ליקוטי מהריל על כתובות· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
דף כב:
תוס' ד"ה חזרה ואמרה וכו' פירוש מועיל אמתלא אי לא אבל אין לפרש אם צריכה אמתלא וכו' ע"ש ולכאורה קשה מה נפקא מיניה בזה אם הפשט הוא כך או כך ולענין מה פירשו התוס' ונ"ל בע"ה לתרץ דלכאורה צריך להבין האבעי' גבי נדה מה בעי הא מצי למילף הדין מאשת איש דמה חילוק אך צ"ל משום דגבי אמרה אשת איש אני מיירי וודאי שהוא בחזקת פנוי' דאל"כ לא מהני גם אמתלא וגם אם אמרה מתחילת' שהיא פנוי' אלא ודאי דמיירי שהיא בחזקת פנוי' וא"כ י"ל דמש"ה מהני אמתלא כיון דיש לה חזקה ג"כ משא"כ גבי נדה י"ל דאיירי בשעת ווסתה דהא הדין אם לא בדקה בשעת ווסתה טמאה משום חזקה דאורח בזמנו בא וא"כ כי אמרה אח"כ טהורה אני אף שנתנה אמתלא לדברי' מ"מ אין לה חזקה בהדה אדרבה הוא נגד חזקה לכך י"ל דלא מהני אמתלא ואם נימא דהאבעי' הוא כך אם צריכה אמתלא לכאורה ג"כ צריך להבין אמאי גבי אשת איש צריכה אמתלא וכאן ה"א דלא צריכה י"ל בפשוט דשם גבי אשת איש דהוא מיתת ב"ד צריכה אמתלא משא"כ גבי נדה דהוא כרת וכרת קיל ממיתת ב"ד י"ל דלא צריכה אמתלא וע"כ צ"ל דהאבעי' הוא שלא בשעת ווסתה וא"כ יש לה חזקה דאינה נדה אף דאיכא נשי דקא משניין ווסתייהו היינו מיעוט והראי' דמותרת בלא בדיקה וא"כ י"ל דאף דגם גבי אשת איש יש לה חזקת פנוי' ואעפ"כ צריכה אמתלא י"ל החילוק דשם הוא חמור משום דאיכא מיתת ב"ד משא"כ נדה קיל ולא צריכה אמתלא ואין לומר דאבעי' הוא גם בשעת ווסתה דנימא דאין צריכה אמתלא דזה דוחק דהא נגד חזקה הוא וכיון דאשת איש אף דיש לה חזקה להתיר צריכה אמתלא בוודאי אף דנדה קיל מ"מ נגד החזקה ודאי צריכה אמתלא וא"כ ודאי דאם נימא דהאבעי' הוא אם צריכ' אמתלא ודאי דהאיבעי' הוא שלא בשעה ווסתה וא"כ אף לפי הפשיטות רב דצריכה י"ל דבשעת ווסתה לא מהני אמתלא כיון דהוא נגד החזקה משא"כ אם האיבעי' הוא אי מהני אמתלא ודאי דהאבעי' הוא בשעת ווסתה וא"כ לפי הפשיטות דמהני אמתלא וא"כ יש נפקא מיני' לדינא ופי' תוס' שפיר וק"ל: