממש, אף-על-פי-כן מחמת שהוא צדיק אמת, והדבור הוא מהות הנפשבעצמה, על-כן יכול לראות מהות הנפש בעצמה: