אור ברסלב

ליקוטי מהריל על כתובות· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

דף כב.

דף יח.

מתני' האשה שאמרה וכו' שהפה שאסר וכו': ע"כ צ"ל דידעינן שהיתה אלמנה והוא אומרת שאח"כ נשאת לאיש ונתגרשה דהא כיון שבאתה לפנינו בלא גילוי ראש ע"כ נשאת וא"ל מגו דהיתה באה בגילוי ראש דגנאי הוא לה אלא ע"כ כנ"ל:

אמרה נשבתי וטהורה אני וכו' צ"ע לענין מה נקט הנך תרתי בבי במתני' ואם יש עדים שהיתה אשת איש וכו' קשה לי לענין מה דווקא עדים הא בעד א' סגי דהוי מגו להכחיש העד אך צריך להיות דביש חזקה אמרינן מגו להכחיש כיון דחזקה מסייע יכול להעיז נגד העד והכא איכא חזקת פנוי' יש לתרץ דלכך נקט תרתי בבי במתני' דלכאורה קשה לענין מה נקט בין ברישא ובין בסיפא הך בבא דאם יש עדים דאינה נאמנת דהא מילתא דפשיטא הוא אך יש לומר דאשמעינן דאע"ג דבעת שבאתה לב"ד לא הי' באו עדים רק אח"כ באו עדים אזי למפרע אינה נאמנת או משום דאין מגו דמתייראת מעדים או בפשוט דמגו לא מהני וא"כ בסיפא אשמעינן רבותא דאף דעדים אינם מעידים שנבעלה רק שנשבית הגם שמכל מקום אסורה לכהונה היינו מטעם ספק מ"מ לא מהני אף שלא היה עדים אז בעת שבאתה לב"ד רק אח"כ באו עדים וזה לא שמעינן מרישא דשם אוסרים אותה העדים מטעם וודאי שמעידים שהית' אשת איש ולא קשה ליתני בבא דבסיפא לחוד דז"א דברישא נמי שמעינן רבותא דאמרינן הפה שאסר הפה שהתיר אף כשאוסרת עצמה בוודאי דאמרה אשת איש הייתי וכו' משא"כ בסיפא קאמרה רק נשביתי אף דאסורה לכהן היינו מטעם ספק לכך מהני הפה שאסר משא"כ ברישא לכך אשמעינן תרוויהו או י"ל דלכך בעי תרוויהו משום די"ל בשבוי' הקילו וא"כ אי הוה תני סיפא לחוד ה"א דברישא אינה נאמנת אף בדליכא עדים ואי תני רישא ה"א דבסיפא אף ביש עדים נאמנת לכך נקט תרווייהו:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה