ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
חומש שמות · פרשת תרומה
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי הדיקדוקים בכל הדברים מבוארים ונ"ל בטוב טעם ודעת כי התורה הקדושה כשמה כן היא תורה לנו הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה בהיות כי יתלהב לבות בני אדם לעבודת הש"י לעבדו בלב שלם ובנפש חפצה זאת העצה היעוצה מהתורה אשר בה מלכים ימלוכו ועצתה תכון לעד זאת תהי תורת האדם והנהגתו הישרה לפרוש א"ע מבני אדם ולישב בהתבודדת כי אז ישכיל ויצליח לתקן את עותתו ולעבוד עבודתו כי בשבתו לבדו ברעיונים שקיטים ובסעיפים שבותים ומורגעים אז יפלס מעגל ישר ויישר אורחותיו בכל מדותיו אמנם כן יצר סוכן בו יפתהו להרחיק א"ע גם מחברת צדיקים אחר כי התבודדות טוב הוא להשכיל ונחמד הוא מאד לכן יאות להרחיק גם מחברת הצדיקים לישב סגור ומסוגר באין יוצא ובא בפתחי נדיבי עמינו המתנדבי' ומברכים הש"י בעבודת' העצומה והקדושה לזאת באתה התוה"ק להזהיר לכל מי אשר יראת ה' נוגע בלבבו ובא בכל אות נפשו לגשת אל הקודש עבודת משאוי בכסף ותשוקה הוא נושא שיהי' כל מגמתו וחפצו לקרב עצמו אל הצדיקי' נדיבי עם כי ע"י צוה ה' את הברכה וחיים עד העולם כי אז ישכיל ויתרומם ויתנשא בעבודתו כאשר יפקחו עיניו והמה יורוהו ודבריהם הקדושים בלבת אש יעוררוהו ויחזקוהו בעבודתו יהי' מתאבק בעפר רגליהם וישתה בצמא דבריהם ובזה ישיג אורחות חיים וכל הפורש מהם כאילו פורש מן החיים הנצחיים וכל המקרב א"ע אליהם עליו נגה אור כי הם עיני העדה המדריכי' אותנו בדרך הישר ונתיב האמת וכבר גילו אזנינו והאירו עינינו רבותינו הקדושים על פסוק ולדבקה בו וכי אפשר כו' אלא הדבק בחכמים כו' לכן איש נבוב ילבב לפלס נתיבו ואז כל דרכיו יכונו להרחיק א"ע בהתבודדת כנ"ל אך לקרב א"ע לצדיקים להסתופף בצלם צל הקדש ובזה יתרומם ויתנשא עבודתו בעוז תמרו והנה ידוע כי מלת תרומה יש לו שני פירושים הפרשה גם התרוממת ובזה נבוא לפרש הפסוק אשר התחלנו דבר אל בני ישראל ויקחו לי היינו לי לשמי כי יקחם לבותם הטהורות לעבודת הקודש תרומה מאת כל איש היינו הפרשה והרחקה מא תכל בני אדם לישב בהתבודדת אך לא יהיה לבם נפתה להרחיק א"ע וחברת הצדקים לכן עצת תוה"ק תנחני אשר ידבנו לבו היינו הצדיק הקדוש נדיב לבו יביאך תקחו את תרומתי התנשאות והתרוממות לעבודת השי"ת כי בדבקך בו באמת ובתמי' ממנו תלמוד להבין ולהורות דרכך בקודש:
או יאמר ויקחו לי תרומה מאת כל איש כו' ר"ל כפלי כפלים לתושי' וכאופן תסובב במלים הקדושים להורות נתנה בלבות בני אדם הבאים בברית החפצים בעבודת הש"י ובתורתו הוגים כי יסתער לבבם בקרבם במה אכף ובמה נקדם לאלוקי מרום ובמה נתעורר לתקן את עותתינו ובמה יכופר עונותינו לכן תורתינו הק' במועצותי' תוליכם לעוררם בתשובה שלימה שאז יפרשו וינזרו א"ע מתאוות הגשמית הצטרכות כל מין אנושי לכל דבר אשר יעבור עליהם מאכל ומשתה וכדומה מתאות הגופנית לקדש א"ע אף במותר לו להזהר מן המותרת אך אשר יאכל לכל נפש דברים ההכרחיים הוא לבדו יעשה לכם חלילה וחלילה אל יהרסו א"ע ממצבם ומעמדם הלז פן ח"ו יבולע דרכם הקודש אשר המה הולכים עלי' ככה יתנהגו זמן זמנים טובא עד אשר ירגיש בנפשו הטהורה אשר היא יותר אינה מגואלה מלומד' ומורגלת ביראת ה' כל היום וכל חפצה ותשוקתה בהתלהבות גדול לאהבת השם אז בנדיבת לבבו לכל אשר תאוה נפשו לדברים הגשמים והגופנים הורשה לו ליהנות מהם כי מהם ג"כ נקח לעבודת הקודש כי ירום וישא כל הנצוצות הקדושים המתנוצצים בכל מיני נבראים וכן גבוהים דרכי הצדיקים אשר שולחנם שולחן מכפר ותיטב לה' משור פר העובדים באמת ובתמים באכילתם ושתיתם ובכל דברים הגשמיים המעלים הכל לשרשם ומקורם כיד ה' הטובה עליהם והוא הנרצה בפסוק הזה ויקחו לי כנ"ל לי לשמי יבואו לעבוד בקודש תרומה מאת כל איש היינו להפריש א"ע מהצטרכות גופני כל מין אנושי כנ"ל ויהי' כל עשיותיו ומאכליו ומשקיו במדה ובמשקל בלי שום יתרון זאת תהי' מנהגו כל ימי אשר נגעי לבבו בו ואחרי תיקון מעשיו כנ"ל אז אשר ידבנו לבו ככל אות נפשו ונדבת לבבו הורשה לו ליהנות תקחו את תרומתי כנ"ל כי מכל תאות הנ"ל יקח התרוממת והעלאת הניצוצות ואז ילך לבטח דרכו ועליו יתקומם דבר עבדו והאור נוגה לו:
ויקחו לי תרומה וכו' תקחו את תרומתי יש לדקדק ויקחו הוא נסתר ותקחו הוא נוכח והנראה בעזה"ש ונפרש הפסוק רומה על שמים ה' על כל הארץ כבודך דהנה מצינו בשעת מתן תורה אמרו המלאכים אשר תנה הודך על השמים וצוה הש"י למשה שיחזיר להם תשובה ואמר להם תורה מה כתיב בה אנכי וכו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו' למצרים ירדתם לפרעה נשתעבדתם וכו' והנה על בנין המשכן לא קטרגו המלאכים כלל והנה נפרש בעז"ה דאיתא הטעם שרצו המלאכים בתורה היינו סודות התורה רצו אך צריך לפרש לפי"ז מה היה תשובת מש"ר למצרים ירדתם וכו' הלא רצו רק סודות התורה והנראה בע"ה כך דהנה לפי דאיתא בזוה"ק על פסוק גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך דהתורה סודות הגדולים מלובשים בסיפורי מעשים כיון שצריך קנקן עיי"ש ונראה לי בע"ה כך דהנה אנחנו כיון שאנחנו בעולם הגס היינו זה העולם ששייך בו גשמיות כל כך אז נתרבה כבוד שמים כשיש לנו גם בזה העולם השפל והגס יש לנו סודות עליונים והיה משה רבינו משיב למלאכים כלום למצרים ירדתם כו' והיינו כי אתם במעלה גדולה וא"כ יש בזה יותר כבוד שמים שתנתן לנו התורה והודו המלאכים כי תשוקתם להאמת ויש לומר הפירוש רומה על שמים אלקים היינו הש"י נתרומם בשמים כשעל הארץ כבודך במה שנתרבה כבוד שמים בארץ בזה נתרומם כי ישראל מוסיפין כח בפמליא של מעלה כדאיתא ובאמת י"ל שהמלאכים מוסיפי' השגה בעבדות השם היינו שניתוסף להמלאכים השגה ע"י שיתרבה כבוד שמים ובזה י"ל הכונה בפסוק ויקחו לי תרומה שקאי על פמליא של מעלה שיתרומם השי"ת גם בשמי' ע"י זה היינו מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי לצורך המשכן שיהי' כבוד שמים נתרבה שישכון בתוכינו ואזי יתרומם כבוד שמים בכל העולמות כאשר שמענו כן נזכה שכינתך לחזה אמן:
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם והנה היה לכתוב בתוכו ועפ"י פשוט נראה שאם היה כך כתוב הנה היה מוכרח שיהי' המשכן קיום לעולמים כי דבר אלקינו יקום לעולם ובאמת מצינו שאפי' בבית שני לא הי' שכינה לכך נכתב בתוכם וי"ל שקאי על ישראל שהש"י ישכון בתוך ישראל וזה באמת יהיה לעולמים כדאיתא גלו לבבל שכינה עמהם גלו כו' שכינה עמהם ועפי"ז נראה לי בעז"ה לתרץ קושיא בגמ' עירובין בריש מסכתא משכן דאיקרי מקדש מנ"ל אלימא מדכתיב ונסעו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן וכו' ההוא בארון כתיב אלא מהכא ועשו לי מקדש ושכנתי וכו' עכ"ל והנה קשה הלא זה פסוק מוקדם בתורה והיה תיכף להביא זה הפסוק ולמה הביא קודם זה הפסוק ונסעו הקהתי' וכו' אך לפי הנ"ל ניחא דמזה הפסוק ועשו לי מקדש אינו מוכח דהא לא כתיב ושכנתי בתוכו וכתוב ושכנתי בתוכם וכפי הפי' שאמרנו דקאי על ישראל א"כ לא מוכח לכך מייתי הגמרא מקודם הראיה ונסעו וכו' המקדש רק ע"ז דחי הגמרא דהמקדש קאי על הארון כיון שהוא מקודש והביא הגמ' שפיר ראי' ועשו לי מקדש וכו' והיינו כיון שמצינו בתורה מקדש והיינו בפשוט שלא קאי על הארון א"כ מה שכתוב נושאי המקדש ודאי ג"כ היינו על המקדש יכתוב והקימו את המשכן וא"כ מוכח דמשכן איקרי מקדש יה"ר שיבנה במהרה בימינו אמן:
ככל אשר אני מראה אותך וכו' וכן תעשו הנה תיבת וכן קשה כי היה לכתוב כן עיין ברש"י ז"ל ואפשר בע"ה לתרץ בפשוט דהנה הראה הש"י למשה תבנית של אש ואי אפשר לשום בן אדם לעשות כן והאיך אפשר לכתוב כן תעשו דהי' משמע כמו התבנית ממש לכך כתיב וכן תעשו לרמז כמו שאפשר לעשות:
והקימות את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר עפ"י שארז"ל אין שמחה אלא בבשר היינו עכ"י מה שפירשתי הפסו' יהי כבוד ה' לעול' ישמח ה' במעשיו דהנה ארז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית היינו שנכה הקב"ה שיקבל התענוג והשעשועים מישראל שהם משוקעים בכל התאוות ומגושמים בגוף וחומר ואעפ"כ עובדי' אותו באהבה אעפ"י שיש לו שרפים ומלאכי' ואופנים אין לו מזה תענוג שאין להם יצה"ר ואינם בעלי בחירה אבל מישראל יש לו תענוג עצום וזה יהי כבוד ה' לעולם כי לעולם לפעמי' הוא לשון העלמה והסתר כמו שאמרו לעלם כתיב וזה פי' באם יתגלה כבוד ה' מאנשים החומרי' שהשכל הוא נעלם ונסתר מחמת שהם מלובשי' בגוף גשמי' ואעפ"כ עובדי' אותו באהבה בוודאי ישמח ה' במעשיו כי יש לו שמחה גדולה כנ"ל וזה אין שמחה אלא בבשר ר"ל שאין שמחה לפניו אלא מעבדות הבא ממה שהוא מלובש בבשר הגשמי והנה בימי אחשורוש אמרו ז"ל הדר קבלוה מאהבה והי' להש"י תענוג גדול אך באמת כשאדם רוצה להיות עובד ה' באמת צריך להיות תמיד דבוק בו יתברך כי אף שלפעמים יבוא לאדם איזה בהירות בלבו ואח"כ נפסק ממנו זה אינו שוה כלום רק העבדות צריך שיהי' בתמידות ועי"ז תתקיים העבודה על נכון והיינו דכתיב קימו וקבלו שהי' אצלם תקומה מה שקבלו והנה ר"ח אדר יש לפרש שיקרא אדר א' דור שאז קבלו התורה באהבה שנתנה לאלף דור וגה והקמות את המשכן דהנה באדם כשמקדש א"ע נקרא משכן כמ"ש ושכנתי בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מכאן שהקב"ה משרה שכינתו בתוך ישראל וזה והקמות את המשכן כשתרצה שיהיה למשכן שלך קיום והעמדה אז תהא כמשפטו אשר הראת בהר הר גימט' אדר דאז קבלו התורה באהבה כנ"ל ובזה האופן ודאי יהי' למשכן קיום חזק: