אור ברסלב
ליקוטי מהריל על התורה חומש דברים › פרשת עקב

ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

חומש דברים · פרשת עקב

פרשת ואתחנן

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ע"ד הפסוק והי' העטופים ללבן והקשורים ליעקב הנה ידוע שזאת התור' שאנו רואין אינו אלא כמו לבוש כי לא היה באפשרות לירד התור' לעוה"ז אלא בתוך לבוש ופנימיות ורוחניות התור' המקושר בתוך הלבוש הם סודות נעלמים שאין לשער וכן האדם לא זה האדם שאנו רואין את הגוף העיקר של אדם הוא פנמיות המקושר בתוכו חלק אלקי ממעל המתאוו' לעשות רצון הבורא ב"ה זאת הוא תורת האדם ואיתא שחורה אני ונאווה זהו ת"ח שמשחירים את פניהם בהלכ' בעוה"ז הם נאוה לעוה"ב ואותם ב"א שאין משחירים פניהם בהלכ' נקראים בחי' לבן וזאת רימז לנו הכתוב העטופים ללבן העטופים הוא לשון לבוש פי' אותן ב"א שאין משחירים את פניהם בהלכ' למסור נפשם על עבודת הבורא ב"ה הם אינם משיגים ומבינים רק הלבוש של התור' והקשורים ליעקב פי' הפנמיות והרוחניות של התור' ליעקב פי' לצדיקים שהם בחי' יעקב יוד עקב יו"ד ע"ש המחשב' נקראת פי' הם רואים מה שיהי' סוף ותכלית הדבר ע"ד איז' חכם הרוא' את הנולד כי עוה"ב נקרא נולד כדאיתא למה נקרא עוה"ב שנולד ובא בכל שעה ורגע מה שעוש' יותר מצות ומע"ט בא לו שכר יותר לכך נקרא עוה"ב ונקרא נולד כי עוה"ז נקרא בחי' מיתה כדאיתא ויום המות מיום הולדו מיום שנולד מוכן למות ודבר שמוכן בוודאי להיות הרי הוא כמו שכבר הי' לכך עוה"ז בחי' מיתה והא ראי' שה' אמר לאדה"ר ביום אכלך ממנו מות תמות אעפ"י שלא מת ביום ההוא אלא שמוכן למות והרי הוא כאילו היה מיד וזה רימז לנו הכתוב והי' עקב פי' שעיקר השגתך יהי' על סוף ותכלית תשמעון לשון הבנה כמו לא תשמע לשונו ורצ"ל תבין את המצות ורוחניות שלהן על תכלית':

והיה עקב תשמעון וכו' ושמר וכו' לך וכו' יש לדקדק שלעיל קאמר תשמעון היינו לשון רבים ובכאן לשון יחיד ושמר ה' כו' לך וכו' ויובן עפ"י דאיתא ובאזניו ישמע ובלבבו יבין ושב ורפא לו והנה ע"י השמיעה ממילא מקושר בשורש השמיעה ויוכל להתמשך כח התשובה ונתעורר בלב אהבת הבורא ויראתו ונמצא מקושר האדם בהבורא ע"י לימוד התורה לעשות רצון בוראו ומה שציווה שלא לעשות אינו עושה ונמצא כיון שמקושר האדם בהבורא ב"ה הוא דבוק באחדות ע"ד כי אחד קראתיו ואברכהו הנאמר באברהם אבינו לגודל אהבתו לבוראו ב"ה וב"ש לפי זה יובן הפסוק והי' עקב תשמעון את המשפטים וכו' והיינו ע"י שמיע' זוכה ושמרתם זו משנה ועשיתם אותם ואזי באים ישראל לידי מדרגת האחדות ושייך שפיר ושמר ה' אלקיך לך וכו' ומ"ש משפטים היינו לא מבעי' כשחשמעון את החוקים דהיינו המצות שאין טעמם גלוים כל כך, ואפשר לומר ג"כ שמרומז על סודות התור' מלשון חקיקה וגם שצריך האדם להלביש סודות התור' כמו חוקה שלא יאמר בפרהסיא כל כך וא"כ כשאדם שומע אף שלכאור' כיון שאינו ידוע הטעם כ"כ עם כל זה שומע מחמת ניצוץ הקדוש אשר בתוכו בוודאי זוכים ושמרתם ועשיתם אותם ולכל הברכות המבוארים ואפי' אם תשמעון המשפטים היינו מצות שכליות שהשכל נותן לעשות כן (כמו שמצינו בא"א שקיים כל התורה עד שלא ניתנה שלגודל אהבת הבורא השיג רצון הבורא מה שרצונו לעשות והיינו אפי' חוקה) א"כ לכאורה היה אפשר לומר שאין שכר כל כך, עם כל זה נזכה לשמור ולעשות ולכל הברכות המבוארים עוד נרא' לומר והי' עקב וגו' דאיתא ועתה ישראל וכו' כי אם לירא' ואיתא בגמר' אטו יראה מילתא זוטרתי היא אין לגבי משה מילתא זוטרתי הוא והקושי' מפורסמת דהאיך שייך כיון שלגבי משה היא מילתא זוטרתי לכך אמר בזה הענין לישראל ונ"ל כך דאיתא בזה"ק לית פולחנא קמי קב"ה כמו רחימו א"כ אהבה הוא עיקר עם כל זה גם יראה הוא העיקר ע"ד וה' בהיכל קדשו כי מן הירא' שלא לעבור על מצות בוראו בא האדם לידי אהבת הבורא ב"ה ובלא יראה ח"ו א"א לבוא לידי אהבה וכשאדם מקושר באהבת הבורא ב"ה אזי עושה רצון הבורא ב"ה באהבה רבה והבורא ב"ה מתפאר בזה האדם ע"ד ישראל אשר בך אתפאר והנה איתא בזוה"ק משה ויעקב אבינו בחד דרגא זה מלגו וזה מלבר נמצא לפי מדרגת משה רבינו שהבורא ב"ה וב"ש התפאר בו שהי' עושה רצון הבורא א"כ היה זה מדרגת הירא' מילתא זוטרתי וכנ"ל וכן בכל איש ישראל לפי ערכו וקאמר הגמר' שפיר לגבי משה שמרומז על מדת התפארת וכו' היינו מילתא זוטרתי הירא' עם כל זה גם היראה העיקר וכנ"ל וכן בכל איש ישראל ולא קשה מידי ולזאת קאמר והי' עקב היינו הירא' ע"ד עקב ענוה יראת ה' עי"ז זוכים ישראל לשמור המשפטים ולשמור ולעשות ויקוים בנו כל הברכות המבוארים:

עוד נראה לומר והי' עקב וכו' ע"ד דאיתא בגמר' חד אמר בניסן עתידין ליגאל וחד אמר בניסן נגאלו ותשרי עתידין וי"ל הפשט מה שאמר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין ליגאל ולא קאמר בפשוט בתשרי עתידין ליגאל וי"ל שמרמז שיהי' הגאולה בחסד וברחמים לישראל כי ניסן מרומז על החסד ובית שלישי בזכות יעקב שהוא מדת הרחמים א"כ הגם שתשרי מרומז לכאורה באותיות תשר ולכאור' על דין ר"ל אך זה אינו כיון דהדינים נמתקין הוא יותר טוב והיינו דקאמ' בניסן נגאלו והיינו ברוב חסד וא"כ זה החסד מתנוצץ בודאי כידוע הרואה מקום שנעשה בו נס אומר ברוך וכו' כי הנס מתנוצץ עוד כמו ששמעתי וכידוע ובכן אמר בתשרי עתידין ליגאל היינו ברוב חסד כמו שהי' בניסן ונראה לי שמרומז בזה לדעת בתשרי יהי' הגאולה מרומז והי' זה הצירוף הקדוש הוא בתשרי והיה עקב היינו הסוף מן הגליות ויהיה הגאולה ברחמים:

הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה רק באבותיך חשק ה' לאהבה את' וכו' ונ"ל ע"ד הפי' שאיתא נודע בשערים בעלה לפום שיעורין דילי' פי' לכל אדם לפי שמשער עצמו בשכלות את אלהות י"ת ונ"ל פי' סיפי' דקרא בשבתו עם זקני ארץ רצ"ל כשמשער עצמו לילך בדרכי אבותיו היינו עפ"י התו' הק' כי האבות נקראו זקנים כמ"ש ואברהם זקן ויהי כי זקן יצחק ועיני ישראל כבדו מזוקן וכן פי' זה הפסוק הן לה' אלהיך הן בל' יון אחת זת כשתהי' לך כל עשיותך וכוונתך אחת רק לה' אלקי' פי' שלא תעבוד את הבורא ב"ה ע"מ לקבל פרס ולא לתקות שום דבר אלא כוונתך לעשות רצונו באמת ע"ד בא חבקוק והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחי' וזהו הן לה' אלקי' וכשתעשה כן אז יהי' לך הכל השמים היינו רחמים ושמי השמים היינו רחמים גמורים הארץ וכל אשר בה אפי' הגשמיות הצריך לך רק באבותיך חשק שתלך בדרכי האבות עפ"י התורה ולא תלך בדרכים לפי שכלך ח"ו וראי' לדברי שאיתא במדרש מעשה באיש ואשה שלא הי' להם בנים ובאו לפני ר' שמעון וצוה להם שיגרשו אותם ונתרצו שניהם ברצון טוב ועשו סעודה ובשעת סעודה כטוב לב הבעל אמר לאשתו מה בקשתך אני נותן לך במתנה שתקח לך משלי איזה חפץ האהוב אך מה עשתה כטוב לב הבעל ביין צותה לעבדה ללקחו לנשאו לביתה והי' כאשר פג היין ממנו ואתער משנתו וירא כי הוא בבית אשתו הגרושה ויאמר לה מה זאת הלא ידעת כי גרשתיך ואמרה לו הלא אתה אמרת לי שאתה נותן לי במתנה איזה חפץ האהוב לביתי ואמרתי בלבי כשאקח לי איזה חפץ לא יהי' לי אלא חפץ הזאת ולא יותר וכשאקח אהובי לביתי יהי' הכל והנמשל כשעובדין את ה' לתקות איזה דבר ח"ו לא יהי' אלא זה הדבר שרוצה אמנם כשעובדין את הקב"ה באמת לא לתקות שום דבר אלא לכבודו ולקילוסו אזי יש לו כל טוב ואסיים יהי' לנו ולכל ישראל כ"ט עד ביאת הגואל אמן:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה