ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
חומש שמות · פרשת ויקהל
ויקהל משה את כל עדת ב"י וכו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותו נ"ל בע"ה לפרש דהנה מצינו גדול השלום ושנאוי המחלוקת וכשישראל באגודה אחת אזי הוא ענין גדול וי"ל רמז ויקהל משה את כל עדת וכו' וי"ל שהביא אותו אל האחדות והיינו שקיבל אותם בגשמיות דהיינו שהקהיל אותם ובאמת שבזה קשר אותם כ"א לשרשו ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם דהיינו שהשי"ת ב"ה רצונו שיהיה אחדות בינינו וגם ע"י שאמר להם תורה ומצות ה' בזה קיבץ אותם וקשר כ"א בשרשו והיינו ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ע"י מה ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' עי"ז ויקהל קיבץ אותם למקום אחד:
ויקהל משה וכו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קודש והקשו המפרשים וכי שייך כאן לשון ציווי ששת ימים תעשה מלאכה זה רשות ולא מצוה ונ"ל ע"ד הרמז שאיתא ששת ימים רמז לששה קצות מזרח מערב צפון דרום מטה מעלה ושבת הוא נקודה אמצעית וששת ימי המעשה הוא בחי' יראה ושבת הוא בחי' אהבה כדאיתא בכתבי האר"י ז"ל שבשבת הי' מרים קולו בפסוקי דזמרה יותר מבחול מחמת אהבה ובחול הוא בחי' יראה ויראה הוא צמצום כנודע ועוד טעם כשיש לאדם יראה מאיזה דבר אז מצמצם עצמו בכל יכלתו ובחול הוא בבחי' קצות כנ"ל ובקל יכול לילך ולצאת מן הקצה והגבול ע"כ צריכי' לעבוד בבחי' ירא' ולצמצם א"ע שלא יצא מהגבול משא"כ בשבת שהוא נקודה אמצעי' הוא בבחי' אהבה ע"כ בשבת מותר להתפלל בחי' אהבה ולפשט א"ע כי אינו באפשר שיצא מהקצה והגבול כי הוא באמצע ומלאכה בגי' אל אדני בגי' צו כמש"ה צו לצו פי' לצו של ע"ז תעשה לך צו אחר שלא תלך במעשיהם וזה שנאמר אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה פי' בששת ימי המעשה שהם בבחי' ששה קצות צוה לעשות מלאכה דווקא ומלאכה בגי' אל אדני בגי' צו פי' תעשה צו לצו שתעבוד ביראה ובפחד שלא תצא מהגבול משא"כ בשבת שהוא נקודה אמצעית תעבוד בבחי' אהבה כנ"ל וכשתעשה מלאכה זו בששת ימי המעשה אז וביום השביעי יהי' לכם קודש פי' תבין ותרגיש בחי' תענוג שבת יהי' לכם קודש כי' מדרגת קודש ישראל לה' ראשית תבואתו כי חול מכין לשבת:
ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קודש וכו' ונ"ל ע"ד מאחז"ל כשישראל עושין רצונו של מקום ב"ה מלאכתן נעשית ע"י אחרים והנה באמת אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא אך מצינו שומר שבת מחללו ואחז"ל א"ת מחללו אלא מחול לו אפילו עובד ע"ז כאנוש וכו' מחול לו נמצא ע"י שמירת שבת אזי ישראל עושין רצש"מ ולפ"ז פירוש הפסוק ששת ימים תעשה מלאכה היינו ע"י אחרים יהי' מלאכה נעשית שלא נצטרך לעמל ויגיעה אימתי וביום השביעי יהי' לכם קודש כשנהי' שובתי שבת ונהי' עושים רצש"מ ב"ה לב"ש שבת שבתון לה' דהיינו שנראה שיהי' לשם שמים שמור שבת בשביל שצוה הבורא ב"ה וב"ש וזה הדבר יהי' ממילא שמלאכתך נעשית ע"י אחרים ויהי' הצטרכותינו בריוח גדול:
לא תבערו אש וכו' נ"ל ע"ד מאחז"ל אין הדליקה מצוי' ר"ל אלא במקום חלול שבת וי"ל פירוש הפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם דהיינו שלא יהי' דליקה ע"י מה ביום השבת ע"י שנהי' שומרי שבת לא יהי' דליקה עוד נ"ל שלא יהי' מחלוק' שמרמז לאש ר"ל לא יהי' מחלוקת ע"י ביום השבת שנשמור שבת יהי' שלום ע"ד בא שבת בא מנוחה:
ויבאו כל עדת בני ישראל מלפני משה וזה הפסוק הוא כמיותר כי מה בא הכתוב להשמיענו והנה בפשיטות הוא כך כשאדם עומד לפני הצדי' והוא אדם גדול אזי יש לו בהירות רב והתעוררת הלב וכשהולך מלפני הצדיק אז אין לו עוד בהירות גדול והתעררות כל כך כאילו עומד לפני הצדיק אבל ב"י כשעמדו לפני משה הי' להם כל כך בהירות רב אע"פ שיצאו מלפני משה היה להם הבהירות כאילו עמדו לפני משה וזה שרימז הכתוב ויצאו כל עדת ב"י מלפני משה ע"ד הפסוק כה אמר ה' בראך יעקב ויוצרך ישראל ואיתא במדרש מי בראך עולם יעקב בראך וקשה וכי יעקב אבינו אלהים ח"ו שברא את העולם אלא הענין הוא כך אברהם יצחק ויעקב בחי' ימין ושמאל וגוף באמצע אם הקב"ה ברא העולם בימין בחי' אברהם לא הי' העולם מלא כי לא שמאל בחי' פחד יצחק ואם ברא את העולם בשמאל בחי' פחד יצחק ג"כ לא היה עולם מלא ע"כ ברא הקב"ה את העולם בבחי' יעקב שהוא כלול משנהם מימין ושמאל שיהי' העולם מלא ולהבין כי תחלת בריאת עולם היה מתחלת בלילה שלאחר שבת אז הי' ערב ראשון כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר וסוף מעשה במחשבה תחלה והי' רצון בריאת עולם בשבת בזמן מנחה והשלשה סעודות הם כנגד שלשה אבות סעוד' ראשנה הוא חקל כנגד יצחק ויצא יצחק לשוח בשדה סעודה שני' עתיקא כנגד אברהם ואברהם זקן בא בימים סעודה שלישית זעיר כנגד יעקב כי בזמן מנחה בשבת הוא עת רצון בריאת עולם בבחי' יעקב שיהי' עולם מלא והוא בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה וזהו והאכלתיך נחלת יעקב אביך שהוא נחלה בלי מצרים ובזמן מנחה היה עת רצון וישראל עלה במחשבה ישראל אשר בך אתפאר והוא בחי' תפארת כי בגוון אחר אין להתפאר אבל בחי' יעקב כולל משלשה גוונין אודם לובן ירוק ובהרבה גוונין יש התפארות וזהו ישראל אשר בך אתפאר וזש"ה ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים כי במצרים לא הי' להם שום זכות מאיזה מצוה אלא זכות אבות וזה הכתוב ותרבי זהו בחי' אברהם שבו כתיב הרבה ארבה את זרעך ותגדלי זהו בחי' יצחק שבו נאמר כי גדל יצחק ותבואי בעדי עדיים זהו בחי' יעקב שהוא תכשיט מקושט משני תכשיטין והי' עת רצון ויגאלו ממצרים והנה זה ידועה שתוה"ק אינה סיפור המעשה ח"ו רק הוא נצחיות כידוע ובכל שנה ושנה כשיגיע פורים נעשה לנו נסים ומחיות עמלק כמו שהי' בימי מרדכי ואסתר וכשבא ניסן הוא זמן הקמת המשכן ע"י צדיק בחי' משה כמ"ש ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן ונאמר וידבר ה' אל משה זהו בחי' צדיק שבכל דור ודור לאמר ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את המשכן אוהל מועד ונאמר ויקם משה את המשכן וכו' ואיתא בגמרא בניסן ר"ה למלכים ולרגלים והיינו למלכי ישראל כי למלכי אוה"ע מתשרי מונין ופריך בגמרא למלכים מאי נ"מ ר"ל בזמן הזה אין לנו מלכים אמר ר"ח לשטרות ר"ל בניסן ר"ה למלכים היינו לצדיקים איזה שיהיה שוטר ומושל בבחי' משה שעל ידו יהי' כל השפעות ועוד צריכין להבין מ"ש וזכרתי בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור למה הוזכר יעקב מלא בואו בראשנה והטעם הוא כך כשישראל צריכין לחסד ולרחמים צריך לעורר בחי' יעקב בראשונה כי הוא מובחר שבאבות ובחי' רחמנות כרחם אב על בנים ובחי' יעקב היא עת רצון כנ"ל וזה רימז לנו הכתוב ויצאו כל עדת ב"י מלפני משה ר"ת מזה הפסוק בגימטריא יעקב מלא בואו ר"ל דור ודור יהי' צדיק בחי' משה עם בחי' יעקב ויהי' עת רצון ועולם מלא כדי שלא יחסר לנו כל טוב אמן: