אור ברסלב
ליקוטי מהריל על התורה חומש שמות › פרשת בא

ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

חומש שמות · פרשת בא

פרשת וארא

ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וכו' ולמען תספר באזני וכו' וידעת וכו' ויבוא משה ואהרן וכו' עד מתי מאנת לענות מפני שלח עמי ויעבדוני הנה רבו בכאן הדקדוקי' א' מה שמקשה בזוהר לכתוב לך אל פרעה עוד יש דיקדוק ששמעתי למען תספר וכו' וידעת הלא המספר יודע ולכתוב וידעו עוד קשה לי דיקדוק עד מתי מאנת לענות מפני הלא השם כיבד את לב פרעה ובעז"ה נ"ל כך דהנה בפרשה זו כתיב דבר נא באזני העם וישאלו איש כו' ויתן ד' את חן כו' ובפרשה דלקמן כתיב והי' נתן את חן העם בעיני מצרים וכו' וינצלו את מצרים לכאורה צריך להבין למה נשתנה הלשון דכאן כתיב ויתן ולקמן כתיב וד' נתן וגם תיבת וינצלו את מצרים צריך ביאור אמת בגמרא דרשו חז"ל עשאום כמצודה כו' כמצולה וכו' והנראה כך דבזה"ק מביא שהקשה ר' אלעזר את ר' שמעון לענין מה הביא הקב"ה את ישראל בגלות מצרים והיינו לענין מה גלות ולענין מה במצרים והשיב ר' שמעון שר' אלעזר ידרוש על זה ודרש סודות וכפי הנגלה הוא כך שהי' ישראל במדרגה גדולה עליונה תיכף מאת שבא א"א והוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד י"ב שבטים וכו' ונתפשט הקדושה עליה' ורצה השי"ת שלא יפלו ישראל ממדרגת' לכך הביאם למצרים שהיו שונאים המצרים את ישראל מאוד הן אנשי מצרים הן נשי מצריים והיו ישראל מרוחקים מהם בלתי שום קרבות ולא היו מזיקים לישראל כי לא נפלו מקדושתם כלל ובתוך כך שלם עון האמורי ועלו ממצרים ובאו לארץ ישראל עיי"ש והנה לכאורה קשה שישראל שאלו ממצרים כלי כסף וכו' הלא שאלה הדרא ובאמת לא החזירו להם אך לא קשה כיון שהש"י צוה שישאלו הנה הש"י אומר לי הכסף ולי הזהב והאמת שהכל שלו וכרצונו כן הוא ומצינו לומר עוד בעה"ש שעשו ישראל כדין כי איתא בחושן משפט שהשואל כלי בטובתו היינו שאומר השאילני כנדבת לבך שלא כדרך המשאילין כי אם כפי נדבת לבך ורצונך אזי אינו צריך להחזיר החפץ ומשתמש בו לעול' והנה באמת שהמצרים היו שונאים לישראל יותר מכל האומות כפי דברי ר' אלעזר ב"ר שמעון הנ"ל וא"כ לא הוה שום הוה אמינא שישאלו להם ואפי' שוה פרוטה ומה ששאלו הי' כי הש"י נתן חן לישראל בעיני המצרים ונדב לבם שישאלו והי' שלא כדרך המשאילין כי לפי דרך המשאילין לא הי' משאילים כלל רק שהשם נתן בלבם שישאלו ברוב נדבת לבם וכפי מאחז"ל כשהיו ישראל מבקש כלי א' היו מצרי אומר עול שנים כי הש"י נתן כל כך נדבת לב בלבם ולפ"ז שפיר עשו ישראל שלא החזירו להם וה' משתמשי' בהם לעולם ולפ"ז נראה לומר הפשט כך וד' נתן את חן העם וכו' וישאילום והיינו שהשם נדב לבם שישאלו והי' שלא כדרך המשאילין וכנ"ל ולכך וינצלו את מצרים שריקו אותם כמו שמפרש התרגום והיינו שלא החזירו להם מה ששאלו כלי כסף וכו' עוד נראה לומר כי על תיבת וישאילום שהוא לכאורה מיותר דרשו בגמרא שהשאילו בעל כרחם א"ד בעל כרחם דמצרים וא"ד בע"כ דישראל משום משוי ואפשר לומר דמצינו שכלי שנשתמש בו גוי צריך טבילה כדאיתא גבי כלי מדין והנה ישראל לא רצו להשאיל מהם כ"כ כי הי' קשה להם כי רוח טומאה ששור' על כלי של גוי זה הי' לישראל משוי ובאמת זה הי' אם הי' משאילים בפשוט אבל האמת שהמצרי' לא היו משאילים בפשוט רק שהש"י נתן חן א"כ היה זה הקדושה שורה על כל הכלים ג"כ וינצלו את מצרים היינו שהפשיטו כח הטומאה בנקל והנה לכאור' צריך לעיין על מה שכתוב שלח עמי ויעבדוני הנה תיבת שלח נקוד בפתח תחת השין והלמד ועל מה לא כתוב שלח בשבא תחת השין כמו ציווי אחר ומצינו כמה פעמים בתורה הקדושה בענין זה שלח עמי הכל בנקוד פתח תחת השין והנראה בעה"י דהנה בדבר ה' שמים נעשו וכו' ואם הי' אומר הש"י בדרך צווי שלח היינו בניקוד שב"א תחת השין אזי תיכף הי' פרעה מוכרח לשלח והנה הבורא ב"ה רצה להתעולל במצרים ולעשות אותות ומופתים והכל באמת וביושר לכך אמר הש"י ב"ה לשון שלח בניקוד פתח תחת השין שהוא מקור שהמשמעות שיתגלגל הדבר שישלח את ישראל כמו בשלח פרעה והנה בעזרת השם נראה לי שמה שאמר הש"י ב"ה וישאלו ממצרים כלי כסף וכו' זה הדיבור עשה חן להעם בעיני מצרים כי הש"י יהיה שמו הגדול מבורך לעול' ולעולמי עולמי' הכל יכול והנה מצינו בגמרא גבי ד' עלו לפרדס וכו' שאחר שמע שובו בנים שובבים חוץ מאחר והי' סבור שאין לו תקוה ר"ל ובאמת אם הי' נכנע לפני הבורא ב"ה והש"י אוהב הכנעת האד' כמו שמצינו גבי אחאב יען כי נכנע אחאב וכו' ונתבטל הגזירה על אחאב כי ע"י הכנעה נדבק בהבורא ב"ה ואף אם נגזר איזה ענין רע נתבטל נמצא נוכל לפרש הפסוקי' כך ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה ופירש"י ז"ל והתרה בו ולכאור' מנין לרש"י זה רק שרש"י הי' קשה לו ג"כ הול"ל לך אל פרעה ותיבת בא מרמז בא אתרה או בו אתר' עוד נראה לתרץ דלכך כתיב תיבת בא כי ביאה מרמז על הקדוש' ויציאה בהיפך ר"ל ונוכל לפרש כך דמשה הי' מתיירא שלא יזיק לקדושתו במה שילך אל פרעה כי אחרי כל האותות שהי' עד עכשיו ולא נשבר לב פרעה כי הי' רשע גדול ושלא יזיק לקדושת משה כמו שמצינו שאלישע לא רצה להסתכל ביור' לכך אמר השם ב"ה למשה בא אל פרעה היינו שזה יהי' ביאה לא יציאה שלא יזיק לקדושתך כי אני הכבדתי את לבו א"כ הוא כח שלי ואתה תכוון לכח שלי וא"כ הגם שהי' רשע גדול פרעה לא יזיק למשה כי הי' כח הש"י שכיבד את לב פרעה ואת לב וכו' ולמען תספר באזני בנך ובן בנך וכו' וידעת היינו עפ"י דאיתא בגמרא תורה חוזרת על אכסני' היינו וידעת עד סוף כל הדורות ויבא משה ואהרן וכו' עד מתי מאנ' היינו שהגם שידעו שהשם כיבד את לב פרעה אמרו לפרעה עכ"פ עד מתי אינך רוצה להיות נכנע מפני הש"י כי על זה לא כיבד הש"י את לב פרעה שלא יהי' נכנע רק שלא ישלח את ישראל עד גמר העשרה מופתים לכך אמר עד מתי מאנת לענות מפני היינו הכנעה שלח עמי והיינו דע"י הכנעה הי' נתגלגל הדבר שישלח עמי ויעבדוני:

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה הכפל הוא מבואר לכל וי"ל עד"ז בהיות ראוי לתת טעם בצירופי הוי' חודש ניסן הצירוף כסדר יוצא מהפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ ובחודש תשרי הצירוף בהיפך אותיות הוי' יוצא מפסוק והי' אם כו' רק שורש הדבר צירוף חודש ניסן הוא בסוד אור ישר וצירוף חודש תשרי הוא בסוד אור חוזר כידוע והובא בספרים כי גאולתינו ופדות נפשינו ממצרים בחודש המעותד לעשיית הנסים הוא חודש ניסן כשמו כן הוא מקור הניסים הי' באותו פעם באתערותא דלעילא לבד כאשר מעיד הכתוב כי לא הי' אתערותא דלתתא באמרו ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר מקודם ואת ערום וערי' ומחמת שתי דמי' דם פסח ודם מילה נגאלו בהתעוררת יחוד עליון כנודע ומזה נתפשט גאולתנו מעילא לתתא לכך נכתב הצירוף הנ"ל ישמחו השמים ותגל הארץ ישמחו השמים היינו יחוד וזיווג עליון ותגל הארץ גילת אף רנן קהילת יעקב כנס"י וחודש ניסן הגאולה אשר בו נקרא' בלשון נוקבא שירה חדשה מחמת היותה מסיטרא דנוקבא ע"י התעוררת דלעילא ע"ד אשה כי תזריע כו' איש מזריע תחלה כו' אמנם בהגיע עת דודים פדות נפשנו מגלות האחרון המורה ע"ז צירוף חודש תשרי כנ"ל יהי' באתערותא דלתתא בחמלת ה' עלינו יעורר את לבבינו בתשובה שלימה ובבקשה שטוחה לפדות אותנו פדות הגוף והנפש מכל מיני שעבודי' וביותר משעבוד יצה"ר שאור שבעיסה המחמץ אותנו יקשב ה' וישמע ויקים את סכת דוד הנופלת לכן הצירוף בהיפך אותיות כנ"ל והגאולה אשר בו נקרא בלשון זכר שיר חדש תשמע ותבין כי מאיש לוקחה זאת מסיטרא דדכורא בהתעוררת דלתתא ע"ד הנ"ל ובדברינו אלה נוכל בעזה"ש לפרש דרז"ל ר"א ור"י במחלוקתם במס' ר"ה ר"א אומר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין לגאול ור"י אומר בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאול אלו ואלו דברי אלקים חיים ושניהם לדבר א' נתכוונו בדיוק בדברי ר"א באמרו בתשרי עתידין לגאול תוכן כוונתו לאו דווקא בחודש תשרי ויהי' הגאולה בניסן התחדשות גאול' לעולמים אך יהי' בבחי' חודש תשרי יהי' באתערותא דלתתא כנ"ל ור"י גילה לנו כי יהי' בחודש ניסן דוקא ואינו מחולק עם ר"א בענין התעוררת ומא"ח ומא"ח ול"כ והנה כן דרכי הצדיקים המתהלכים לפני אלקים זה דרכם בקודש עוסקים בעבודתם ופעולתם בכשרון לטובת הכלל וחפצים בתקוני דורם שיופיע ה' עליה' לעיני כל חי לקרב פזורנו מבין הגוים ונפוצותינו יכנס מירכתי ארץ המה מדריכי יושר בכל דור ודור לעורר את לבבינו כנ"ל בתשובה שלימה ושתהיה הגאולה כנ"ל ונאמר לפניו שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו שיר בלשון זכר כנ"ל ומה נכבדו ואמתי' דברי רז"ל ע"פ החודש הזה בדרשתם ז"ל תהי' מסורה בידכם דייקא כי צדיקים בכל דו"ד יש לאל ידם לעשות זאת הן בהתעוררות הנ"ל והן בתכילתם הזכה הבוקעים למעלה אך בראותם כי עדיין אינו מגיע עת דודים הנ"ל לעורר גאולה שלימה בחודש ניסן ומושבעים המה בדחיקת הקץ מזה לא ינוחו ידם לעורר, עכ"פ חדושי ניסים ממקור הניסים הוא חודש הזה שיהי' בכל חדשי השנה התחדשות ניסים בכל עת שיהי' צריכים ומעוררים רחמים גמורים וחסדים גדולים על כללות ישראל ע"ד כימי צאתך מאר"מ אראנו נפלאות וכבר דברנו מזה במ"א נפלאות נו"ן פלאות משאר החמישים שבמצרים לא הי' כ"א במ"ט שערים כידוע וע"ד הוסיף משה יום א' מדעתו כאשר הארכנו מזה במ"א למביני מדע להבין את זאת בטוב טעם ודעת ובהתעוררת רחמים הנ"ל מצב ומעמד אחב"י בגלות המר להגן עליהם מכל רע ולהשפיע עליה' כ"ט ועתה נבוא לפרש הפסוק הנ"ל החודש הזה לכם ראש חדשים היינו חודש מכונה בלשון נקבה הזה יהי' נקרא בלשון זכר זה היינו יהי' הגאולה שלימ' מסיטרא דדכורא כנ"ל לכם בידכ' הוא מסורה לפעול כל זאת בחודש הזה ראש חדשים ראשון לכל התחדשו' נסים בעול' את' תעוררו את לבבי ב"י להחיש להם פדות נפשם ואם עדיין לא הגיע הקץ מזה אל תנח ידכם ראשון הוא לכם לחדשי השנה לעורר עליהם ממקור הנסים התחדשות רחמים גמורים וחסדים גדולים בכל עת בכל חדשי השנה כנ"ל.

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דהנה כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות והקשה בזוה"ק הלא בחד יומא נפקי ומה כימי עוד דיקדוק דהול"ל אראך אך הענין דהנה באברהם אברהם וכן ביצחק יצחק ובכולם כתיב פסיק טעמא אבל במשה לא כתיב פסיק טעמא והענין הוא דהנה ארז"ל ביצ"מ בכל יום יהי' בעינך כחדשים כאילו היום יציאת מצרים דהנה העובד השם צריך בכל פעם לבוא לידי התחדשות דאל"כ העבדות אצלו כרגילות והרגל נעשה טבע וזה מה שפירשתי וישא יעקב רגליו היינו שיעקב הרים והגביה הרגליות שלו ונדמה לו כאילו היום הוא מתחיל לעבוד הבורא ית"ש ונמצא שהוא אצלו שפל ונבזה תמיד שלא התחיל בשום פעם לעבוד את ה' וגם משרע"ה הי' בבחי' זו שהי' עני' מאד ומשה גי' רצון ובכל פעם הי' לו התחדשות ורצון חדש לעבודת ה' וזה משה משה שלא נכתב פסיק טעמא כי בכל עת הי' מוסיף אומץ והתחדשות בהרצון והנה בכל עת וזמן יש באדם בחי' יצי"מ כמ"ש שלח אותו' ומופתים בתוככי מצרים בתוך לא נאמר אלא בתוככי לומר לך שבכ"א יש בחי' יצ"מ וכן בחי' ירושלים ג"כ יש בכ' כמ"ש בתויככי ירושלים וזכ"ה כימי צאתך ממצרים כשיעור הימים שאתה יוצא בכ"פ ממצרים שנדמה לו כאילו היום יצאת ממצרים ויש לך התחדש. בכל פעם ובאם יהי' לך מדרגה זו אראנו נפלאות ע"כ לא כתיב אראך כי מי שהוא במדרגה זו הוא אצלו בשפלות גדול וכאין הוא נחשב אצלו בחי' מה ולא שייך לומר דבר שהוא אין בלשון נוכח אראך רק אראנו וזה שארז"ל ע"כ זה אלי ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כי אז הי' להם התחדשות ראשונה בלי שום רגילות כלל ע"כ ראו מה שראו והבן כי מי שמסתכל בענין אחד הראי' נחלשת אצלו כידוע וזה פי' החודש הזה לכם ראש חדשים ההתחדשות של זה אלי ואנוהו הוא עבודת הבורא הוא ראשי' וחשיבות של כל התחדשות וכיון שיהי' לכם התחדשות הזה אזי ראשון הוא לכם לחדשי השנה ויתחדש עליכם גזירות טובות לכל השנה:

וינצלו את מצרים' פליגי בה אמוראי בגמרא ר"א ור"ל ח"א עשאהו כמצולה שאין בה דגים וח"א כמצודה שאין בה דגן להבין במה פליגי דהנה ארבע יסודות יש מים אש רוח עפר ויסוד המים היא היותר רוחני מכל היסודות שהד' יסודות הן כנגד ד' אותיות שם הוי' ב"ה ויסוד המים כנגד היוד הוא חכמה ויסוד אש נגד ה"א ראשו,' ויסוד רוח נגד הוא"ו ויסוד עפר נגד ה' אחרונה ע"כ נצטויינו שחיטה בכל בהמה וחי' חוץ מדגים שאין טעונים שחיטה שהשחיטה הוא לפשוט נפש הבהמיות שבו שלולא זאת הי' האדם נגרר אחריהם באכול אותם והי' הוא כאחד מהם והדגי' שהם רק ביסוד המים והוא רוחני מאד לא טעון תיקון כלל ע"כ העופות די בסימן אחד שנבראו מן הרקק היינו מיסוד המים ויסוד עפר ואותו חלק מיסוד מים אין טעון שחיטה כדגים וי"ל שזהו הפלוגתא דמאן דאמר כמצולה שאין בה דגי' היינו שהוציאו משם נפש הרוחנית הם ניצוצים הקדושים שהיו שם וזה כמצולה שאין בה דגים שמשכו מה' הדבר היותר רוחני והם נ"ק ומאן דאמר כמצודה שאין בה דגן היינו שהוציאו משם גם נפש החומרית שלהם שגם ערב רב עלה אתם וזה כמצודה שאין בה דגן דדגן הוא מאכל גשמים הבא מהיסוד עפר והבן:

קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא נ"ל לפרש בדרך זה בהקדי' מה שדברנו מזה במקום אחר על פסו' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי בהיות לגודל תשוקת הבורא יתברך ויתעלה לקדש אומה הישראלית קדשם והבדילם מכל האומות במעלות יתרונות לא זו בלבד הופיע אור יפעת יקרת קדושתם בהיותם עוסקים בתורה ובמצות המיוחדות להם לבדם שואף זורח קדושתם בכל העולמות אף זו בעשותם דברים גשמים השוה לכל מין האנושי אכילה ושתיה וכדומה מתאות הגשמים ככל הגוים אשר סביבותם להב קדושתם עולה ג"כ לרום מפאת מחשבותם הטהורות וכוונתם הרצויות המה המעלים ניצוצות הנפזרים למקורן ושורשן מחשבותם הנ"ל עושים פרי הטוב לשם שמים יתעלה ויתרומם בכל עסקיהם הגשמי' הנ"ל והוא מדויק בפסוק הנ"ל מן העמים להיות לי דייקא בעשות דברים הגשמיים כשאר העמי' ואתם לי הכל פרי מחשבותם לי לשמי ואחרי הודיע לנו את כל זאת קדושת וטהרת מחשבות ישראל מדריכי' בדרך זה שכר' אתם על פרי מחשבותם לפתוח שערי רחמי' ולעורר כל מיני רחמנות ישועות ונחמות על אחב"י הצריכי' לזה בהיותם נותנים תענוגים ושעשועים למעלה בכל עסקיהם ומחשבותם בוקעת לרום ומורידי' עי"ז שפע רב ממקור העליון וידוע כי המחשבו' מכונ' בשם בכור כי המחשב' בכור וראשי' לכל המעש' ע"ד סוף מעשה במחשב' תחילה ופטר הוא פתיח' ע"ד יפטירו בשפה כו' גם זאת מודעת כי דברים הגשמיים מכונים בשם בהמה ע"ד מאז"ל שלשה כב"א ושלשה כבהמה אוכלים ושותים וכו' ועסק התורה והמצות בטוב טעם ודעת הוא מכונה בשם אדם להיות זאת מעו' לאדם ע"ד אדם אתם כו' אתם קרוי' אדם ועתה נבוא לפרש הפסוק אשר התחלנו קדש לי כל בכור היינו ע"ד הנ"ל לקדש ולטהר כל המחשבות לי לשמי בכוונה הרצוי' כנ"ל תפעול בזה פטר כל רחם בבני ישראל תפתח ותתעורר כל מיני רחמנות הנצרכים לבני ישראל לתת לכל איש די פרנסתו ולכל גוי' וגוי' די מחסורה באדם ובבהמה לי הוא בעסקך בעסקי' שונות הן בחי' אדם והן בחי' בהמה כנ"ל הכל לי לשמי הוא ובהיותך כלי מוכשר בזה תוכל לפעול כל הצורך הנאות וישועות בקרב הארץ לכללות אחב"י ובהמשך זה פירשנו הפסוק והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ אחרי כי גבהו דרכי בני ישראל בטוב מעללם וקדושת מחשבותיהם בדרך הנ"ל חבה יתירה נודעת להם מאתו יתברך וייעד להם שכרם חלף עבודתם הקדושה בהיות כל מעבדיהם ומחשבותיה' לשמו יתברך גם בעסקיהם במיני ארצות ודברים הגשמיי' לכן יהיו כאוצר חביב וכלי חמדה להבורא ית"ב ובהם בחר מכל העמים אשר על פני האדמה ונועם אמרותיו והייתם לי סגולה מכל העמים בעבור זה כל תשוקתי וחפצי בכם מכל העמים כי לי כל הארץ כל ארציות וגשמיות אשר אתם עוסקים הכל לי לשמי לכן בחרתי בכם לסגולה:

ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה והנה ארבע תיבות האלו הזאת למועדה מימי' ימימה ר"ת מילה והענין הוא כך כי גאולת מצרים לא היתה גאולה שלימה כי הגאולת מצרים הזאת לא הי' מחמת אתערותא דלתתא כמ"ש ואת ערום וערי' בלא מצות ונאמר או הנסה אלהי' לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי אלא הגאולה היתה מכח אתערותא דלעילא כאשר ה' נשבע לאבותינו ואתערותא דלעילא בלא אתערותא דלתתא דהיינו תשובה ומע"ט הוא בבחי' נוקבא ואין הדבר יוכל להיותו בשלימות וגם אין בחי' זו גאולה שלימה להעביר ממשלת זדון מן הארץ כבחי' דכורא כידוע אשה מזרעת תחלה וזהו אתערותא דלתתא ע"י התורה יולדת בבחי' זכר איש מזריע תחלה אתערותא דלעילא יולדת בחי' נקבה וזאת אמר פרעה למשה כשאמר לו משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו וכו' אמר לו פרעה למה אתם יוצאים כולכם ממצרים שאתם סוברים שיהי' גאולה שלימה אני אומר לכם שעכשיו לא יהי' גאולה שלימה להעביר ממשלת זדון מן הארץ ראו כי רעה נגד פניכם ר"ל שעוד יש רעה נגד הטוב כידוע את זה לעומת זה עשה אלהים ובשביל כן שבמצרים לא היתה גאולה שלימה שלא הי' אתערותא דלתתא נקרא חג הפסח בשם שבת כמ"ש ממחרת השבת כמו שבת הוא בלא אתערותא דלתתא ולא תלוי' בנו אבל כל המועדים תלוים בנו כמו שאנו קובעי' זמן שלהם והנה ידוע ישראל מפרנסין אביהם שבשמים ע"י תורה ומע"ט וזהו שרימז לנו התוה"ק בפסוק ושמרת את החוקה וחק לשון פרנסה כידוע ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה היינו שתשמור הפרנס' שתראה שיהי' ישראל מפרנסי' לאביהן שבשמי' ע"י תורה ומע"ט שיהי' אתערותא דלתתא וזה שנאמר הזאת למועד' מימים ימימה ר"ת מילה היינו כשיה' אתערותא דלתתא ע"י תורה ומע"ט אז יהי' בחי' זכר ויהי' גאולה שלימה להעביר ממשלת ודון מן הארץ:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה