אור ברסלב
ליקוטי מהריל על התורה חומש דברים › לשבת שובה

ליקוטי מהריל על התורה· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

חומש דברים · לשבת שובה

פרשת וילך

שובה ישראל עד וכו' דהנה ידוע מאז"ל בראשית וכו' מתחל' עלה במחשבה לבראות במדה"ד ראה וכו' שיתף מדה"ר וכו' והנה נבין הפסוק שיר המעלות לדוד לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל לכאורה מיותר הוא דהא קאמר לקמן לולי ה' וכו' ונ"ל כך דהנה איתא בגמ' ברכות הקורא לאברהם אברם עובר בעשה אלא מעתה יעקב וכו' שאני התם דאהדרי' קרא וכו' ונ"ל הטעם דהנה כתיב כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל וידוע המלאך שנצח אותו יעקב מי זה הוא והנה תורה נקרא ע"ש הלימוד לאדם ומה נפקא מיני' אך י"ל דגבי כ"א הוא ענין זה כדאי' בספרים שכל ענין המפורש בתורה נמצאים באדם והנה קודם שמנצח את היצה"ר נקרא בשם יעקב ואח"כ כשמנצחו נקרא ישראל אך עכ"ז ידוע שכל הגדול מחבירו יצרו גדול א"כ כשמנצח באיזה ענין עכ"ז שלא יתגבר יצרו בענין אחר צריך תחבולה ולגבי כל ענין קודם הניצוח נקרא יעקב ואחר הניצוח נקרא ישראל וגם י"ל יעקב בחי' יראה וישראל בחי' אהבה ובאמת האדם צריך להחזיק גם במדרגת יראה גם אחר שבא לאהבה והיינו ויאמר וכו' במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב כי לילה הוא בחי' יראה כידוע וי"ל יעקב יעקב ידוע מאז"ל לשון חבה ונ"ל שיש לומר מה שמרומז לדורות נקט כפול ע"ד כי ברך אברכך אחת לאב ואחת לבן וע"ש וי"ל יעקב מרומז למדה"ד וישראל מרומז למדה"ר לכך נקרא ישראל גם יעקב כי יש מדה"ד רק שנמתק ברחמים זה בחי' שמתחלה עלה במחשבה כנ"ל ולכאורה קשה הוי לי' להשי"ת ב"ה וב"ש לבראות תיכף במדת הרחמים וי"ל כך שהנה ידוע כוונת הבריא' לעשות חסד עם ברואיו ובחסד לבד לא היה אפשר בעבור הרשעים והיה צריך מדה"ד אך ג"כ אי אפש' בשביל בני ישראל לכך שיתף וכו' וגם י"ל שזהו הוא בחי' האבות וידוע פי' האריז"ל מה היה לנו בחי' מה שם הרחמים היה דין כי לנו גימטריא פ"ו כמנין שם אלקים עכ"ל והנה י"ל כך פי' הפסוק לולי ה' שהי' לנו היינו שמתחלה היה בחי' לנו היינו בחי' דין ואם לא היה אזי יאמר נא ישראל היה צריך לאמר רק ישראל ולא יעקב משא"כ שבתחלה היה בחי' דין ואח"כ רחמים א"כ צריך לקרות יעקב גם אחר שנקרא ישראל והנה נכון היה להקדים [מדה"ר] ואח"כ מדה"ד אך י"ל דהרחמים ממתיק להדין ואם היה רחמים בתחלה ואח"כ היה מציאת הדין ח"ו אזי היה ח"ו קשה שלא היה במה להמתיק ולפ"ז פי' הפסוק לולי ה' שהי' לנו וכו' שאם היה בתחלה בחי' רחמים ואח"כ לנו בחי' דין ח"ו אזי בקום וכו' אזי חיים וכו' וי"ל שובה ישראל עד ה' אלקיך שבחי' אלקיך יהיה בחי' הוי' ב"ה היינו רחמים גם י"ל כי כשאדם סר מדרך הטוב ר"ל היינו בחי' עד לשון הסרה ע"ד מעדה בגד וכו' כידוע מאמרם ז"ל אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות ר"ל וכשאדם יש לו דעת אינו חוטא וכאמור דע את אלקי אביך וי"ל כך שובה ישראל עד היינו בחי' עד היינו הסרה להשיב ויהי' אותיות דע אזי ה' אלקיך ויהי' זה בחי' ג"כ שוב מבחי' אלקי' יהי' הוי' רחמים וחיים ושלו' ופרנסה טובה עלינו ועל כל ישראל אמן:

שובה ישראל וכו' י"ל דהוי לי' למכתב שוב ישראל ונ"ל הפירוש שישוב הא לגבי ואו עוד יש דיקדוק הא ישראל היא מדרגה גדולה דיעקב נקרא אח"כ ישראל א"כ מה צריך להזהיר על תשובה וביותר קשה לפי מאחז"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו כשגגות שנאמר כי כשלת בעוניך הא עון מזיד וקרי מכשול עכ"ל וקשה האיך שייך על מדרגת ישראל דהוא מעלה גדולה שיזכיר הנביא על התשובה מיראה הלא ודאי כיון שנקרא ישראל עכ"פ ודאי עשה תשוב' מיראה עויל"ד לפי מאחז"ל שמביאין ראי' שזדונות נעשו כשגגות הוי לי' למכתב בקרא כי בעונך כשלת והיינו המזידין יהי' שוגג עוד קשה מה הוסיף הנביא הלא בתור' כתיב תשובה ואיתא ברעיא מהימנא תשובה הוא מצות עשה אך זה לא קשה דהנביא המציא זאת להודיענו שע"י תשובה נעשו זדונות כשגגות אך דיקדוק הנ"ל קשה (עוד קשה) הול"ל כי כשלת עונך היינו דסמזיד נעשה שוגג עוד קשה אמאי לא הזהיר הנביא על התשובה מאהבה דעדיף טפי שזדון נעשה זכות אך י"ל דזה אי אפשר לעשות תיכף תשובה מאהבה רק מקודם לעשות מיראה ואח"כ יוכל להביא לידי תשובה מאהבה והנה איתא בפסיקתא וה' נתן קולו לפני חילו זה ר"ה כי רב מאד מחנהו אלו ישראל כי עצום עושה דברו שהוא מאמץ את לבם של צדיקים לעשות רצונו כי גדול יום ה' יוה"כ ונורא מאוד ומי יכלנו שלשה ספרים נכתבין וכו' עד כאן וי"ל כך דבגמרא קאמר ג' ספרים נכתבין וכו' ומקשים העולם לבינונים למה צריך ספר אם יעשו תשובה יכתבו עם הצדיקים וכו' ושמעתי תירוץ דבמקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים וכו' א"כ בוודאי צריך ספר שגדולים מן הצדיקים ולי נראה בעז"ה פשוט דכתיב ותפארתו עבור על פשע א"כ השלשה ספרים היינו בבחי' חג"ת ובאמת היינו ע"ד תירוץ הנ"ל כי הבריח התיכון מבריח מן הקצה:. (חסר סוף המאמר):

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה