אור ברסלב
ליקוטי מהריל על התורה חומש דברים › פרשת דברים

ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

חומש דברים · פרשת דברים

חומש דברים

(חסר תחילת המאמר)

ואיתא כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו והיינו כי האומות והשרים אחיזתם מן הצד ואתי שפיר תי' בדרך בדרך וכו' והיינו ע"י דרך היינו תמימות אזי בדרך אלך היינו אעשה עניני' שלי לא אסור ימין ושמאל היינו לא מצד אהבה לחוד ולא מצד היראה לחוד רק מטעם תמימות וזה ענין של ישראל א"כ לא יזיק לך ואפשר לומר לא אסור ימין ושמאל היינו שלא אסור אהבה ויראה שלך היינו של סיחון ודוק והנה סיחון לא רצה לתת אותם לעבור ולא מבעיא שלא הלך לבקש אותם שיעברו דרך ארצו ברוב חשיקה כראוי למש"ר ולישראל אלא אפי' אחר בקשת משה רבינו לא רצה סיחון ובאמת כופין על מדת סדום כי הי' זה נהנה וזה לא חסר והנה יתרון האור מן החושך ולגודל רשעת סיחון ועמו אזי האיר זכות ישראל עד אין שיעור כי ישראל הן בג' מדות טובות הא' גומלי חסדים ונמצא מתגלה ממעלה מקור החסד ובא השפעה למטה מצד החסד ומה שבאו לאומות מתמצית הנ"ל ועי"ז נעשו סיחון ועוג יותר רשעים כי אהבו יותר לעשות רשעות ועבירות ר"ל וגם בפשוט הסברא נותנת כיון שנזכר סיחון למעלה נגד מש"ר וישראל ע"ד שאמרה הצרפית לאליהו באת אלי להזכיר את עוני ונמצא ע"יז י"ל שנתמלא סאתם של סיחון ועוג והגם אם היו נוהגין כשורה לא הי' נדחים סיחון ועוג ואפשר שלא הי' ארצו בכלל למה שהקב"ה בהוב"ש הבטיח לאברהם אבינו וארץ עוג מצינו בקרא ההוא נקרא ארץ רפאים עיין בפרש"י ונוכל לומר עכ"פ הי' מחזיק כמה שנים עוד רק ע"י רשעתו ר"ל וכנ"ל והנה ידוע ששירה היינו מצד השמאל א"כ לא קשה אמאי לא אמרו ישראל שירה ושפיר קאמר הילקוט דדוד המלך אמר כי לעולם חסדו והיינו כנ"ל כי סיחון ועוג מפלתם הי' ע"י שנתעורר מקור החסד וכנ"ל והנה התוכחות משה רבינו היה אחרי הכותו את סיחון כמבואר וא"כ היו ישראל בגודל אהבת הבורא והיו מקושרים בחסד הבורא וכנ"ל ולכך הזכיר להם ברמז המקומות שהכעיסו כדי להתחרט ויהי' עושי' תשובה יותר מאהבה הגם שגם מקודם עשו מ"מ עכשיו היו במעלה עליונה עד אין שיעור וא"כ התשובה יהי' יותר במעלה כידוע בעושים מאהבה זדונות כזכיות ויהי' הזדונות כזכיות ע"י חסד ורחמים:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה